שוב ארגוני הנשים טועים

אין שום ראיות לכך שנשים מבוגרות מופלות בשוק העבודה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ארגוני הנשים כבר מצחצחים חרבות, לקראת החידוש הצפוי של הדיונים בכנסת החדשה על העלאת גיל הפרישה לנשים. כמעט כל ארגוני הנשים, וכמעט כל חברות הכנסת הפמיניסטיות, מתנגדים בתוקף להצעה של משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה של נשים מ-62 ל-64 ‏(ואולי בעתיד גם להשוותו לגיל הפרישה של גברים, 67‏), בטענה כי הדבר מפלה לרעה את הנשים.

מאחר שנשים חיות יותר זמן מגברים, כך שטבעי היה אם כבר שהן יפרשו אחרי הגברים ולא לפניהם, הרי שטענת האפליה כאן היא מורכבת במיוחד. היא נסמכת על שתי טענות עיקריות. האחת, הנשים מופלות בשוק העבודה משום שהן עובדות במקצועות שוחקים ‏(גננות, מורות‏) ומשום שמפטרים אותן קודם - ולכן הן אינן מצליחות להחזיק בעבודה עד גיל 64. הטענה השנייה היא שהנשים סובלות מאפליה בשוק העבודה, ולכן שכרן נשחק בגיל מבוגר, ועל כן הן אינן יכולות לדחות את גיל הפרישה.

ברקע קיימת טענה שלישית שלפיה הפרישה בגיל מוקדם היא זכות של האשה ולא חובה, וכל אשה שרוצה בכך יכולה לדחות את גיל הפרישה שלה ל-67 ואף יותר. בתמורה היא גם תהיה זכאית לבונוס מיוחד בקצבת הזקנה שלה. העלאת גיל הפרישה, לכן, מביאה לשלילת זכות מהאשה, וכמובן לאובדן הבונוס המגיע לה. בקיצור, הזכות היחידה ששמורה לנשים ולא לגברים, עומדת כעת להישלל מהן.

הנשים אינן מופלות לרעה בשוק העבודה

שלוש הטענות הן מעניינות, אבל שלושתן בעליל לא נכונות. מחקר של בנק ישראל, שפורסם לפני שבוע, מפריך אותן אחת לאחת. בבנק ישראל בדקו האם באמת נשים מופלות בשוק העבודה, ולכן הן אינן מצליחות להחזיק מעמד בעבודה עד גיל מבוגר - או שהן מחזיקות מעמד, אבל במחיר של שחיקה חדה בשכרן.

הממצא הבסיסי הוא שאכן נשים בגיל מבוגר עובדות פחות, והרבה פחות מגברים. בעוד גברים מחזיקים מעמד בשוק העבודה עד גיל 65, ורק אז מתחילה פרישה מהירה שלהם, הפרישה המהירה של הנשים מתחילה בגיל 55, ותופסת תאוצה חדה בגיל 60. שיעור התעסוקה של נשים, שמגיע לכ-80% בגיל 50, צונח ל-50% בגיל 60.

את המספרים הללו אפשר להבין כהוכחה לצדקת הטענות של ארגוני הנשים - עובדה, הנשים פורשות מעבודה בגיל צעיר, ולכן העלאת גיל הפרישה דנה אותן לשנות אבטלה בבית בלא זכות לקבלת קצבת זקנה או פנסיה. רק שרגע לפני שנחפזים להסיק מסקנות, בנק ישראל ערך בדיקה מדוקדקת של מי הן הנשים שפורשות מהעבודה בגיל 60-55 - האם מדובר בכלל באותן נשים? בבנק ישראל חשדו שאולי שיעורי התעסוקה הנמוכים בגילים 55 ויותר אינם נובעים מפרישה מוקדמת מעבודה, אלא מדורות ותיקים יותר של נשים שמלכתחילה השתתפו פחות בשוק העבודה.

כדי לבדוק זאת, בבנק ישראל השוו את אותן הנשים, בשנות ה-40 ובשנות ה-60 לחייהן, ובדקו מה הסיכוי של אשה עובדת בגיל 60 לשרוד בעבודה עד גיל 61, לעומת הסיכוי של אשה בת 40 לשרוד בעבודה עד גיל 41. הממצא של המחקר היה חד משמעי: אין הבדל. שיעורי השרידות בשוק העבודה של נשים בנות 60 זהים לחלוטין לאלה של נשים בנות 40. המשמעות היא שלאשה שעובדת בגיל מבוגר אין כל בעיה להמשיך לעבוד - ולכן לא צפויה להיות לה כל בעיה בעקבות העלאת גיל הפרישה.

בדיקה דומה של אותן נשים ואותם גברים בשנות ה-40 וה-60 לחייהם, ערכו בבנק ישראל גם לגבי השכר. גם כאן התברר כי הטענה שהשכר של הנשים צונח בגילים מבוגרים היא מיתוס - השינויים בשכר התנהגו באופן זהה אצל בני ה-60 ובני ה-40. נשים וגברים כאחד. רק אצל בעלי השכר הנמוך נמצא כי השכר של מבוגרים הוא נמוך יותר, אבל זאת לגבי גברים ונשים במידה שווה - כלומר, אם יש בעיה אצל עובדים מבוגרים בעלי שכר נמוך היא נכונה לשני המינים, ואינה ייחודית לנשים דווקא.

הטענה, לפיכך, שנשים מופלות בשוק העבודה - הן מפוטרות בגיל צעיר יותר, או שמא נשברות בגלל העבודה השוחקת ופורשות קודם, וגם שכרן דועך - היא פשוט לא נכונה. זה נכון שפחות נשים עובדות בגיל מבוגר, אבל זאת מכיוון שבדורות קודמים נשים עבדו פחות בכלל. ה"דורות" הללו, שלא עבדו עשרות שנים, בוודאי לא יינזקו באופן כבד אם הן ימשיכו לא לעבוד ולא לקבל הכנסה במשך עוד כמה שנים.

לעומת זאת, התועלת שבהעלאת גיל הפרישה לנשים שכן עובדות היא עצומה. ראשית, העלאת גיל הפרישה מגדילה בפועל את מספר שנות העבודה - מחקר של בנק ישראל מ–2010 הראה כי דחיית גיל הפרישה מ-60 ל-62, לפני עשור, העלתה את תעסוקת נשים בגילים 61-60 ב-9.4%. עולה מכאן כי לגיל הפרישה הרשמי יש השפעה עצומה על גיל הפרישה בפועל, וגם אם לנשים ישנה זכות לדחות את הפרישה שלהן - מרביתן אינן מנצלות את הזכות הזו. שוק העבודה "מכוונן" לפי גיל הפרישה הרשמי, ולכן העלאת גיל הפרישה גם מביאה בפועל להגדלת מספר שנות העבודה.

שנית, הנשים אמנם מאבדות את זכותן לבונוס בקצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי, בגלל העלאת גיל הפרישה, אבל מנגד הן מקבלות בונוס עצום על כל שנה נוספת של עבודה בקרנות הפנסיה שלהן. העלאת גיל הפרישה משמעה שנשים חוסכות יותר שנים לפנסיה, וגם מקטינות את מספר השנים שבהן הן יצטרכו לחיות על חשבון הפנסיה. שני הדברים כאחד מגדילים באופן ניכר את קצבת הפנסיה החודשית שהן זכאיות לקבל. בקיצור, גם בחישוב הפיננסי הנשים לא יוצאות פראייריות מכך שהן עובדות יותר. להפך - הן מצילות את עצמן מחיי עוני לאחר גיל הפרישה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד