היתה מחאה? המסים יורדים ותקציב הביטחון מתנפח

נתניהו הקים את ועדת טרכטנברג, לפיד רכב על המחאה וכיום הם הולכים בכיוון ההפוך

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

בקיץ 2011 ישראל יצאה לרחובות - ומאות אלפים השתתפו בזעקת המחאה החברתית. האירוע היה חריג ויוצא דופן בהוויה החברתית־כלכלית של המדינה. השכבות הבינוניות והמבוססות מחו ברחובות הערים נגד יוקר המחיה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נבהל, הקים בדחיפות את ועדת טרכטנברג - והבטיח לקיים את החלטותיה ככתבן וכלשונן.

ועדת טרכטנברג קמה כדי להוריד את יוקר המחיה במדינה, כדי לסייע לשכבות הביניים וגם לשכבות החלשות לסיים את החודש, וכדי להגדיל את השקעות המדינה בתשתיות, בחינוך, בבריאות וברווחה. הוועדה פירסמה מסקנות בתוך כחודשיים. מסקנותיה לא היו מהפכניות, אבל כללו הצעות מפורטות לשינוי סדר העדיפויות.

פחות משנה לאחר מכן החליט יאיר לפיד, בלחץ החברים מצפון תל אביב, כפר שמריהו וסביון, לרוץ לבחירות. לא במפתיע, הוא החליט לדהור לממשלה ולכנסת על הסוס החברתי, ודיקלם את המלצות ועדת טרכטנברג כאילו היו שלו.

ראש הממשלה נתניהו, מקבל מפרופ' טרכטנברג את דו"ח הוועדה, בספטמבר 2011צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

המחאה החברתית נמחקה

בשנתיים וחצי שחלפו, נראה כי רבים מלקחי המחאה החברתית התמסמסו. גם רבות מהמלצות ועדת טרכטנברג לא יושמו - ובחודשים האחרונים נראה כי הממשלה אף הולכת בכיוון ההפוך. שני האוחזים בהגה, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד, אומרים בימים האחרונים - לא בלשון מעורפלת אלא בריש גלי - כי פניהם בשנים הקרובות לממשלה קטנה, שתיתן לציבור פחות שירותים: פחות חינוך, פחות תשתיות, פחות רווחה ופחות בריאות. ההצדקה לכך היא שהממשלה גם תיקח פחות מסים. הפוך מהצעותיו 
של טרכטנברג.

נתניהו ולפיד לא המציאו כמובן את הגלגל. בגדול, בעולם המערבי קיימים שני מודלי קצה, שמדינות העולם נעות ביניהם: מודל הממשלה הרחבה, נוסח מדינות סקנדינוויה במרבית העשורים האחרונים, שנותנת שירותים ביד רחבה לציבור - אבל לוקחת מסים גבוהים; ומודל הממשלה הצרה, שנותנת מעט שירותים ולוקחת 
מעט מסים.

בעשורים הראשונים לקיומה, מדינת ישראל הלכה במסלול קרוב למודל הממשלה הרחבה. בעשורים האחרונים, ישראל מתקרבת למודל הממשלה הצרה. השינוי קיבל דחיפה חזקה בעת התוכנית לייצוב המשק ב–1985, ודחיפה חזקה נוספת ב–2001–2003, בתקופת כהונתו של נתניהו כשר אוצר.

בחירה מודעת בממשלה צרה

אחת מהפגנות המחאה החברתית, קיץ 2011צילום: מוטי מילרוד

נתניהו ולפיד בחרו באופן מודע בחודשים האחרונים לאמץ לחיקם את מודל הממשלה הצרה. הדבר הוכרז כמעט רשמית בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון, כאשר הממשלה אישרה את כלל ההוצאה החדש. בנימוקים לאימוץ הכלל החדש אמרו ראש הממשלה ושר האוצר, והממשלה תמכה בהם, כי ההוצאה בעקבות הכלל תגדל בתקציב 2015 ב–2.6%, ולא ב–4% 
כפי שתוכנן, ועם זאת לא יועלו מסים ב–2015, כפי שהתבקש עד כה.

מעתה, הממשלה תיתן פחות - אבל לא תיקח יותר מסים. התקציב לא יגדל בהתאם לקצב צמיחת המשק, אלא פחות, ובעודפים שיצטברו בקופת המדינה יוקטן החוב הממשלתי, וכפועל יוצא יחס החוב־תוצר. היעד שנקבע ליחס החוב־תוצר הוא יעד שאפתני ביותר - 50%, מעבר ליעד מאסטריכט (60%), שהוא יעד הכניסה לאיחוד המוניטרי האירופי. ומה עם ההכנסות מהגז, אוצר טבע ששייך לכלל אזרחי המדינה? הוא יישמר ב"קופת העושר" לעתיד.

נתניהו ולפיד הם חסידי הכלכלה השמרנית, הימנית, שדוגלת בממשלה קטנה. כיום, היחס בין תקציב המדינה בישראל לתוצר המשק הוא כ–40%. מבין המדינות המפותחות, רק בדרום קוריאה היחס הוא נמוך יותר. בארה"ב היחס דומה לישראל, ובכל שאר המדינות הוצאות הממשלה ביחס לתוצר גבוהות יותר. כלומר, בישראל הציבור מקבל פחות מהקופה הציבורית.

פרט לכך, מכיוון שבישראל נתח גדול יותר מהתקציב, בהשוואה לעולם המפותח, מוקדש לצורכי ביטחון (צה"ל, מוסד, שב"כ, מג"ב) - היחס בין ההוצאה אזרחית לתוצר בפועל הוא נמוך משמעותית מ–40%. גם כלכלנים שמרנים פחות בישראל התלוננו לאחרונה, עוד לפי אישור כלל ההוצאה החדש, כי הממשלה בישראל צרה מדי.

לפי כלכלני אגף התקציבים באוצר, עדכון כלל ההוצאה בישראל יקטין את היחס בין תקציב המדינה לתוצר בישראל ל–39%. להערכות כלכלנים אחרים, היחס יירד אף יותר. בנק ישראל, שבשנים האחרונות הלך יד ביד עם האוצר ונחשב בעל עמדה כלכלית דומה, גילה עמדה עצמאית בדיונים האחרונים על שינוי כלל ההוצאה, ודרש להגדיל את ההוצאה במעבר מתקציב 2014 ל–2015 לאזור ה–3%. האוצר החל את הדיונים בדרישה להגדיל את ההוצאה בתקציב 2015 ב–1.8% בלבד.

פועל בארבעה מכל חמישה מהלכים נגד מעמד הביניים. לפידצילום: יאיר לפיד

אימוץ כלל ההוצאה החדש משמעו כי תקציב 2015 יגדל ב–2.6% בלבד ביחס לתקציב 2014, כלומר ב–8 מיליארד שקל פחות מהמתוכנן. זאת, אחרי שנתיים של קיצוצים מסיביים בתקציבי 2013 ו–2014, ולאחר שנתיים של הגדלת נטל המס בישראל בצורה חסרת תקדים.

תמיד יש כסף לביטחון

מערכת הביטחון, כפי שהובטח לה על ידי נתניהו ולפיד, לא תסבול מהמעבר לכלל ההוצאה החדש ותקציבה לא יוקטן ביחס למתוכנן. ועדת טרכטנברג המליצה לפני שנתיים לקצץ 2.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ב–2012. נתניהו קיבל את ההמלצה. מי שהיה מנכ"ל משרדו אז, איל גבאי, שהיה חבר בוועדה, תמך בצורה נלהבת בהחלטה. הממשלה אימצה את ההחלטה. שר האוצר, אז, יובל שטייניץ, תמך בקיצוץ בשתי ידיו - ואף מעבר לכך. ואת מה שקורה בפועל, כולנו יודעים.

תקציב מערכת הביטחון ב–2014 יגדל ריאלית, בתמיכת נתניהו, לשיא של כל הזמנים - לאחר שהאוצר העביר לה לאחרונה, בתמיכת ועדת הכספים של הכנסת, תוספת של 5.1 מיליארד שקל. 54% מתקציב מערכת הביטחון ב–2014 - גם כן שיא חדש - יוקדש לנושאי כוח אדם (שכר, גמלאות וכו'), ולא ללוחמה ולהתעצמות. ב–2015 יהיה תקציב מערכת הביטחון גדול מתקציב 2014 - נומינלית וריאלית. כך, צמצום הגידול בתקציב ב–8 מיליארד שקל לעומת המתוכנן ייפול, כמו בכל הפעמים הקודמות, על התקציבים האזרחיים.

פחות 8 מיליארד שקל זו פגיעה קשה במה שוועדת טרכטנברג ביקשה להגדיל - לאחר שנים ארוכות של בצורת - חינוך, רווחה, בריאות תשתיות. התוצאה תהיה שמי שיש לו - יירכוש שירותי חינוך, בריאות ורווחה ממיטב כספו, ומי שאין לו ייאלץ להסתפק בשירותים המדולדלים יותר ויותר שהממשלה מציעה לו. בעברית קוראים לזה הפרטה.

נתניהו ולפיד לא לבד. כל הצמרת החדשה של האוצר - המנכ"לית יעל אנדורן, ראש אגף תקציבים אמיר לוי ומנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב - באותו ראש. לא במקרה הם שם. אגב, הם היו שם גם בסבב הקיצוצים הקודמים בתקציב הממשלה, בתחילת העשור הקודם, עם נתניהו.

המחירים ממשיכים לעלות

נכון, הממשלה ביטלה לאחרונה את העלאת מס הכנסה ב–2%–1% לכלל הציבור, שהיתה אמורה להיכנס לתוקף ב–1 בינואר 2014. אבל זו רק טיפה בים. מנגד, קיימת שורה ארוכה של גזירות שהציבור ירגיש בכיס כבר מתחילת השנה. כך, נקודות הזיכוי ומדרגות המס (ממס הכנסה) לא יעודכנו ב–1 בינואר, כפי שנעשה כל שנה. משמעות הדבר היא תוספת של 900 מיליון שקל לקופת המדינה, אבל שחיקת שכר העובדים בכ–1.8%.

מס החברות יעלה מ–25% ל–26.5%. תעריפי התחבורה הציבורית יעלו בתחילת השנה ב–4.7%. מה שיפגע בעיקר בנוסעים בתחבורה הציבורית - שכבות הביניים והשכבות החלשות. נדחתה בקשת שר התחבורה, ישראל כ"ץ, לבטל או לדחות את ההעלאה כדי לעודד שימוש התחבורה הציבורית (בהתאם למדיניות הממשלה). גם הדלק צפוי להתייקר בקרוב ב–6–3 אגורות לליטר (בנזין 95 אוקטן). וזה עוד לא הכל. הארנונה ב–2014 צפויה להתייקר בלפחות 3.4%, והחשמל יתייקר בכמה אחוזים באפריל (גובה ההעלאה תלוי ביכולתה של חברת החשמל לגלגל על הציבור את נזקי הסופה).

למה היצע 
הדירות לא גדל?

ואסור לשכוח את סיפור מחירי הדיור, שחרף כל המהלכים של הממשלה ושל בנק ישראל, ממשיכים לעלות וימשיכו לעלות - גם בחזית רכישת הדירה וגם בחזית שכר הדירה. דבר אחד שכחו הממשלה, ראש הממשלה, משרד האוצר ושר האוצר לעשות כאן, משהו שכתוב בכל ספרי שנה א' בכלכלה - לדאוג להגדלת היצע הדירות. כפי שעשה, למשל, אריאל שרון בהצלחה בתחילת שנות ה–90, כשישראל הוצפה במיליון עולים ממדינות בריה"מ לשעבר ומאתיופיה.

אז אחרי כל אלה, הודעת לפיד ושר החקלאות, יאיר שמיר, מאתמול על הוזלת החלב ומוצרי החלב שבפיקוח ב–1.1% והוזלת השמנת המתוקה והגבינה הלבנה ב–20%, לא צפויים לנחם איש.

לפיד, שבארבעה מכל חמישה משפטים שהוא אומר בהופעה ציבורית מבטיח לדאוג למעמד הביניים, פועל בארבעה מכל חמישה מהלכים שהוא מבצע בדיוק בכיוון ההפוך. מי שנכנס לממשלה ולכנסת בקול תרועה רמה על גבי המחאה הציבורית, דאג בכמעט שנה מאז שנהפך לנבחר ציבור לסייע לנתניהו למחוק כמעט לגמרי את המלצות ועדת טרכטנברג. ויותר מזה - הם דואגים גם למחוק הישגי עבר כלכליים־חברתיים של ממשלות ישראל לדורותיהן, ועוד ידם נטויה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?