פקידי הממשלה טועים - בהגדרה

כנראה נאכזב את קוראינו, בכך שנבשר להם כי פקידי ממשלה אינם נביאים

כנראה נאכזב את קוראינו, בכך שנבשר להם כי פקידי ממשלה אינם נביאים. אין זה משנה עד כמה מוצלחים, מוכשרים וישרים יהיו פקידינו - עדיין לא תהיה להם היכולת לחזות במדויק את ההשלכות של ההחלטות שהם מקבלים. בוודאי שיהיה להם קשה במיוחד לחזות מה צפוי לקרות במקרה של החלטה לגבי מדיניות חדשה ורגישה במיוחד.

מאחר שפקידים אינם נביאים, גם הציפיות שלנו כאזרחים מהם חייבות להיות בהתאם. במלים אחרות, אין לצפות שפקידי הממשלה לא יטעו. בהגדרה, פקידי ממשלה תמיד יטעו; בהגדרה הם יטעו במיוחד כאשר הם יקבלו החלטות מדיניות חדשות ורגישות. בדיוק אותן החלטות שבהן הטעויות גורמות לנזק רב במיוחד.

הציפיות שלנו מפקידי הממשלה, לכן, אינן צריכות להיות שהם לא יטעו ‏(הציפיות הללו נועדו להיכזב‏). הציפיות שלנו מהם צריכות להיות שהם יעשו הכל כדי לא לטעות, ואם יש טעות - שהם יעשו הכל כדי לזהות ולתקן אותה מוקדם ככל האפשר. במלים אחרות, אסור לנו לשפוט את הממשלה שלנו לפי תוצאות הפעילות שלה, אלא לפי התהליך של הפעילות שלה - האם נעשתה עבודת מטה מסודרת קודם להחלטה, האם נערך מעקב שיטתי ומסודר אחר תוצאות ההחלטה והאם היתה גמישות לשנות את המדיניות בהתאם לתוצאות המעקב.

הפגנה נגד ביטול תוכנית ויסקונסין

ההבדל בין חקירה לתחקיר

זהו בדיוק ההבדל בין תרבות החקירה לתרבות התחקיר. בתרבות התחקיר בודקים את התהליך, ומביאים לשיפורו. בתרבות החקירה בודקים את התוצאה, ותולים על העץ בכיכר העיר את מי שהביא לתוצאה שגויה. בישראל פושה תרבות החקירה, והתוצאה של התרבות הזו היא ממשלת כסת"ח, שבה הפקידים עסוקים בלהתחמק מקבלת החלטות וקבלת אחריות - במקום להעז ליזום, לחדש וליצור. הנזק התרבותי־ממשלי הזה הוא אחד האיומים האטסטרטגיים הגדולים ביותר על ישראל.

המחשה בוטה של כישלון תרבות החקירה הישראלית היא תוכנית ויסקונסין. מדיניות של עידוד מקבלי קצבאות להשתלב בשוק העבודה ‏(from welfare to work‏) היא מדיניות הרווחה המובילה בכל המדינות המפותחות, פרט לישראל. הניסיון היחיד שנעשה בישראל ליישם מדיניות כזו, באמצעות תוכנית ויסקונסין, בוטל בידי הכנסת. מדוע? משום שבתוכנית נעשו טעויות.

אפילו טעויות רבות. תוכנית ויסקונסין החלה ב–2005 כתוכנית חדשנית וניסיונית - ניסיון ראשון של ישראל לטפל במעגל האזרחים המדורדר ביותר שלה, אותם אזרחים שלא עבדו מעולם או לא עבדו במשך שנים רבות. האם ניתן לדמיין את הבעיות והחסמים שמונעים מאדם, שאינו נכה, לצאת לעבוד כל ימי חייו? המדינה לא יכלה לדמיין את החסמים, פשוט משום שהיא מעולם לא ניסתה להבין אותם. עד להשקתה של תוכנית ויסקונסין, ישראל לא הסתכלה מעולם בלבן בעיניים של האזרחים הללו, שהם כנראה אזרחים שסובלים מקשיים מורכבים ורבים, ולא ניסתה להבין את החסמים המונעים מהם לצאת מהבית לעבודה.

מתיאור הדברים צריך היה להיות מובן שתוכנית ויסקונסין היתה תוכנית חדשה, בעייתית ורגישה במיוחד. בדיוק שילוב הנסיבות שבקלות יכול להוביל לטעויות בקבלת ההחלטות הממשלתיות. אלא שלפחות בדבר אחד, יסודי מאוד, ממשלת ישראל לא טעתה הפעם - היא הבינה שמדובר בתוכנית רגישה ובעייתית, ולכן עשתה כל מה שאפשר כדי להימנע מטעויות, לאתר אותן בזמן, וגם לתקן אותן.

התוכנית יצאה לדרך על בסיס המלצותיה של ועדה מקצועית - ועדת פרופ' יוסי תמיר. התוכנית נקבעה כתוכנית ניסיונית ‏(פיילוט‏) לשנתיים. נקבעו ארבעה גופי מעקב אחריה - ועדה במשרד רה"מ, בראשותו של מנכ"ל המשרד דאז רענן דינור, ועדת מומחים ציבורית בראשותו של נשיא האקדמיה למדעים דאז פרופ' מנחם יערי, מעקב אקדמי של מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי, ומעקב אקדמי של מכון ברוקדייל, מכון המחקר הכלכלי־חברתי המוביל בישראל.

כל המרכיבים לתהליך קבלת החלטות מסודר ונכון היו שם, ועובדה שהתהליך גם הוכיח עצמו - בתום שנתיים של פעילות ניסיונית קבעו ועדות יערי ודינור כי ישנם כשלים בתוכנית המחייבים תיקון. הניסוי המבוקר הוכיח עצמו במובן הזה שהכשלים בתוכנית נחשפו, נותחו ותוכנית ויסקונסין יצאה לפיילוט שני, של שנתיים נוספות, בלא הכשלים הראשוניים שהיו בה.

בתום הפיילוט השני, לאחר ארבע שנות פעילות, נותחו שוב מעט הכשלים שעדיין אותרו בתוכנית. מעט, כי בשלב הזה חוות הדעת של הגופים שעקבו אחר התוכנית, ובעיקר של מכון ברוקדייל, היו כי יתרונות התוכנית עולים באופן בולט על חסרונותיה. המחקר האקדמי לימד על הצלחה חד־משמעית של תוכנית ויסקונסין בסיוע למקבלי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה.

שיעור העובדים זינק ב–21%. שיעור משפרי העבודה גדל ב–4%. מבין אלה שלא עבדו מעולם, 45% הצליחו להשתלב לראשונה בחייהם בשוק העבודה. שיעור המתמידים בעבודה הגיע ל–80%, וגם ההכנסה כתוצאה מיציאה לעבודה גדלה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, משמע מקבלי הבטחת הכנסה שטופלו בידי שירות התעסוקה, תוכנית ויסקונסין הציגה הצלחה גבוהה ב–12%.

בתום ארבע שנות ניסיון, מעקב ותיקונים בשלה תוכנית ויסקונסין ליהפך לתוכנית כלל־ארצית וקבועה. אלא שזה לא קרה. כנסת ישראל הנכבדה, בראשותם של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ, נטרה טינה לתוכנית בגין הבעיות שהתגלו בה בתחילת הדרך, והצביעה על סגירתה. לא שינתה העובדה שתוכנית חדשה כל כך, העוסקת באוכלוסייה קשה ובעייתית כל כך, בעליל תיתקל בקשיים. לא שינתה העובדה כי בארבע שנות הניסוי הופקו הלקחים מכל הכשלים - אין יותר תמריץ על שלילת קצבאות הבטחת הכנסה, התמריץ לחברות המנהלות יינתן רק עבור השמה איכותית בעבודה, שלילת קצבאות תיעשה רק בידי פקידי הביטוח הלאומי ‏(הכוונה היא בעיקר למי שמרמים את המדינה - מקבלים קצבאות בשעה שהם עובדים באופן לא מדווח‏), ואת התוכנית יפעילו גם מלכ"רים ולא רק חברות פרטיות.

למעשה, אפילו הגוף שהיה המתנגד העיקרי לתוכנית ויסקונסין - שירות התעסוקה, שראה בתוכנית מתחרה בו - כבר לא אמור להמשיך בהתנגדותו, לאור ההצעה להעניק לשירות התעסוקה את המעמד של המפקח מטעם המדינה על הפעלת התוכנית.

כל אלה לא הועילו. במקום לעודד את תהליך הפקת הלקחים המקצועי והיסודי שליווה את תוכנית ויסקונסין, הכנסת העדיפה לתלות את האשמים בגין כשליה הראשוניים - פקידי האוצר בעיקר - לבטל את התוכנית, ובפועל להשאיר את האוכלוסייה החלשה ביותר בישראל בלי סיוע או עזרה כלשהם.

תוכנית משופרת

אז הנה, עכשיו ניתנה לכנסת הזדמנות לתקן את דרכיה. הצעת החוק להשקתה מחדש של תוכנית ויסקונסין - עם הפקת הלקחים שנעשתה מארבע שנות ההפעלה הניסיונית - חוזרת לאישור הכנסת. הפעם לא רק שאנחנו יודעים כבר שמדובר בתוכנית משופרת וטובה, אלא גם שמדובר בתוכנית הכרחית אם אנחנו באמת רוצים להצליח לשלב את החרדים בשוק העבודה. הניסיון ההיסטורי להוציא את החרדים מהישיבות ולשלבם בשוק העבודה, לא יכול להצליח בלי תוכנית מקצועית שתלווה כל אחד ואחד מהם באופן אישי ותנסה לסייע לו בהשלמת השכלה, הכשרה מקצועית וגם תיווך במציאת מקום עבודה.

כלי הסיוע היחיד במדינת ישראל שיודע ללוות כך, באופן פרטני ואישי, את המתקשים בהשתלבות בשוק העבודה, הוא תוכנית ויסקונסין. בלעדיה, פשוט אין לנו דרך לסייע לחרדים, ואנחנו דנים אותם לעוני כפוי ומאמלל.

אז נכון, תוכנית ויסקונסין קנתה לעצמה מוניטין רעים. רק שמדיניות לא מבססים על מוניטין - אלא על עבודה יסודית, רצינית, קפדנית ומדוקדקת. זה מה שנעשה בתהליך הארוך של שיפור תוכנית ויסקונסין, וזה מה שגם הכנסת צריכה להמשיך לעשות עכשיו - לפעול לשיפורה המתמיד של התוכנית, לא לסגירתה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"