יעלון: "כדי לצלוח את 2014-2013 אנו נאלצים לחתוך בימי מילואים"

מערכת הביטחון אמורה להציג בסוף יוני לקבינט הביטחוני את תוכניותיה לחמש השנים הקרובות על בסיס התקציבים שנקבעו לה ל-2018-2013 ■ מקור באוצר: "הקיצוץ בתקציב הביטחון ל-2013/14 לא פשוט וצריכים לעשות התאמה לא קלה. אבל הם יעשו אותה"

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

מערכת הביטחון אמורה להציג בסוף יוני לקבינט הביטחוני את תוכניות העבודה שלה לכול אחת מחמש וחצי השנים הקרובות, על בסיס תקציב ההוצאות שהקבינט קבע לה לכול אחת מהשנים 2018-2013. הקבינט יחליט אם לאשר את תוכנית מערכת הביטחון, או לחייב אותה לבצע שינויים ותיקונים בתוכניותיה.

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר ב-15 במאי פה אחד, כולל שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, תקציב חמש וחצי שנתי למערכת הביטחון במסגרת תר"ש (תוכנית רב שנתית) עוז. בתמורה לקיצוץ בתקציב הביטחון בשנים 2013/14 ב-3 מיליארד שקל, יוגדל תקציב הביטחון משמעותית בשנים 2018-2015.

נקבע כי תקציב הביטחון השנה יהיה 51.8 מיליארד שקל וב-2014 54.6 מיליארד שקל, ויגדל בהדרגה בכל אחת מהשנים הבאות עד ל-59 מיליארד שקל ב-2018.

אולם, להחלטת הקבינט הוספה פסקה חשובה מאוד, נקבע כי תוך 45 יום יחזרו אנשי מערכת הביטחון לקבינט כדי להציג בפניו תוכנית מלאה לתר"ש עוז, כולל פירוט תקציבי של הוצאות הביטחון לכול אחת מ-5 השנים הקרובות, להתעצמות, לרכש, לאימונים, למשכורות ולהתייעלות. ב-13 במאי נאמר לאנשי מערכת הביטחון מפורשות, כי הקבינט השרים לביטחון עשוי לדרוש שינויים בתוכנית התקציב.

הרמטכ"ל בני גנץ ושר הביטחון משה יעלוןצילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

בתגובה להחלטת הקבינט אמר שר הביטחון יעלון ב-13 במאי כי, "מדינת ישראל נמצאת במציאות כלכלית לא פשוטה, ואנו במערכת הביטחון מחויבים לשאת בנטל ולהשתתף במאמץ לסגירת הגירעון הרב שנוצר. איננו אי בודד במציאות שנוצרה. במהלך המשא ומתן עמדנו על כך שעל אף האילוצים התקציביים, מערכת הביטחון וצה"ל יעבדו לפי תוכנית רב שנתית, שתחילתה כבר בשנת העבודה הקרובה וסיומה בשנת 2018.

"יש לכך משמעות רבה מבחינתנו, מאחר ובדרך זו נוכל לפעול לפי קו שנתווה לעצמנו לאורך תקופה. אין ספק שנדרשים שינויים בבניין הכוח הצבאי נוכח הטלטלה האזורית וההזדמנויות הטכנולוגיות. התעשיות הביטחוניות מעמידות לרשותנו יכולות אדירות. נעשה מאמץ לא לפגוע בהתעצמות, בין היתר באופן כזה שנוכל לפרוס תשלומים על פרויקטים למשך זמן רב יותר. אל לנו להקל ראש באיומים הקרובים והרחוקים, בתוך הגבולות ומעבר להם. ההתמודדות עם מציאות כלכלית מורכבת היא אתגר נוסף רב משמעות. באופן שונה משנים עברו, המשא ומתן בינינו לבין משרד האוצר עבר באופן ענייני ונטול השמצות, מאחר ובסיפור הזה אין מנצחים ומפסידים".

ועדת טרכטנברג המליצה ב-2012 על קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, לצורך ביצוע המלצותיה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לאמץ את המלצות הוועדה, אבל לא לקצץ ולו גם שקל בתקציב הביטחון.

בסופו של יום תקציב הביטחון שאושר בממשלה ובכנסת ל-2012, 55.8 מיליארד שקל, לא רק שלא קוצץ ב-3 מיליארד שקל, אלא גדל בכמעט 5 מיליארד שקל ל-60.5 מיליארד שקל.

מקורות במשרד הביטחון, וגם רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, טענו כי התקציב היה גדול במיוחד בשל הגחמה האיראנית של נתניהו ושר הביטחון, אז, אהוד ברק. ב-2013 ו-2014 נאלצת מערכת הביטחון לחזור לתקציב ביטחון שפוי, בהתאם ליכולותיה הכלכליות חברתיות של ישראל.

ישיבת הקבינט ב-13 במאי נמשכה 10 שעות. שר האוצר, יאיר לפיד, בסיועו של שר הכלכלה, נפתלי בנט, נעמדו על רגליהם האחוריות ודחו את כול טענות מערכת הביטחון נגד הקיצוץ בתקציבה.

אתמול, בישיבת ועדת החוץ והביטחון, נשא שר הביטחון יעלון נאום נצי. צריך לזכור את העיתוי, הדברים נאמרו שבעה ימים בלבד לפני הנחת תקציב המדינה ל-2013/14, תקציב הקיצוצים בביטחון, על שולחן הכנסת. רבים באוצר ראו בדברי יעלון ניסיון לפתוח מחדש את נושא גדול תקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה, למרות שגם לשר הביטחון ברור, כי כול גידול בתקציב הביטחון משמעו העלאת מסים נוספת ב-2014, או קיצוץ נוסף בתקציב החינוך/רווחה/בריאות.

יעלון אמר לחברי ועדת החוץ והביטחון, "הצבא צריך תוכניות לטווח ארוך, וברגע שאין תר"ש אנחנו בבעיה. מתווה ברודט הוא חשוב למרות שהייתה התעלמות ממנו בשנתיים האחרונות. בדיונים על התקציב היה לי ברור שגם מערכת הביטחון צריכה לשאת בנטל הגירעון, אך לעשות זאת בשום שכל ועם תוכנית רב שנתית. יש משמעויות כבדות ומיידיות לתקציב הביטחון. המצב משברי.

"כדי לצלוח את 2013-2014 אנו נאלצים לחתוך בימי מילואים, להוריד באימונים ובתעסוקה המבצעית של המילואים וכפועל יוצא מזה להעמיס על הסדיר, שיעשה פעילויות במקום המילואים. יהיו קיצוצים בטווח הקצר ובתנאי שנדע לתת מענה בטווח הארוך. אנו נערכים לשנה קשה מאוד ב-2014.

"מערכת הביטחון לא חרגה ממתווה ברודט, ולצערי כשמגיע משרד הביטחון לדיון עם האוצר, לא מתיישרים לפי הנתונים. למדתי שיש ברודט לפי משרד הביטחון, לפי האוצר עם המספרים הכי נמוכים, לפי הנגיד. אני אתעקש להיצמד למתווה ברודט.

"בנושא הפנסיה יש לא מעט אגדות אורבאניות. כל מי שמתגייס לקבע מאז היותי רמטכ"ל מתגייס לפנסיה צוברת. יש לנו אנשים שעדיין עובדים לפי פנסיה תקציבית, ולכן יש כאן דור מעבר שעלינו לדעת לחיות איתו. צריך להיות ברור שמהנדס בצה"ל משרת ולא עובד. מהנדס בצה"ל עומד לרשות המערכת 24 שעות ביממה בלי חשבון, בלי שעות נוספות וכו'. אין שום מקום שבו אתה עומד לרשות המערכת 24 שעות ביממה. בשנתיים האחרונות המשרתים והגמלאים נפגעו בצורה רצינית. יש לנו לא מעט משרתים בקבע שמקבלים השלמת הכנסה. והפנסיה שלהם לא גבוהה. זה הרוב המכריע. לא כולם מגיעים לדרגות בכירות".

שר האוצר, יאיר לפיד, סירב להגיב על הדברים ל-TheMarker. באוצר אמרו בתגובה, "האיומים הביטחוניים על ישראל לא נעלמו. הם השתנו, לא צבא מול צבא, צה"ל מול מצרים או סוריה, אלא איומים רקטים, טילים, איראן. אנחנו התעצמנו, אבל גם בצד השני לא ישבו בשקט. הצבא עובד לפי תר"ש, תוכניות רב שנתיות. הוא צריך לשנות את המבנה שלו, ליצור סדרי עדיפויות אחרים, בהתאם למה שקורה בצד השני, להקטין מערכי כוחות מחד, ולהגדיל מערכי כוחות מאידך, בהתאם לצרכים. לכן נקבע תקציב 5 שנתי, לכן נאמר למערכת הביטחון לחזור ולהציג את תוכניותיה תוך 45 ימים. להראות איך היא בונה את התר"ש, מהם מרכיבי הכוח החדשים, איפה מקטינים, איפה מתעצמים, וגם איך מתייעלים, ולא פחות חשוב איך מתכנסים לתקציב שהמדינה העמידה לרשות הביטחון. בסוף מערכת הביטחון מנהלת סיכונים, אבל לא רק היא, גם מערכות אחרות, כמו בריאות, תחבורה, מנהלות מערכות סיכונים, כולל בחיי אדם. אין 100 ביטחון".

באוצר ציינו, "מערכת הביטחון צריכה לתקציב את עצמה לטווח הקצר ולטווח הארוך, להחליט על סדרי עדיפויות לטווח הקצר והארוך. ייתכן ולטווח הקצר, יש לה מחסור, כי הרי לא היה לה מספיק זמן לתכנן את התקציב שקצבנו לה לשנה זו, והיא נאלצת לקצץ באימונים ובתעסוקה למילואים. לא צריך להיבהל. לא מדובר בביטול אימונים לדרג הלוחם, המסתער. מדובר על דרג יותר עורפי. צריך לזכור, חצי שנה מאחורינו, וחצי מתוכניות האימונים בוצעו. לא נורא, אם כי זה בהחלט לא רצוי, אם אימונים שיועדו למחצית השנייה של 2013 יערכו במחצית הראשונה של 2014. זה לא סוף העולם. הקיצוץ לא פשוט כי תקציב הביטחון קפץ מאוד ב-2012 וצריכים לעשות התאמה. וההתאמה לא קלה. אבל הם יעשו אותה. זה התפקיד שלהם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד