לקראת כנס קיסריה: "ננסה להראות כיוונים חדשים למקבלי ההחלטות"

מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב, המנהל את הכנס, שיחל מחר באילת: "יש מקומות שבהם אנחנו מביטים על המציאות מגובה של 50 אלף רגל, ויש מקומות שבהם נציג רעיונות מעשיים. אנחנו צריכים תערובת כזאת כדי לא לאבד את תשומת הלב של הפוליטיקאים"

איתן אבריאל
איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

כחלק מהנדודים שלו ברחבי ישראל, "כנס קיסריה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבשנים האחרונות קיבלת את השם "כנס אלי הורוביץ לכלכלה ולחברה", יתקיים הפעם באילת, בימים רביעי וחמישי הקרובים. אבל האם הכנס הזה עדיין רלוונטי?

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

האם צפויות להיות השנה דרמות כמו באותו כנס בקיסריה ב–1997 כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, תמך בנגיד דאז יעקב פרנקל וגרם להתפטרות שר האוצר דן מרידור? והאם מישהו עשה או יעשה פעם משהו עם ניירות העבודה המלומדים שנכתבים לקראת הכנס?

ירום אריאב, המנהל של כנס קיסריה בשנתיים האחרונות, מודה שמשהו השתבש במעמדו של הכנס במשך השנים. ואולם הוא מאמין שהפורמט החדש שהוא הגה למהדורה הנוכחית ישנה את התמונה.

"היתה הידרדרות של הכנס הזה לאורך השנים", הוא מסביר בראיון. "היה ריבוי של כנסים, והייחודיות שלו קצת נעלמה. אבל הפעם זה באמת שונה. מכיוון שאני יודע שמה שדחוף תמיד דוחה את מה שחשוב, ולכן אף פעם לא מסתכלים על הטווח הארוך, הפעם התעקשתי לקחת את נושאי הליבה - כלומר את רשימת הדברים שבאמת חשובים לעתיד הכלכלה הישראלית - ולהיכנס לעומקם, וגם לעשות את זה יחד עם אחרים.

"הרעיון הפעם היה לקחת פדרציה של מכוני מחקר שונים, כל אחד המוביל בתחומו, ולהעמיק באמת בנושאים. הרעיון הוא לתת לצוותים אפשרות להעמיק, אבל גם שכל אחד ייצא מתוך הבועה שבה הוא נמצא ויראה זוויות חדשות - וכך להעשיר את קבלת ההחלטות. לזה צריך שלוש רגליים: חשיבה לטווח ארוך, מקצועיות, ועירוב של אנשים, מגזרים ודיעות שונות. זוהי שיטת עבודה שהתבשלה אצלי במשך זמן רב, בין השאר במסגרת דיוני 'ישראל 2021' שיזם TheMarker".

מהו לדעתך המבחן של כנס כזה, חוץ מיחסי ציבור ליזמים, שהם המכון לדמוקרטיה?

"לדעתי המבחן הוא לא האימפקט התקשורתי, אלא האם חל טיוב בתהליכי העבודה של מקבלי ההחלטות. השאלה האמיתית היא אם מקבלי ההחלטות מקבלים משהו נוסף. מבחן נוסף הוא אם אנחנו מצליחים להעלות רעיונות חדשים - ואנחנו נבחן את הרעיונות האלה ואת האימוץ שלהם על פני תקופה של חמש שנים.

"אני מסכים שחובת ההוכחה חלה עלינו, ואם נצליח ליצור בישראל תרבות של קבוצת חשיבה ‏(Think Tanks‏), שפחות קיימת אצלנו מאשר במדינות מערביות מסוימות, אז השגנו משהו. צריך לשים לב שזה לא כנס שאורחיו באים לשמוע את הדברים במליאה, ואולי גם קצת להגיב. הפעם באי הכנס, כ–120 איש, נדרשים להפשיל שרוולים, גם במליאות וגם בסדנאות - שאותן אנחנו עורכים בפעם הראשונה.

"למשל, הנחינו את הקבוצות שלא להשלים את ניירות העבודה לפני הכנס, כדי שיוכלו לקיים דיונים בסדנאות, ורק אז להוסיף את מה שעולה מהם ולסכם את הנושאים. שיטת העבודה היא שכל מקבלי ההחלטות, למשל שרת הבריאות, יודיעו לקבוצות העבודה מה הם מצפים מהן, אחר כך הם והקבוצות ייגשו לעבודה בסדנה, כדי לנסות ולעמוד בדרישה הזאת - ורק בסוף הם יסכמו את הדיון".

"לא רק על הנייר"

איך בדיוק בחרתם את "הנושאים החשובים ביותר לכלכלה הישראלית"? מי החליט מה הם יהיו?

"את הנושאים אני קבעתי, לאחר התייעצויות, אבל בחרנו נושאים שהם מספיק רחבים כדי לכסות כמעט את הכל. כולם יסכימו שחמשת הנושאים שבחרנו להתמקד, גם אם לא החמישה החשובים ביותר - ודאי שהם מופיעים ברשימה של עשרת הנשואים המרכזיים. הנושאים הם חינוך, סגירת פערים בתחום הבריאות, חדשנות כמנוע צמיחה לכל המשק ובעיקר למגזר הציבורי, וכמובן מאקרו כלכלה - ההבחנה שאין צמיחה בלי עלייה בפריון. בכל אחד מהנושאים האלה בחרנו מכון מחקר שעבד עם הצוותים שלנו".

מה נפל? על אילו נושאים החלטתם לוותר?

ירום אריאב

"יש את שוק ההון, את תחום הדיור, את תחום האנרגיה. אבל הנושאים שבהם בחרנו הם מספיק רחבים, כך שניגע באמצעותם גם בנושאים האלה ובאחרים".

האם מקבלי ההחלטות יעשו שימוש בניירות העבודה? האם הם עשו בהם שימוש בעבר?

"זה לא רק הנייר. העבודה על הכנת הניירות היא תהליך שלם, שבו השתתפו אנשים רציניים - ואני מקווה שהשר הרלוונטי בממשלה מעריך את שיקול הדעת של האנשים האלה.

"נושא החינוך הוא דוגמה טובה: אנחנו רואים שהמשרדים הממשלתיים ממשיכים לפעול באותה מסגרת, באותה פרדיגמה ישנה - אף שהיום ברור לכולם שכך זה לא יישאר לתמיד, ושהדברים יישתנו. השאלה היא רק מתי - ולכן הרעיון שלנו הוא להיות פורצי דרך ולהציע כבר עכשיו פרדיגמה אחרת.

"דוגמה נוספת היא השירות הציבורי. לכאורה ישנה תוכנית לרפורמה, אבל כנס כזה מאפשר לשאול את השאלה האם יש רעיון מסדר מהותי מאחורי הרפורמות הזאת? בינתיים יש כבר כמה הישגים, למשל שיתוף הפעולה בין המכונים השונים, וגם שיתוף פעולה עם ה–OECD שיעשה Review על הסיכומים. כך הוא יתרום - ואנחנו נתרום לו, שזה עיקרון שמחנה אותנו לכל אורך הדרך".

מההיי-טק לחינוך ולבריאות

אתה מדבר על דברים בגובה רב, ברמת חזון. האם לא תפיקו גם המלצות מעשיות?

"יש מקומות שבהם אנחנו מביטים על המציאות מגובה של 50 אלף רגל, ויש מקומות שבהם נציג רעיונות מעשיים. ברור לנו שאנחנו צריכים תערובת כזו של המלצות כדי לא לאבד את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות - הפוליטיקאים, שרוצים לראות תכלס. מצד אחד אתה רוצה שמקבלי ההחלטות יחשבו על הדברים, אתה רוצה להראות להם כיווני מחשבה חדשים. מצד שני אתה רוצה להציע להם כמה החלטות מעשיות ומיידיות.

"בשורה התחתונה אני רואה בזה משהו שמתחבר למחאה החברתית ולשיח הציבורי החדש: עד היום בכנסי קיסריה כל אחד דיבר, וזהו. הפעם אנחנו מנסים להכניס חדשנות תהליכית. ישראל יצרה אי של חדשנות בהיי־טק, והיא צריכה לאמץ את השיטות ולהעביר אותן לכל חלקי המשק, ובמיוחד למגזר הציבורי.

"במערכת הביטחון, למשל, מכיוון שלא קיבלו שם טכנולוגיה מהאמריקאים, נאלצו לעשות חדשנות מדהימה. אין שום סיבה שלא נדע להביא חדשנות טכנולוגית ותהליכית כזאת גם לחינוך, לבריאות, לתעשייה המסורתית ולעוד חלקים נרחבים של המשק".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב