האם העניים הם עצלנים?

יש מקום לחשוד כי חלק נכבד מהעובדים העניים הם מי שבוחרים להיות עניים

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

אחד הממצאים המפתיעים במחקרים האחרונים בתחום אי השוויון בישראל הוא השיפור היחסי במצבם של העניים. גם מחקר שפירסם באחרונה מרכז טאוב וגם מחקר שיפרסמו בשבוע הבא החוקרים עופר קורנפלד מאוניברסיטת תל אביב ואורן דניאלי מאוניברסיטת הרווארד, בכנס ברוקינגס של מרכז ספיר באוניברסיטת תל אביב, מציגים אותו הממצא בדיוק: שוק העבודה בישראל קיבל את מבנה הסמיילי.

משמע, שני הקצוות הסוציו־אקונומיים באוכלוסייה, העניים והעשירים, משפרים את מצבם ביחס למעמד הביניים, ועיקר השיפור מתמקד בקרב העניים. ב–25 השנים האחרונות הם שיפרו את שכרם (הקטינו את הפער) ביחס לזה של מעמד הביניים ב–20%.

יש כמה הסברים לשיפור היחסי במצבם של העניים, ובעיקר המגמה הגוברת שלהם להצטרף לשוק העבודה והעלאת שכר המינימום. ניתן לראות בכך הוכחה לעד כמה מדיניות ממשלתית נכונה, גם כזו שדוחפת ליציאה לשוק העבודה ובמקביל מגינה על העובדים החלשים בשכר מינימום, יכולה לתרום לצמצום העוני והפערים.

אלא שהמחקר של קורנפלד ודניאלי חושף את הבעייתיות בקביעה האחרונה. מתברר שהשיפור היחסי במצבם של העניים לא היה מנת חלקם של העניים כולם. למעשה, העניים ביותר, העשירון התחתון ביותר, לא הצליחו לשפר את מצבם ביחס לשאר האוכלוסייה.

צילום: אוליבייה פיטוסי

הממצא הזה התגלה כאשר החוקרים עברו לבדוק את הפערים בשכר הכולל, ולא בשכר לשעה - כלומר בבדיקה שהתחשבה במספר הממוצע של שעות העבודה. כאן התבררה תמונה כאובה: כמעט כל העשירונים של העובדים הצליחו לשמור על שעות העבודה שלהם ב–25 השנים האחרונות. הם עבדו, פחות או יותר, אותו מספר שעות. ההבדל קיים רק בקרב עשירון אחד של האוכלוסייה, התחתון ביותר, שמספר שעות העבודה שלו פשוט קרס.

מספר שעות העבודה הממוצע של העשירון התחתון ירד מ–28 בשבוע ל–23 בשבוע בלבד, צניחה של 20% בהיקף התעסוקה. בהתאם, שכרו של העשירון התחתון נותר ללא שינוי, ובהשוואה לחציון אפילו ירד ב–5%.

קורנפלד ודניאלי מכנים את התופעה "קריסת שוק העבודה של העשירון התחתון". הישראלי המצוי מכיר אותה בתור מטאטאי הרחובות, המנקים והמאבטחים - כולם עובדי קבלן המועסקים במשרות חלקיות. יכולתו של העשירון התחתון לעבוד במשרה מלאה וקבועה, כפי שהיה עד לפני 25 שנה, אינה קיימת עוד.

העובדה שעניים עובדים מעט אינה חידוש. ניתוח של בנק ישראל הראה כי העשירון התחתון עובד בממוצע רק 23 שעות שבועיות, וכי רק בעשירון הרביעי מגיע היקף המשרה הממוצע בישראל ליותר מ–40 שעות עבודה שבועיות. העשירון העשירי, אגב, עובד בממוצע 48 שעות שבועיות. השכר הנמוך של העניים, כלומר, מוסבר במידה רבה בכך שהם עובדים מעט.

גם הביטוח הלאומי ערך ניתוח ב–2010, שהראה כי 20% מהמשפחות העניות בישראל עובדות עד 25% מפוטנציאל העבודה שלהן בלבד. במשפחה שבה שני בני זוג בריאים ויכולים לעבוד שתי משרות מלאות, למשל, המשמעות היא שהם עובדים יחד חצי משרה בלבד. 57% מהמשפחות העניות עובדות עד מחצית הפוטנציאל שלהן. עם זאת, חמישית מהמשפחות העניות נותרו עניות אף שעבדו ב–60% ויותר מהפוטנציאל שלהן (רק 7% מהמשפחות העניות מיצו 80%–100% מפוטנציאל התעסוקה שלהן).

הקשר בין עוני לבין מספר מועט של שעות עבודה הוא מובהק, אבל השאלה המטרידה היא מדוע נוצר הקשר הזה - האם העניים עובדים מעט מתוך בחירה, או שמא הדבר נכפה עליהם. ההערכה של משרד הכלכלה היא 
שכ–17% מהאוכלוסייה עובדים במשרה חלקית, שזה כנראה קרוב מאוד לממוצע ב–OECD. מתוך 17% הללו, כ–22% דיווחו במחקרים כי הם נאלצו לבחור בעבודה חלקית. משמע, כ–4% בלבד מכלל העובדים במשק מועסקים במשרה חלקית מתוך אילוץ (ועוד 13%, רובם נשים, מועסקים במשרה חלקית מתוך בחירה).

לפי הנתון הזה, יש מקום לחשד כי חלק נכבד מהעובדים העניים הם מי שבוחרים להיות עניים, מכיוון שהם בוחרים לעבוד מעט שעות. האוכלוסייה החרדית, שבה הגברים בוחרים שלא לעבוד, היא המחשה לכך. גם רבות מהמשפחות הערביות המסורתיות, שבהן לא מקובל לעודד נשים לעבוד, ובוודאי מקשים על האישה לעבוד מחוץ ליישוב שבו המשפחה מתגוררת, יכולות להיות המחשה נוספת לכך.

אין תשובה

הנתונים הללו מספקים הסבר חלקי לממצא של קורנפלד ודניאלי לגבי קריסת שעות העבודה של העשירון התחתון. ההצטרפות הגוברת של חרדים וערביות לשוק העבודה נעשית, לפחות בתחילתה, במשרות חלקיות, והדבר מביא לירידה בהיקפי המשרה הממוצעים בעשירון התחתון.

למרות זאת, קורנפלד דוחה את האשמה המרומזת כביכול על עניים עצלנים שאשמים במצבם. "עשירים עובדים יותר", הוא אומר, "כי שווה להם לעבוד. התמורה שהם מקבלים עבור שעת עבודה היא גבוהה, ולכן שווה להם להמיר פנאי בעבודה. לעומת זאת, העניים מקבלים תמורה מעטה לשעת עבודה, ויש להם גם צורך גדול לעבוד בבית. אשה ענייה, למשל, תנקה את הבית בעצמה, ולא תשכור את שירותיה של מנקה. יש להם שימוש חלופי אחר לשעות הפנאי".

החשד של קורנפלד ודניאלי הוא שהממצאים הם ביטוי לשינוי מבני לרעה בשוק העבודה, שפגע בעיקר בעובדים העניים: התפרקותה של העבודה המאורגנת ושל המשרה המלאה. "גמישות שוק התעסוקה", כפי שהדבר מכונה לעתים במלים מכובסות, באה במידה רבה על חשבון הביטחון התעסוקתי והשכר של עובדי הקבלן, שעובדים על בסיס שעתי וחלקי בלבד.

נזכיר שגם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, התבטאה באחרונה בעניין ואמרה כי גמישות שוק התעסוקה תורמת לפריון העבודה ולצמיחה, אבל ככל הנראה גם מגדילה את הפערים בשוק העבודה.

גם סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, דניאל גוטליב, חושד בהערכה כי מרבית המועסקים במשרה חלקית עושים זאת מבחירה. הוא תוהה אם אין כאן בעיות מבניות של ביקוש נמוך לעובדים מעוטי השכלה, ריחוק גיאוגרפי ממרכזי תעסוקה (ובלי תחבורה ציבורית נאותה) שכלל הנראה מקשה על הנשים הערביות למצוא עבודה, ושמא גם תחרות בלתי הוגנת מול עובדים זרים שגוזלים רבות מהמשרות של העובדים החלשים. "במקרים שבהם שני בני הזוג עובדים והם עניים", כתב גוטליב, "הסיבות לעוני נעוץ כנראה בסיבות דומות לכל יתר המשפחות העובדות העניות - שכר לא הוגן, כושר השתכרות נמוך וגודל המשפחה".

תשובה לשאלה האם העניים הופכים עצמם לעניים משום שהם בוחרים לעבוד מעט, או שהדבר נובע מאין ברירה - אין. אבל זה כנראה לא משנה הרבה. העובדה היא שהעניים אינם עובדים מספיק שעות כדי לקבל שכר ראוי, ולכן העלאת שכר המינימום בלבד, כסיוע לעובדים העניים, אינו מספיק.

המדינה אומנם הגבירה מאוד את אכיפת חוקי העבודה, כלומר את התשלום לפי שכר מינימום, אבל היא ממשיכה לאפשר למעסיקים להעסיק עובדים במשרות חלקיות שאינן מאפשרות שכר הוגן. בנוסף לזה, המדינה ממעטת מדי לתמרץ עובדים עניים לעבוד ולהגדיל את היקף המשרה שלהם. דו"ח OECD שפורסם השבוע על ישראל, פירט כי המדינה מוציאה רק 0.02% מהתוצר על תוכניות לעידוד התעסוקה בקרב עניים, לעומת ממוצע של 04%–0.5% בשאר המדינות המפותחות. באופן ספציפי, הדו"ח ציין את היעדרה של תוכנית ויסקונסין ככלי לסיוע לעניים להשתלב בעבודה, וכן את הסכום הקמצני ממש של קצבת מס הכנסה שלילי המשולמת לעובדים עניים.

מחר: האם המדינה בוחרת להגדיל את האי שוויון בישראל?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים