פורשי רשות המסים 
עוברים לשרת את הצד השני

מי בודק את רשות המסים?

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

עו"ד משה מזרחי פרש מתפקידו כיועץ המשפטי של רשות המסים במאי 2011. הוא כיהן בתפקידו שש שנים, מ-2004, במהלכן נחקקו חוקי מס חשובים ביותר. אחד מהחוקים האלה הוא תיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון, אותו תיקון שהסיר את המגבלה על היקף הטבות המס שמעניק החוק לחברות - ובעקבותיו צמחו ההטבות שקיבלו חברות כמו טבע למיליארדי שקלים.

תיקון 60 הוא גם זה שיצר את ההסתבכות עם הרווחים הכלואים - בעקבותיו נהפכו הרווחים הכלואים מבעיה שולית לבעיה מאקרו־כלכלית, כאשר היקף הרווחים הכלואים צמח והגיע ל-122 מיליארד שקל.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מייסד קופיקס: אם אתפוס אותך עם אשתי במיטה, אולי אוותר לך - אם אתפוס אותך קונה ממישהו אחר, לא אוותר

פישמן: "אני נהנה מבועת הנדל"ן; אני אחראי לבעיה - לא לפתרון"

היועץ המשפטי לשעבר של רשות המסים, משה מזרחי צילום: שאול גולן / ידיעות אחרונותצילום: שאול גולן / ידיעות

בדיעבד, כיום, מזרחי מכחיש כי היה מעורב בחקיקת תיקון 60. "מטעם רשות המסים טיפל בנושא בכל התקופה הסמנכ"ל המקצועי, מר אוסקר אבו ראזק", אמר מזרחי ל-TheMarker. "אני לא הייתי מעורב בנושא, ובוודאי לא בפרטי הדיונים".

מאחר שמזרחי, שכבר כיהן כיועץ המשפטי של רשות המסים, לא היה מעורב באחד החוקים החשובים והגדולים של תחילת תקופתו, הוא גם לא היה מעורב בניסוח של סעיף נוסף בתיקון 60, שולי לכאורה. זה היה אותו סעיף שהגדיר אילו חברות רשאיות לקבל הטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון - חברות יצואניות בלבד. אלא שמאחר שהמדינה לא רצתה להגדיר חוק המיטיב עם יצואנים, מחשש שהדבר יסבך אותה עם הפרות של הסכמיה עם ארגון הסחר הבינלאומי (WTO) האוסרות על מתן סובסידיה ליצואנים, היא בחרה בניסוח מתפתל. הניסוח שנכנס לחוק הוא שרק חברות שמוכרות לשוק גדול יותר מ-12 מיליון איש יוכלו לקבל הטבות. רף ה-12 מיליון נבחר משום שהוא היה יותר גדול מהשוק הישראלי והפלסטיני יחד, משמע החוק לא חל על חברות המוכרות לשוק המקומי בלבד, ועדיין איפשר גם ליצואנים לשווקים קטנים יחסית ליהנות מהחוק.

ב-2011 פרש מזרחי מרשות המסים. הפרישה היתה לאחר שמבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, מנע ממזרחי להתמודד על תפקיד ראש רשות המסים. לינדנשטראוס התבטא פומבית בעניין מועמדותו של מזרחי לתפקיד ראש רשות המסים, ואמר כי "המשך תפקודו של מזרחי ברשות הוא בעייתי, ויש בו פתח לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי".

מזרחי זכה להתבטאות החריפה של המבקר אחרי שחקירות המשטרה ברשות המסים ב-2007 חשפו כי מזרחי דיווח לאיתן רוב על כך שמבקר המדינה דורש - בעקבות דו"ח חמור שעשה המבקר בעניין תפקודו של רוב כראש רשות המסים לשעבר - כי תיערך בדיקה ברשות אם רוב הפר את חובת ניגוד העניינים שהיתה לו בתיקי שומה שונים.

למרות שמזרחי, יחד עם ג'קי מצא, הוקלטו על ידי המשטרה מספרים לרוב על הבדיקה של מבקר המדינה ושל הפרקליטות בעניינו, החליט בסופו של דבר היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד את מזרחי לדין וגם לא לנקוט נגדו הליכים כלשהם. מזרחי נשאר בתפקידו כיועץ המשפטי של הרשות.

סמוך למועד פרישתו הקים מזרחי משרד פרטי לייעוץ בענייני מסים, והחל למכור חוות דעות משפטיות בסוגיות מס. אחת מחוות הדעת שהוא החל למכור נגעה לחוק עידוד השקעות הון, ולאותו סעיף של ה-12 מיליון. מזרחי החל למכור לחברות חוות דעת בלעדית שלו, שלפיה השוק הישראלי והפלסטיני חצו ב-2011 את רף ה-12 מיליון איש, ולכן גם חברות המוכרות לשוק המקומי, כמו נשר, זכאיות לקבל הטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

כמה זמן בדיוק חלף מרגע שמזרחי פרש מתפקידו ברשות, בסוף מאי 2011, ועד שהוא החל למכור את חוות הדעת התקדימית הזו? אנחנו יודעים בוודאות שבאוקטובר 2012 מזרחי כבר הופיע בפני ועדת הכספים של הכנסת והגן על חוות הדעת שלו - שנה וארבעה חודשים לאחר פרישתו. אנחנו יודעים גם כי חברות שונות כללו את תכנון המס המתוחכם בדו"חות המס שהם הגישו לגבי 2011 - בדרך כלל הדו"חות מוכנים במהלך המחצית הראשונה של השנה העוקבת, כלומר המחצית הראשונה של 2012. מכאן שיש מקום להניח שבתוך שנה ופחות מרגע פרישתו החל מזרחי לייעץ לחברות לגבי הזכויות שלהן במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

בכל אותה עת רשות המסים לא היתה ערה לכך שתכף מונופלים ענקיים כמו נשר יבקשו לקבל הטבות של עשרות מיליוני שקלים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. לרשות נודע הדבר כאשר גונבו לאוזניה שמועות על חוות הדעת שמזרחי מוכר לחברות השונות. בשלב הזה התעוררו ברשות לרוץ בבהילות ולנסות לסגור את הפרצה בחוק - כלומר לשנות את רף ה-12 מיליון האנשים.

הדיון בוועדת הכספים באוקטובר 2012 היה במסגרת זו. בסופו של דבר הפרצה נסגרה רק אחרי הבחירות, ביוני 2013, וחייבה את ישראל לערוך חקיקה רטרואקטיבית דרקונית מיוני 2013 לינואר 2012. לגבי 2011, אגב, כבר לא ניתן היה לבצע חקיקה רטרואקטיבית - ורשות המסים מתכוונת להיאבק עם חברות בבית המשפט בטענות הדמוגרפיות כי עד לסוף 2011 השוק הישראלי והפלסטיני היו נמוכים מ-12 מיליון איש.

מזרחי, בינתיים, כבר ביסס את מעמדו בשוק כיועץ מסים חשוב ומצליח. הוא עשה זאת באמצעות פרצה בחוק עידוד השקעות הון, שגם אם נקבל את ההנחה שהוא לא חוקק אותו - הוא בוודאי היה אחראי על המעקב אחריו במשך שש שנים לפחות. נזכיר גם שבמהלך התקופה הוקמה ועדת חיים שני, שבחנה באופן יסודי את חוק עידוד השקעות הון ושינתה אותו דרמטית, אבל לא שינתה את סעיף ה-12 מיליון. מתברר שבמשך שש שנותיו כיועץ המשפטי של הרשות, וגם כאשר נציגי הרשות השתתפו בוועדת חיים שני ובניסוח חוק עידוד השקעות הון החדש, מזרחי לא הבחין בקיומה של הפרצה בחוק, ולא תיקן אותה.

והנה, בתוך פרק זמן קצר של שנה ופחות מיום פרישתו, מבחין מזרחי בפרצה, והופך אותה למקור הכנסה חשוב של המשרד הפרטי החדש שלו. "כל המשתתפים בוועדת שני, בכירים ומנוסים", אמר מזרחי ל-TheMarker בתגובה, "לא זיהו את הסוגיה. אני לא השתתפתי בוועדה, וגם אילו הייתי משתתף בה, סביר שגם אני לא הייתי מזהה זאת. הסוגיה עלתה אצלנו במשרד אגב אורחא לאחר פרישתי".

חובת הצינון, יש לציין, לא חלה על מעשי חקיקה - ולכן מזרחי לא היה מנוע מלהעניק חוות דעת לגבי פרצות בחוק עידוד השקעות הון בתוך שנה מיום פרישתו. את השאלה אם היתה עליו חובה אתית שלא לעסוק בכך, או לפחות להאיר את עיניהם של מעסיקיו לשעבר ברשות המסים לגבי קיום הפרצה, הוא דוחה על הסף. "אני דוחה מכל וכל את הרמיזות כאילו נפל פגם אתי בהתנהלות שלי", אומר מזרחי. "מובן לכל שהיועץ המשפטי אינו מופקד לבדו על כל חוקי המס, עדכונם ותיקונם. בטח לא ניתן לצפות מיועץ משפטי במארג סבוך של חוקי המס לזהות את כל הסוגיות הטעונות דיון. עולה מפנייתך אמות מידה כאלה שיש בהם כדי לפגוע באופן ממשי בחופש העיסוק של פורשים בכירים מרשות המסים. פרשנות כזו, כאילו בכיר שפורש מהרשות לא יכול לייעץ בנוגע לחקיקה שהיתה קיימת בזמן כהונתו, אינה הגיונית ובוודאי לא קיבלה את ביטויה בשום כלל אתי".

כלומר, מזרחי לא עבר על כללי האתיקה או כללי הצינון. עם זאת, המעבר המהיר של בכירים ברשות המסים מתפקיד גובי המס מטעם הציבור, לתפקיד מי שאמורים לזהות פרצות שיאפשרו התחמקות מתשלום מס, מעורר לא מעט שאלות.

נזכיר כי גם מי שחוקק את תיקון 60, אוסקר אבו ראזק, הגיע ברבות הזמן לעבוד בפירמת רואי חשבון המייצגת, בין השאר, את טבע. נזכיר גם כי גידי בר זכאי, שהיה הממונה על המחלקה המקצועית ברשות, חוקק ב-2008 את התיקון שאיפשר ליהודים אמידים לעלות לישראל מבלי לדווח על הונם בחו"ל - וכיום הוא מעניק ייעוץ מס גם ליהודים אמידים כאלה בנוגע לאותו התיקון (בר זכאי: "אני לא מרוויח מהסעיף בחוק, להפך - אני ארוויח דווקא מהביטול שלו, כי מדובר בסעיף שנוסח בצורה ברורה לחלוטין, ולכן לא מצריך פנייה למומחי מס").

אף אחד מהם לא עבר על חוק כלשהו או על דרישות הצינון, אבל כולם מעוררים תחושת אי נוחות ציבורית - וגם מעוררים סימני שאלה לגבי הבקרה של רשות המסים בנוגע להחלטות המתקבלות בתוכה עצמה.

אם יש מסקנה שעולה מהטעויות שנעשו בחוק עידוד השקעות הון, ובחוקי מס חשובים נוספים, הרי זאת שאלת הבקרה - גם בתוך רשות המסים וגם של הכנסת. אלה גם אלה כשלו בביקורות שלהם, וגילו את הבעיות שעוררו מעשי החקיקה רק הרבה מאוחר מדי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

Doctor illustration.

סוף לחותמת גומי של רופאים: אישורי מחלה יעברו לקופות החולים

סוכני הכאוס שיתוף

זה לא התחיל בבחירות: סוכני הכאוס שסללו את הדרך להפיכה המשטרית