זליכה: "בתוכנית לפיד אין אפילו מחולל צמיחה אחד - רק מחוללי מיתון"

ספיבק: הקיצוץ בקצבאות הילדים לא ישפיע רק על חרדים וערבים, כפי שטענו, אלא על כל עם ישראל ■ ארבעה מומחים שמים את התוכנית הכלכלית על שולחן הניתוחים ■ האם לשר האוצר היו אלטרנטיבות? ומה יהיו השלכות התקציב החדש?

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

יום אחרי פרסום תקציב המדינה וחוק ההסדרים ל-2014-2013, כשהציבור הרחב עדיין מעכל את הגזירות הקשות, ביקשנו מארבעה פרופסורים מובילים לכלכלה לנתח את התקציב משני צדדיו, ההכנסות וההוצאות, ולחוות דעה על מה שצפוי לקרות לנו בשנה וחצי הקרובות.

פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי באוצר ב-2007-2003, וכיום דקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, סבור כי "המדיניות הכלכלית החדשה והתקציב שבמוקד שלה אינם תואמים את מצב המשק, וגרוע מכך - יעמיקו את המיתון בישראל באופן שקשה מאוד יהיה להיחלץ ממנו".

זליכה הסביר כי "גלגול הגירעונות שיצרה מדיניות כלכלית שגויה לכיסם של הצרכנים ולכיסן של החברות הקטנות והבינוניות לא תעודד אותם - לא את הצרכנים ולא את החברות - להגדיל את פעילותם הכלכלית, אלא להיפך. יתר על כן, יד קלה מדי על הדק המסים מייצרת ציפיות גוברות לעליות מסים נוספות. ולבסוף, הריבית נותרה נמוכה מדי באופן שממשיך לתדלק מחירי דיור גואים. כל אלה פוגעים קשות בצריכה הפרטית, שהיא המחולל המרכזי למיתון הנוכחי".

ירון זליכהצילום: אמיל סלמן

לדבריו, "השגיאה הגדולה של לפיד היא חוסר ההבנה שהקרב הגדול על מצב המשק לא נעשה באקסלים של אגף התקציבים באוצר, אלא בתודעת הציפיות של הציבור על הכנסתו הצפויה. בקרב הזה ירה לפיד אש ידידותיות וכתוצאה כולנו נפסיד בקרב. אי־אפשר להוציא משק ממיתון כשיוצרים בציבור ציפיות להעלאות מסים, להעלאות מחירי הדיור, להעלאות מחירים של מוצרי יסוד כמו חשמל, מים ומזון, וכשרוב הזמן שר האוצר מסרב לנהל את הקרבות האמיתיים הנדרשים, למשל נגד האוליגופולים, נגד הוועדים הגדולים, נגד מקבלי הפטורים העצומים ממס וכן הלאה".

זליכה אומר כי "לפיד אמר שבעוד שנתיים המצב יהיה טוב. אני לא רואה אפילו מחולל צמיחה אחד בתוכנית שלו, אלא רק מחוללי מיתון. לכן אינני מבין את מה שהוא אומר. זאת ועוד, שנתיים בישראל הן נצח נצחים, טווח ארוך. ג'ון מיינרד קיינס כבר הזהיר שצמיחה מנהלים בטווח הקצר. בטווח הארוך כולם מתים. פשוט חבל".

לסיום מדגיש זליכה, "לציבור, לממשלה ולכנסת, לא הוצגו, ולא בכדי, ההשפעות הצפויות של תקציב 2014-2013 על העוני. 24% מאוכלוסיית המדינה חיים מתחת לקו העוני. האם לא היה ראוי לשים בפני כולם את הנתון החשוב, כמה אנשים נוספים יירדו בעקבות התקציב החדש ממתחת לקו העוני?"

ספיבק: הבטיח שקיפות, ולא קיים

פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, היועץ הכלכלי למחאה החברתית וכיום פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ובמכון ואן ליר בירושלים, סבור כי יש בעיה עם תקציב דו־שנתי, שכן קשה לחזות מה יקרה במשק בטווח כל כך רחוק, ועדיף היה להכין תקציב ל-2013, ורק בהמשך ל-2014 - על מסד נתונים עדכני יותר.

לדבריו, יש גם בעיה עם תחזיות המסים ל-2013 ו-2014, המונחות בבסיס התקציב החדש. "ציפינו שיו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, על רקע הבטחותיו, יכניס יותר שקיפות לתוכניות ולתקציבי האוצר - וזה לא קרה".

אביה ספיבקצילום: ניר קידר

ספיבק סבור כי "קיצוץ של 3 מיליארד שקל בקצבאות הילדים, כמחצית מסך הקצבאות, זה צעד מקומם מאוד. זה לא רק חרדים וערבים, כפי שטענו, זה בעיקר כל עם ישראל, זה המעמד הבינוני והשכבות החלשות בחברה".

לדעת ספיבק, "מערכת נכונה יותר היתה מבצעת רפורמה בגביית מסים, כמו גביית מס ירושה, שמקובל ברוב העולם. מס כזה היה מכניס למדינה 3 מיליארד שקל בשנה. אפשר היה גם להנהיג מע"מ דיפרנציאלי, להעלות יותר את מס החברות, ולבטל חלק מההטבות בחוק לעידוד השקעות הון, בסך 5.6 מיליארד שקל.

"בינתיים לא רואים קיצוץ בתקציב מערכת הביטחון. אני מוטרד מזה שהביטחון לא סבור כי הוא צריך לתת כתף במצב הקשה של המשק, אם כי לאחרונה שמענו גם קולות אחרים ממערכת הביטחון. ביטול הפטור ממע"מ על שירותי תיירות הוא נכון, אבל מדוע לא ביטלו את הפטור ממע"מ לאילת? מדוע נמשך הפטור ממס על השכרת דירות? מנגד, צמצום הסובסידיה הממשלתית לטיפולי שיניים לילדים, היא הדבר הכי מרגיז בתקציב החדש, מה גם שאין שם הרבה כסף".

ישיב: להקים ועדה פיסקלית

ערן ישיב, פרופסור לכלכלה וראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א, סבור כי הבעיה המרכזית של לפיד היתה מחסור בזמן. לדבריו, "היו שהציעו ללפיד, בהם חלק מיועציו, להכין במהירות תקציב ל-2013, כדי שיישאר בידו זמן להכנת תקציב מתוכנן, מבוסס ויסודי ל-2014 - כולל רפורמות חשובות. ההחלטה ללכת על תקציב דו־שנתי הותירה ללפיד מרחב תמרון צר מאוד. זו אחד הסיבות לזגזוגים שעשה בשבועות האחרונים".

ישיב סבור כי לפיד "עשה את מה שהיה צפוי. את מה שכל אחד היה עושה. גם שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, העלה מסים וקיצץ בהוצאות היכן שיכל, העלה את יעד הגירעון ב-2013 ו-2014 וניסה להעלות אותו אף יותר.

ערן ישיבצילום: אייל טואג

"בתנאים הקיימים זה מה שאפשר היה לעשות: קיצוץ בתקציב הביטחון, בשכר במגזר הציבורי, בקצבאות הביטוח הלאומי. מעבר לזה לא היה לו מרחב תמרון. זה לא אומר שבישראל אי־אפשר להגדיל את הוצאות הממשלה בתקציב ביחס לתוצר מ-42% כיום ל-46%, כלומר, להגדיל את מעורבות הממשלה במשק, ובמקביל להעלות את שיעורי גביית המסים, למשל על ידי שינוי מהותי בחוק לעידוד השקעות הון. עם זאת, לרפורמות מהותיות דרוש זמן, וללפיד לא היה אותו".

ישיב מקווה כי אחרי שהתקציב החדש יעבור, לפיד יתפנה לתכנון רפורמות של ממש במשק, החל בתקציב 2015, ולשם כך הוא סבור כי טוב היה אם לפיד היה מקים באוצר מועצה פיסקלית מייעצת, כפי שבבנק ישראל קיימת כחוק ועדה מוניטרית, עם טובי המומחים מהאקדמיה, המגזר העסקי והממשלתי. לדבריו, "במקום להקים פה ועדה אד הוק, ושם ועדה כזו, המועצה הפיסקלית היתה דנה בכל הנושאים המצריכים חשיבה ורפורמה. אדרבא, איתן ששינסקי ודוד ברודט יכולים להיות חברים בוועדה הפיסקלית".

סטרבצ'ינסקי: 
לקצץ בביטחון

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, עד לפני כשנה המשנה למנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל וכיום פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים וראש תוכנית כלכלה וחברה במכון ואן ליר בירושלים, סבור כי הממשלה התמודדה בצורה נכונה עם המגבלות של תקציב 2013, תקציב של חמישה חודשים בלבד, אוגוסט־דצמבר.

צילום: בנק ישראל

לדבריו, "בגלל מגבלת הזמן, היעדים הכלכליים שקבעה הממשלה הקודמת ל-2013 הם בלתי ישימים. בלתי אפשרי לקצץ את כל הסכום, 14 מיליארד שקל, שצריכים לקצץ בשנה שלמה בתקציב בחמישה חודשים ב-2013, והדבר נכון גם לגבי הקיצוץ בביטחון, בשכר בסקטור הציבורי, בקצבאות הילדים, וגם ביחס להעלאת המסים הנדרשת".

לדברי סטרבצ'ינסקי, "הבעיה הגדולה נוצרה מהפחתות לא מידתיות של מסים ב-2010-2004. כתוצאה מכך נוצר בור של 3% תוצר, כ-30 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים. זהו גירעון מבני, כלומר, פער מתמשך בין ההכנסות וההוצאות - לא פער שנוצר בשל מחזור העסקים.

"הגירעון בתקציב המדינה ל-2012 ו-2013 הוא מבני, ונובע מאותן הפחתות מסים. כדי להתגבר על הפער הזה צריך היה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב-3% מהתוצר. בסוף יולי 2012 המדינה הגדילה את נטל המסים ב-14.4 מיליארד שקל, ובתקציב 2014 היא הגדילה את הנטל בעוד 13.3 מיליארד שקל, כלומר, אנחנו קרובים לסגירת הבור".

לדעת סטרבצ'ינסקי, אחרי שהעלתה את יעד הגירעון ב-2013 ו-2014, הממשלה צריכה להחליט על שיבה לחוק הגירעון הפוחת. הצעד הראשון צריך להיות הפחתת יעד הגירעון מ-3% ב-2014 ליעד נמוך יותר ב-2015. היעד של הממשלה הקודמת ל-2015 היה 2.5%. לדבריו, בשל החובות הגדולים של המדינה, אנחנו משלמים מדי שנה הרבה מאוד כסף לתשלומי ריבית. "אנחנו בקטגוריה הזו בקבוצת מדינות הכוללת את ספרד ויוון".

לדבריו, "על פי מתווה ברודט בהחלט אפשר לקצץ בתקציב הביטחון. גם לפי ניתוחים שעשיתי אפשר לקצץ - בלי לחשוף את ביטחון המדינה לסיכונים מיותרים. ההוצאה על ביטחון במדינות העימות עם ישראל ירדה. הגידול בתקציב הביטחון בשנים האחרונות עונה לאיומים הקיומיים. וגם בקיצוצים שנעשו בשנים האחרונות פסחו בדרך כלל על תקציב הביטחון".

הוא סבור כי היו שתי אפשרויות, באילוצים שנוצרו, לפגוע בעובדים: על ידי ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות - או קיצוץ בתוספות שכר לעובדים. "נכנס כאן השיקול הפוליטי, ההידברות עם ההסתדרות. ההחלטה לבטל את ההטבות משמעה כי בתחילת 2015 יהיה שוב מו"מ שכר של ההסתדרות עם האוצר, על החזרת ההטבות".

ביחס לקיצוץ החד בקצבאות הילדים, סבור סטרבצ'ינסקי כי הוא אכן מעלה את העוני בישראל, אולם רק בטווח הקצר. בטווח הארוך, אם הממשלה תצליח לשלב את הנפגעים העיקריים בשוק העבודה בענפים מובילי צמיחה, הם והמדינה ייצאו נשכרים מהקיצוץ".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר