הנתח מתקציב הביטחון שבו צה"ל לא רוצה לגעת

רק כשלוחצים את הצבא עם הגב לקיר הוא מתחיל לנהל את קבלת ההחלטות שלו

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

תקציב הביטחון המתוכנן ל-2014 הוא 51 מיליארד שקל - 2.7 מיליארד שקל פחות מתקציב הביטחון בפועל ב-2012. ללא ספק זהו קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון, שמסביר את צחצוח החרבות מצדה של מערכת הביטחון, הדורשת לתקן את תקציב 2014 ולהחזיר לה 4 מיליארד שקל, שלטענתה נלקחו ממנה שלא בצדק.

המצב המביך הוא ששר הביטחון, משה ‏(בוגי‏) יעלון, הצביע בממשלה בעד הקיצוץ בתקציב הביטחון. גם הרמטכ"ל בני גנץ, זמן קצר לאחר הכרזת הקיצוץ בממשלה, הכריז על שינוי מבני רחב היקף בצה"ל, הכולל סגירת יחידות טנקים וטייסות ופיטורי 4,000 אנשי קבע, לאור השינויים במפת האיומים במזרח התיכון במהלך שלוש השנים האחרונות.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

המחיר היקר שאתם משלמים עבור העושר הגרפי של ה-iOS7

10 דברים שכדאי לדעת על השוק האפור בישראל

יעלון. הגולם קם על יוצרו?צילום: תומר אפלבאום

בדיעבד, עם זאת, שני האישים מתכחשים להסכמה שנתנו כביכול לקיצוץ. לטענתם הם הסכימו אמנם לקיצוץ של 3 מיליארד שקל, אבל הם הוטעו על ידי משרד האוצר לגבי הפער בין התקציב הנומינלי לתקציב הריאלי, למשל, וכך הקיצוץ בפועל הוא של 7 מיליארד שקל. להלן, ה-4 מיליארד שקל שמערכת הביטחון דורשת לקבל בחזרה, והימור כמעט בטוח הוא שהיא אכן תקבל חלק נכבד מסכום זה.

עולה שאלה מעניינת לגבי סמיכות האירועים: מיד לאחר ההודעה על הקיצוץ הגדול הצפוי בתקציב הביטחון, צה"ל יוצא עם תוכנית עבודה רב-שנתית חדשה ‏(תר"ש‏), שכוללת קיצוץ משמעותי במצבה הצה"לית, במענה לשינוי במפת האיומים. זאת, אף שהשינוי באיומים התחולל כבר לפני שלוש שנים.

בצה"ל טוענים שאין קשר בין הדברים, וכי פשוט רק עכשיו סיים צה"ל את העבודה על התוכנית הרב-שנתית החדשה. במערכת הפוליטית יש מי שמשוכנעים כי האילוץ התקציבי הביא את צה"ל לקבל החלטות מבצעיות שהוא היה צריך לקבל בלאו הכי. משמע, האילוץ התקציבי לא רק שאינו מזיק לצה"ל, ייתכן שהוא אפילו מועיל לו - כי הוא הכריח את הצבא לבחון את עצמו, ואת מפת האיומים שהוא מתמודד איתה, מחדש.

החשד כי הצבא מאפשר לעצמו להתנהל ברווחה, ורק כאשר לוחצים אותו עם הגב לקיר הוא מתחיל לנהל את תהליך קבלת ההחלטות שלו, מתעצם לנוכח המשך עצימת העיניים של הצבא בנוגע לשני סעיפים כבדים מאוד בתקציב שלו.

מתוך 51 מיליארד השקלים של תקציב הביטחון ב-2014, צה"ל סופר כ"תקציב שלו" רק 22 מיליארד שקל. יתרת הסכום יוצאת על סעיפים שהצבא כלל אינו מתייחס אליהם, כמו סיוע המט"ח האמריקאי, וכמו שני סעיפי כוח האדם הענקיים: תקציב גמלאות בסך 7.4 מיליארד שקל, ותקציב אגף השיקום בסך 5.1 מיליארד שקל - לפי נתוני משרד הביטחון.

בסך הכל 12.5 מיליארד שקל, שהם כ-25% מתקציב הביטחון הכולל, מרוכזים בשני הסעיפים הללו - רק שהצבא מנער חוצנו מהם. עד כדי כך, שכמעט מדי שנה מציע הצבא להוציא את שני הסעיפים מתוך תקציב הביטחון, ולהעבירם לביטוח הלאומי, כדי להסיר מעצמו סופית את האחריות למה שקורה בהם.

זו התחמקות לשמה, משום שמדובר לא רק בשני סעיפי ענק - רבע מתקציב הביטחון - אלא גם בשני סעיפי ענק אזרחיים בלבד. משמע, קיצוץ בסעיפי הגמלאות והשיקום יכול לפתור את כל בעיית תקציב הביטחון, וזאת מבלי לגרוע אגורה מהמוכנות של צה"ל למפת האיומים החדשה. זאת, כנראה, גם אחת הסיבות לכך שהצבא לא רוצה לגעת בשני הסעיפים האלה - האיום הביטחוני לא עומד לו לגביהם. הסיבה הנוספת היא שצה"ל פשוט לא רוצה להתעמת, לא עם אנשי הקבע שלו ולא עם משפחות הנפגעים שלו.

הרמטכ"ל בני גנץ. הכריז על שינוי מבני רחב היקף בצה"ל

ההתנערות מתקציב הגמלאות היא כמובן שערורייה רבתי - כי הרי צה"ל הוא זה שנשכב על הגדר ומגן על זכותם של קציניו לפרוש לפנסיה בגילאי 52-45, תוך שהם מקבלים פנסיית גישור בשווי של מיליוני שקלים מיום הפרישה ועד הגיעם לגיל הפנסיה הרשמי, 67.

בניגוד גמור לרושם שצה"ל מנסה ליצור, כאילו זוהי הזכות המוקנית שבן גוריון העניק לאנשי צבא הקבע המחרפים את נפשם על הגנת המולדת - הרוב הגדול של אנשי צבא הקבע כיום כלל אינם קצינים קרביים, ובכל מקרה ההצעות להעלאת גיל הפרישה מתייחסות אך ורק לקצינים שאינם לוחמים. על אף זאת, צה"ל מונע כל דיון נוסף על העלאת גיל הפרישה, ובכך הוא יוצר במו ידיו את הבור בסכום של 7.4 מיליארד שקל של תשלומי קצבאות ענק לפורשי הצבא.

רק שגם בנוגע לאגף השיקום, המטפל בנכי צה"ל ובמשפחות החללים, ידיו של צה"ל רחוקות מלהיות נקיות. הצבא מכיר היטב את המספרים שנחשפו על ידי ועדת גורן, שבחנה את תקציבי אגף השיקום ב-2010: רק 33% מהחללים ורק 23% מהנכים באגף השיקום הם מי שנפגעו במסגרת מערכות ישראל, או באימונים.

הרוב המוחלט של האוכלוסייה המטופלת באגף השיקום, יותר מ-70%, הם עובדי מערכת הביטחון הרחבה, שחלו או נפגעו פגיעה אזרחית כלשהי במהלך שנות עבודתם. מאחר שהם עובדי מערכת הביטחון, הם זכו לקבל הטבה אדירה נוספת השמורה רק להם: לקבל קצבאות מאגף השיקום, במקום מהביטוח הלאומי, בסכום הגבוה פי ארבעה.

כאשר "חייל ואזרח, שעמדו זה לצד זה בעוטף עזה, נפגעו יחדיו מטיל קסאם - החייל יקבל פיצוי גבוה פי ארבעה מהאזרח. זאת אפליה ברורה של המדינה בין שני אזרחיה, ללא כל סיבה", העיד אחד מנכי צה"ל המפורסמים, אמנון אברמוביץ’, בפני ועדת גורן.

כתוצאה מהמדיניות המקלה הזו, שבה כל סוהר שחטף פריצת דיסק מקבל פיצויים מוגדלים מאגף השיקום, תקציבו של אגף השיקום צמח ב-80% בתוך 15 שנה, והגיע לכך שהוא מהווה כיום כ-10% מתקציב הביטחון הכולל.

רק שמי שמוביל את המדיניות המקלה הזו, זהו הצבא. הצבא הוא גם מי שנמנע מלפעול לשינוי המדיניות - דיוניה של ועדת גורן נאכפו על הצבא, בעקבות החלטה קודמת של ועדת ברודט. גם המלצות הוועדה, שפסקה כי בעתיד יטופלו באגף השיקום רק מי שנפגעו כתוצאה ישירה מהשירות הצבאי שלהם, בעוד ששאר אנשי הקבע ועובדי מערכת הביטחון יטופלו על ידי הביטוח הלאומי כמו כל אזרח אחר, שוכבות מאז 2010 כאבן שאין לה הופכין. הצעת חוק שהוגשה בנושא עדיין לא עברה את משוכת הכנסת, ולא שמענו את צה"ל נלחם כארי בניסיון לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בה.

ואחרי כל זה, צה"ל מאיים שבלי 4 מיליארד שקל נוספים - ביטחון ישראל יופקר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי

בית חולים רמב"ם

המחקר שחושף: אלה התחומים היוקרתיים ברפואה — ולמי יש סיכוי להתברג אליהם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ראשי המפלגות

לא רק הדר מוכתר: אילו ראשי מפלגות מסתירים את הדירות שבבעלותם?

טל גרנות־גולדשטיין. העבודה היברידית, ושעות העבודה משתנות

זכותה של גרנות־גולדשטיין לסמס לעובדים ב-6:00. זכותם לא לענות