בנק ישראל: הממשלה חורגת כבר ב-6 מיליארד ש' מתקרת ההוצאות לתקציב 2015

בנק ישראל פירסם מסמך בו הוא מותח ביקורת על ההתנהלות התקציבית של האוצר ב-2012, וממליץ על תוספת מסים של 4 מיליארד שקל ב-2015 ו-7 מיליארד שקל ב-2016, כדי לעמוד ביעד הגירעון המתוכנן

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

מסמך חדש של בנק ישראל שפורסם היום מותח ביקורת חריפה על ההתנהלות התקציבית של הממשלה ב-2012, קובע כי תקציב המדינה החדש ל-2013 ו-2014 פגיע מאוד, ומדגיש כי יהיה הכרח לקצץ בתקציב ולהעלות מסים גם ב-2015 ו-2016.

המסמך קובע כי "כבר עתה התחייבויות הממשלה להוצאות בשנים 2015 ואילך גבוהות ב-6 מיליארד שקל מהתקרה הקבועה בחוק. במידה שהצמיחה לא תהיה מהירה במיוחד, גם אם הממשלה תפחית את התחייבויותיה להוצאות בהתאם לתקרה, יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנים 2015 ו-2016".

לדברי בנק ישראל, החריגה של מתקרת ההוצאה ל-2015 ואילך נובעת מכך שחלק ניכר מהצעדים שהממשלה נקטה כדי להפחית את הוצאותיה ב-2014 הם חד-פעמיים, וכן מהתוספת המוסכמת לתקציב הביטחון ב-2015 ואילך. "מכיוון שנותרה עוד שנה וחצי עד לתחילת שנת התקציב 2015, משמעותו של פער זה היא שבשנה וחצי הקרובות הממשלה לא תוכל להחליט על הוצאות חדשות בלי להפחית במקביל הוצאות אחרות, או בלי להעצים מחדש את האיום על תקרת ההוצאות", קבע בנק ישראל.

לדעת בנק ישראל, האתגר הניצב בפני הממשלה בתקציב השנים הבאות אינו מתבטא רק בתחום ההוצאה. בהנחה ששיעור הצמיחה הממוצע של התוצר בשנים 2013 עד 2020 יהיה 3.2% בשנה בממוצע, הרי שגם אם הממשלה תבצע ב-2014-2013 את ההתאמות הדרושות כדי לשמור על תקרת ההוצאה ב-2015, הגירעון הצפוי ב-2015, ובמיוחד בשנים שאחריה, צפוי להיות גבוה מאשר יעדי הגירעון הקבועים בחוק ושהועלו באוגוסט 2012.

סטנלי פישרצילום: אמיל סלמן

בעוד שיעדי הגירעון יורדים בהדרגה לשני אחוזי תוצר ב-2016, הרי שהגירעון ללא העלאה נוספת של ההכנסות ממסים צפוי להתייצב ברמה של כשלושה אחוזי תוצר עד 2018. כדי לשמור על תקרת הגירעון בשנים 2015 ו-2016 יהיה צורך בתוספת הכנסות של כ-4 מיליארד שקל (0.4 אחוז תוצר) ב-2015 ובעוד כ-7 מיליארד (0.5 אחוז תוצר) ב-2016. הפחתה כזאת של הגירעון, בהתאם ליעדים הקבועים בחוק, תאפשר להחזיר את יחס החוב לתוצר לתוואי יורד. לעומת זאת, אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לתוכניות הקיימות (שעלותן כאמור גבוהה מהתקרה), וגם לא תעלה את שיעורי המס, הגירעון צפוי להתייצב ברמה שבין 3.5 ל-4 אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר יעלה במתינות אך בהתמדה.

בנק ישראל מציין כי גורם מרכזי לגודל הבעיה הפיסקאלית עמה נאלצה הממשלה להתמודד עתה, והמאיים גם על העמידה בכלל ההוצאה ב-2016-2015, הוא חוסר המעקב אחר הפער בין עלות התוכניות שאישרה הממשלה בשנים האחרונות לבין תקרת ההוצאות שקובע הכלל הפיסקאלי. פער זה הלך וגדל ככל שהממשלה אימצה תוכניות נוספות בתחומי החינוך היסודי, התיכוני והגבוה, התשתיות, הבריאות, ועוד.

"לאור הסיכון שהתפתח השנה לאמינות המדיניות הפיסקאלית, ושחייב את ההתאמות, חשוב שהממשלה תאמץ בהקדם מערכת אפקטיבית של בקרה על הוצאותיה לשנים הקרובות כדי למנוע חזרה על התהליך שהוביל לבעיה הנוכחית. זאת בפרט לאור גודל ההתחייבויות שנצברו לשנת 2015", כותב בנק ישראל במסמך. "מערכת כזו תעקוב אחרי התחייבויות הממשלה להוצאות לשנים הקרובות ותחייב התייחסות מיידית להתפתחות של חריגות מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. היא גם תתרום רבות לאמינות בכל הקשור למחויבות הממשלה ליעדיה הפיסקאליים ותסייע לצמצם את החריגות החוזרות ונשנות מהם".

ככל הנראה, תחזית בנק ישראל פורסמה באופן מכוון 48 שעות לפני הנחת תקציב המדינה החדש ל-2013 ו-2014 על ידי הממשלה על שולחן הכנסת ותחילת הדיון בכנסת על התקציב וחוק ההסדרים החדש. תחזית בנק ישראל ל-2015, לא כל שכן ל-2016, עומדת בסתירה להבטחות שר האוצר יאיר לפיד כי לאחר שנה וחצי קשות, בשל הקיצוצים בתקציב והעלאת המסים, השנים הבאות, החל ב-2015, יהיו שנים טובות מאוד לאזרחי ישראל מההיבט הכלכלי-חברתי.

במסמך, שכותרתו "הצעת התקציב של הממשלה לשנים 2014-2013 בראי היעדים הפיסקאליים לשנים הקרובות", מדגיש בנק ישראל כי "הצעת התקציב לשנים אלו, שאושרה בממשלה ב-13 במאי 2013, כוללת הפחתה של כ-18 מיליארד שקל בתוכניות ההוצאות של הממשלה ל-2014 והעלאה של שיעורי המס בהיקף של כ-15 מיליארד שקל.

לדעת בנק ישראל, אם כל החלטות הממשלה יאושרו, התוכנית אכן צפויה להפחית את הגירעון בשנים 2013 ו-2014 בהתאם ליעדים החדשים שהממשלה הציבה. כמו כן, הבנק סבור כי העלאות המסים והתיקון המשמעותי בתוואי ההוצאות היו כורח המציאות. אמנם בטווח הקצר הם פועלים להאטת הצמיחה של המשק, אך בלעדיהם הגירעון בשנים הקרובות היה צפוי לעלות לשיעור גבוה מ-6 אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר היה מתקרב בסוף העשור ל-100%, מה שהיה מסכן את היציבות הפיננסית של ישראל ומגדיל מאוד את נטל תשלומי הריבית בתקציב.

לפי בנק ישראל, התיקונים הכלולים בתקציב המדינה ל-2014-2013 צפויים להעלות את משקל ההכנסות ממסים בתוצר ב-2014 ביותר מ-1% בהשוואה ל-2013. התיקונים צפויים גם להקטין כמעט ב-2% את משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, בהשוואה למה שהיה צפוי על סמך תוכניות קדומות שאימצה הממשלה. אולם, קובע בנק ישראל, תוכניות ההוצאה של הממשלה ל-2013 ו-2014 היו כה גדולות, עד כי למרות ההפחתה החדה בהן, משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ב-2014 צפוי להיות דומה למשקלה ב-2012, כ-43.5 אחוזי תוצר.

בנק ישראל מדגיש כי "ההתאמה הפיסקאלית בהצעת התקציב שאושרה צפויה למתן את הצמיחה ב-2014 בכ-0.7% בהשוואה לאומדנים שנערכו לפני התוכנית, אך למרות מחיר זה, הפחתת הגרעון הייתה הכרחית, שכן בלעדיה היה הגירעון צפוי להגיע כמעט ל-6% תוצר ב-2014 ולהמשיך לגדול בשנים שאחריה. בנוסף, העלייה בחוב ובשיעור הריבית שהממשלה משלמת עבור הלוואותיה היו מגדילים לאורך זמן את הוצאות הריבית של הממשלה, שכבר היום הן גבוהות בהשוואה בין-לאומית, ומקטינים את היקף המקורות הזמינים של הממשלה לצורך מתן שירותים ציבוריים או תמיכה בשכבות שונות באוכלוסייה".

בתגובה נמסר ממקורבי שר האוצר, יאיר לפיד, כי בנק ישראל מציין לחיוב את הקיצוצים והגזירות שבתקציב המדינה החדש, וקובע כי אלמלא נהגה הממשלה באחריות, היציבות הפיסקאלית של ישראל היתה נפגעת.

מקורבי לפיד מדגישים כי אם הנהגת המשק היתה תלויה בבנק ישראל, הרי הציבור בארץ היה נאלץ לסבול גזירות נוספות, כמו למשל מיסוי קרנות ההשתלמות והטלת מע"מ על ירקות ופירות. לדברי המקורבים, לתוכנית הכלכלית שעומדת מאחורי התקציב הוכנסו תמריצים שמטרתם לעודד אוכלוסיות שאינן עובדות לצאת לעבודה, מה שיטיל את נטל המס בישראל על יותר אנשים, ויפחית את הנטל על כל פרט, מכיוון שיהיו יותר ידיים עובדות שישלמו מסים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?