דו"ח תלונות הציבור |

המוסד לביטוח לאומי לא מטפל בבקשות נפגעי עבודה כבר יותר מ-10 שנים

כ-15 אלף תלונות הוגשו בשנת 2012 למשרד נציב תלונות הציבור ■ גם השנה שיאן התלונות הוא המוסד לביטוח לאומי, עליו הוגשו 1,393 תלונות ■ במקום השני - משטרת ישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

15,123 תלונות הוגשו לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ב-2012. השנה האחרונה היתה שנת שיא במספר התלונות שהתקבלו במהלך שנה אחת מאז הוקמה הנציבות בשנת 1971. מסיכום הממצאים עולה כי מספר התלונות שהתקבלו בשנה האחרונה כמעט כפול ממספרן בשנת 2005, אף שאוכלוסיית המדינה גדלה בשנים הללו בכ-14% בלבד.

בדומה לשנים 2010 ו-2011, גם השנה שיאן התלונות הוא המוסד לביטוח לאומי, עליו הוגשו 1,393 תלונות. משטרת ישראל מדורגת במקום השני עם 733 תלונות, וגם היא זוכה לכבוד המפוקפק זו שנה שלישית ברציפות. הבאים בתור הם משרדי הממשלה: האוצר (519); המשפטים (464) והתחבורה (462).

27.2% מכלל התלונות שנבדקו נמצאו מוצדקות, שיעור דומה לתלונות שהתקבלו גם בשנה שעברה. גם השנה נמצאת בראש הרשימה רשות השידור עם 52% תלונות מוצדקות ואחריה רשות הדואר עם 48.4%. מי שנוספה לרשימה הפותחת היא עיריית לוד בגינה נמצאו 47.7% תלונות מוצדקות מסך התלונות שנבדקו עליה השנה.

מתוך התלונות עולים מגוון ליקויים שפוגים במיוחד באנשים שחייבים להסתמך על השירות הציבורי בנוגע לבעיותיהם, ולעיתים נתקלים באטימות וחוסר תפקוד מצד גופים שונים.

המוסד לביטוח לאומי: לא מטפלים בבקשות של נפגעי עבודה יותר מ-10 שנים

כאמור, גם השנה המוסד לביטוח לאומי הוא שיאן התלונות. מהדו"ח עולה כי מוסד לביטוח לאומי אינו מטפל כבר יותר מעשר שנים בבקשות של נפגעי עבודה להגדלת קצבת הנכות שלהם לאחר ירידה בהכנסותיהם. זאת, בגלל עיצומים שנוקט ועד העובדים במוסד. במקרה זה, הנציבות דרשה מהמוסד למצוא פתרון למצב וציינה כי היא תמשיך לעקוב אחר טיפול בעניין עד להסדרתו.

סניף הביטוח הלאומי

דוגמא נוספת להתנהלותו של המוסד הוא סיפורה של א'. בשנת 2012 פוטרה א' מעבודתה כאחות בחברה המעניקה שירותי דיאליזה והגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי אבטלה. המוסד דחה את התביעה בנימוק שתשלום דמי אבטלה מותנה בצבירת תקופת אכשרה של 300 יום שבמהלכה עבד העובד ושולמו עבורו דמי ביטוח לאומי.

המתלוננת התנגדה להחלטה וטענה כי אם היא לא היתה נאלצת להיעדר מעבודתה כדי להשתתף בקורס חובה להכשרה מקצועית, היתה צוברת את תקופת הזמן הנדרשת. בעקבות פנייתה לנציבות תלונות הציבור הובהר למוסד לביטוח לאומי שהשתתפותה של א' בקורס נכפתה עליה והיתה תנאי להמשך העסקתה.

בנוסף, מאחר שלפי חוק, לא ניתן לקחת בחשבון היעדרות מהעבודה בעקבות ימי הכשרה שאינם תלויים בעובד, קבעה הנציבות כי לא ניתן להתחשב בימים אלו כהיעדרותה של א'. בסופו של דבר בחן המוסד לביטוח לאומי שוב את זכאותה של המתלוננת וקבע כי היא זכאית לתשלום מלוא דמי האבטלה.

רשות השידור: דורשת תשלום אגרה מאנשים שאין להם מכשיר טלוויזיה

רוממה. בעיה בסיסית בהבנת מטרות השידור הציבורי

מבין הגופים בהם נמצאו ליקויים כללים ניתן למצוא את רשות השידור שכאמור מחזיקה באחוז הגבוה ביותר לתלונות מוצדקות נגדה בשנה האחרונה. כך, כמה מתלוננים טענו שקיבלו מרשות השידור "התראה לפני מסירת החוב לטיפול עו"ד", ולפיה הם נדרשים לשלם אגרת טלוויזיה עבור כמה שנים, למרות שמעולם לא היה ברשותם מקלט טלוויזיה.

למרות זאת מרשות השידור נמסר להם שהתקיים ביקור בביתם ובו נמצא כי מחזיקים בטלוויזיה, כאשר בפועל כל המתלוננים טענו ששום נציג של רשות השידור לא ביקר בביתם.

לאחר התערבות הנציבות נערכו ביקורי הבית ואכן התגלה כי לא נמצאו מכשירי טלוויזיה באף אחד מבתי המתלוננים וחובותיהם נמחקו.

בירור בנושא העלה שכל הדיווחים על המקלטים שנמצאו לכאורה בביקורים בבתי המתלוננים נמסרו ממשרד עורכי דין שפעל מטעם הרשות. עוד נמצא שנציגי המשרד כלל לא נכנסו לבתיהם של המתלוננים, אלא הסתמכו על חיבור לכבל של חברת הכבלים מחוץ לדירה או צלחת לוויין על גג בית משותף.

בעקבות התערבות הנציבות ובדיקה שעשתה רשות השידור עצמה, הפסיקה הרשות את ההתקשרות עם משרד עורכי הדין וביטלה את דרישות התשלום שנשלחו לתושבים שמשרד זה טיפל בהם ואשר טענו שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה. יש לציין כי בדו"ח הנציבות בשנת 2010 התגלו גם כן ליקויים באופן האכיפה של רשות השידור והוכחת הימצאות מקלטים בבתי אב.

נראה כי הקשיים מול רשות השידור רק הולכים ומתגברים כאשר השנה התברר כי הרשות גם גבתה שכר טרחה עבור עורכי דין שפעלו מטעמה עבור משלוח מכתב התראה בסכומים הגבוהים במידה ניכרת מהסכום המרבי המותר בתקנות המסים.

לעיתים הרשות אף דרשה תשלום שכר טרחה לשני משרדים במקביל ואף יותר לאחר שפיצלה את הטיפול בגביית החוב. גם במקרה זה התערבה הנציבות וכתוצאה מכך הודיעה רשות השידור כי החל מינואר 2013 תופסק גביית שכר הטרחה בסכומים המופרזים והטיפול לא יפוצל יותר לכמה משרדים.

ניצולי שואה: הרשויות הכירו במתלונן כניצול שואה לאחר מותו - חזרו בהם

הנציבות הקדישה השנה פרק שלם בדו"ח לטיפול בתלונות הקשורות לפגיעה בזכויות ובהטבות לניצולי השואה בישראל. תלונותיהם של ניצולי השואה עוסקות בעיקר בעיכוב הטיפול בפניותיהם להכיר בהם כניצולי שואה, ועקב כך בעיכוב בנתינת ההטבות הנובעות מהכרה זו, כגון גמלה חודשית, דמי הבראה שנתיים, הנחה בתשלום על תרופות הכלולות בסל הבריאות, הנחה בתשלום הארנונה, פטור מאגרת טלוויזיה והנחה בתשלום חשבון החשמל.

ניצולי השואה מלינים על עיכוב הטיפול בפניותיהם לרשויות, על טיפול שגוי ולא מקצועי ועל נוקשות בטיפול. כך למשל, מקרה בו עורך דינו של ניצול שואה פנה לרשות לזכויות ניצולי שואה כדי להכיר בלקוחו כניצול, אך הרשות דחתה את הבקשה.

לאחר מאבק משפטי שארך מעל לשנה ובמהלכו נפטר הניצול, הגיע הצדדים לסיכום להכרתו של הנפטר כניצול שואה ותשלום התגמולים לאלמנתו תוך כדי הסכמה על הסרת הערעור שהוגש.

הפגנת ניצולי שואה בקריית הממשלה בת"א, דצמבר 2012צילום: ניר כפרי

אולם, לאחר שעמד עורך דינו של המנוח בהסכם, הוחלט ברשות שלא להכירו כניצול שואה בכל זאת למרות מספר פניות בנידון. בעקבות פניית הנציבות, הודתה הרשות בטעותה והודיעה כי תתקנה באופן מיידי.

רשויות מקומיות: העירייה לא עידכנה את ההורים שמדובר בתשלומי רשות לגני הילדים

בעוד שניתן להסביר חלק מהמקרים המקוממים בטעויות אנוש במקרה הטוב או זלזול במקרה הרע, נראה כי חלק אחר של התלונות ממחיש כיצד גופים ורשויות מנצלים את מעמדם ומנסים את מזלם אל מול האזרח הפשוט, שבמקרים רבים לא מכיר לעומק את החוקים והתקנות.

תלונה שממחישה זאת היטב הוגשה נגד עיריית פתח תקווה כאשר מתלוננת, שבתה מתחנכת בגן חובה בעיר, טענה כי העירייה גבתה מממנה ומהורים אחרים תשלומים שחרגו מן המותר עבור שירותים שניתנו בגן בשנת הלימודים, כולל תשלום עבור שיעורי ריתמוזיקה וארוחות.

עיריית פתח תקווהצילום: ד"ר אבישי טייכר

לפי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, רשאים מוסדות חינוך לגבות תשלומים מהורי התלמידים עבור פעילויות שונות שהם מקיימים. תשלומי ההורים מתחלקים לתשלומי חובה ולתשלומי רשות, לפי סוג הפעילות. בחוזרים נקבע כי מוסד החינוך רשאי לגבות את תשלומי הרשות רק אם מסר הודעה בעניין להורים ופירט בה את התשלומים שהוא מבקש לגבות ואת הפעילויות שעבורן הוא מבקש לגבות אותם, ורק אם התקבלה הסכמת ההורים בכתב לשאת אותם.

בנוסף ישנה הגבלה על הסכום אותו יכולים מוסדות החינוך לגבות. לאחר שהתערבה הנציבות במקרה זה, נמצא כי אמנם הסכומים שגבתה העירייה לא חרגו מן המותר, אך כן אושר כי התשלומים עבור שיעורי הריתמוזיקה והארוחות אינם תשלומי חובה, אלא רשות, וכי העירייה לא עמדה בחובתה לעדכן את ההורים שמדובר בתשלומי רשות ולא טרחה לקבל את הסכמתם בכתב.

למרות זאת המקרה לא נפתר מאחר ולטענת העירייה המידע מפורט בחוברת לרישום לגני ילדים הנמסרת להורים, וכי בחתימתם על טופס הרישום הם בעצם מסכימים לשאת בכל התשלומים.

הפרשה הסתיימה בקביעת הנציבות כי עצם החתימה על טופס הרישום לגן לא מהווה הסכמה לשאת בכל התשלומים, במיוחד משום שהעירייה לא ציינה במפורש כי תשלומים אלה אינם חובה, ובהתאם לכך השתנו הנהלים בעירייה.

במקרים רבים, נוטה הנציבות לטפל בתלונה בעזרת גישור בין המתלונן לרשות בדרך של הבנה והסכמה. השימוש בהליך זה מביא לרוב למציאת פתרונות המקובלים על שני הצדדים בצורה יעילה ובפרק זמן קצר יותר.

תלונה שנפתרה בעזרת הליך זה הוגשה על ידי מספר תושבי אופקים נגד העירייה. המתלוננים, אשר מתגוררים בבית פרטי הגובל בשטח ציבורי ומופרד על ידי חומה טענו כי העירייה מסרבת להשתתף במימון בניית חומה חדשה, על אף שדרשה זאת.

לטענת העירייה, המתלוננים היו אלה שהחליטו להחליף את החומה הקיימת בחדשה ולכן היא אינה מחויבת בדין להשתתף בהוצאות על כך. מהנדס העיר אישר כי הנחה להחליף את החומה, אבל טען כי הצורך בבניית חומה חדשה נוצר בעקבות בנייה שביצעו המתלוננים בשטחם, שהפכה את החומה הישנה לסכנה לעוברים ושבים בשטח הציבורי.

הנציבות המליצה לטפל במקרה זה בתהליך גישור ולאחר הסכמת הצדדים התקיימה ביניהם פגישה בתיווך הנציבות. בתום התהליך הגיעו הצדדים להסכמה כי העירייה תשתתף במימון.

במקביל לתלונות נגד הרשויות קיימת בידי הנציב, מבקר המדינה יוסף שפירא, הסמכות להגן על חושפי מעשי שחיתות, שבעקבות כך עשויים להיקלע לעימותים חריפים ולהיפגע על ידי הממונים עליהם.

בשנת 2012 התקבלו 43 תלונות בנושא זה, ירידה של יותר מעשרים תלונות מהשנה שעברה. כמו כן הסתיים הטיפול ב-60 תלונות ובמשך השנה נתן הנציב שלושה צווים: צו הגנה אחד קבוע ושני צווים זמניים למקרים שהתבררו כמוצדקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?

הוצאת החשבון מהקפאה היא הליך שעשוי להימשך גם חודשים

אחד השותפים בחשבון הבנק מת? אתם עלולים להיחסם לחודשים