שרי האוצר שלנו לא רציניים

השוואה עולמית מגלה כי ישראל חריגה ברמת ההשכלה של שרי האוצר שלה

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

ב-40 השנה האחרונות, מאז המשבר של 1973, לא היה לישראל שר אוצר עם תואר דוקטור בכלכלה. למעשה, גם תארים נמוכים יותר לא ממש היו. לכ-10% בלבד משרי האוצר שלנו היה תואר ראשון או שני בכלכלה. הנתונים הופכים את ישראל לאחת המדינות הכי פחות רציניות בעולם בדרישות המקצועיות שהיא מעמידה לשרי האוצר שלה. מתוך 40 מדינות מפותחות, ישראל היא השביעית מלמטה באיכות שרי האוצר.

הנתונים העולמיים מראים כי 33% משרי האוצר במדינות המפותחות הם בעלי תואר שני או יותר בכלכלה, ו-20% הם בעלי תואר דוקטור. בישראל, כידוע, מכהן שר אוצר שהוא דוקטור - אבל לפילוסופיה דווקא, ולא לכלכלה.

רמת ההשכלה של שרי אוצר

מחקר שנערך בלונדון סקול אוף אקונומיקס בדק את הידע הכלכלי של ראשי ממשלות, שרי אוצר ונגידי בנקים מרכזיים בכ-40 מדינות מפותחות מאז 1973. ממצאי המחקר מלמדים כי רק מעטים מראשי הממשלה היו כלכלנים. גם בקרב שרי אוצר, כאמור, כלכלנים הם מיעוט - אבל שיעורם גבוה בהרבה מבישראל. התפקיד היחיד שבו הכלכלנים שולטים הוא גם המקצועי ביותר - מקרב נגידי הבנקים המרכזיים, שני שלישים הם בעלי תואר ראשון או שני בכלכלה, ושליש הם בעלי תואר דוקטור.

ההשוואה העולמית מגלה כי ישראל חריגה בכל הנוגע לרמת ההשכלה של שרי האוצר שלה, וכך גם בידע הכלכלי של ראשי הממשלה שלה - מעולם לא היה ראש ממשלה עם תואר דוקטור לכלכלה, לכ-10% בלבד יש תואר שני בכלכלה או במינהל עסקים (נתניהו, למשל). הנתונים העולמיים מראים כי 16% מראשי הממשלה הם בעלי תואר ראשון או שני בכלכלה, ו-10% הם בעלי תואר דוקטור.

לעומת זאת, ישראל בולטת לטובה באיכות של נגידי הבנק המרכזי שלה: 70% מהנגידים היו דוקטור לכלכלה ו-100% מהם היו בעלי תואר ראשון לפחות בכלכלה. נתונים אלה מעמידים את ישראל בפסגה העולמית. למעשה, באיכות הנגידים שלה, ישראל ממוקמת רביעית - רק בהולנד, רומניה ומקסיקו איכות הנגידים מרשימה יותר (100% מהנגידים במקסיקו היו בעלי תואר דוקטור לכלכלה).

ההרכב הזה מעיד שלאו דווקא המדינות שאנחנו מחשיבים כטובות יותר הן אלה שמקפידות על איכות המנהיגים שלהן. כך, אם ישראל ממוקמת שביעית מלמטה באיכות שרי האוצר, מתחתיה, בזנב הטבלה, מופיעות פינלנד, בריטניה, יפאן, קנדה ואירלנד - מדינות מהשורה הראשונה בעולם.

המחקר החדש מספק הסברים לכך. דווקא מדינות חלשות יחסית, שמעוניינות לטפח את המוניטין שלהן כמדינות רציניות, מקפידות יותר על מינוי שרי אוצר או נגידים מרשימים במיוחד. כך, הדמוקרטיות החדשות של מזרח אירופה, או מקסיקו, מציגות נבחרת מעוררת השתאות של שרי אוצר, המורכבת מהכלכלנים הבכירים בעולם. ודאי וודאי שמדינות שמצויות במשבר עמוק, כמו יוון וספרד, ושזקוקות לאמון השווקים, מקפידות למנות שרי אוצר שהם כלכלנים מהשורה הראשונה. לעומת זאת, המדינות החזקות, שלא צריכות להוכיח לשווקים דבר, ממנות שרי אוצר או נגידים ממגוון רחב של עיסוקים - והניסיון הפוליטי חשוב לא פחות מהניסיון הכלכלי.

יש לכך הסברים נוספים, הנוגעים לסוג הדמוקרטיה. בדמוקרטיה נשיאותית, הנשיא יכול למנות את מי שמתחשק לו, ולכן בדמוקרטיות כאלה רואים יותר אנשי מקצוע בתפקידי מפתח בממשלה. זאת לעומת דמוקרטיות קואלציוניות, שבהן שיקולי קואליציה גורמים לכך שכמעט תמיד שר האוצר יהיה פוליטקאי, ולא כלכלן.

ישראל היא כמובן דמוקרטיה קואליציונית, ולכן שרי האוצר שלה הם מינויים פוליטיים. בכך אנחנו דומים לעולם. אנחנו שונים מהעולם בכך שישראל נחשבת למדינה חלשה ובעייתית יחסית, וניתן היה לצפות שהיא תשתדל יותר להרשים את העולם ברצינות של שרי האוצר שלנו - אלא שאין אצלנו שום מאמץ לייצר רושם כזה.

המחקר של לונדון סקול אוף אקונומיקס טורח להתייחס באופן מפורש לשניות של הממצא הישראלי. "נגידי הבנק המרכזי של ישראל הם כלכלנים מנוסים, וזאת בניגוד חד להשכלה של ראשי הממשלה ושרי האוצר שלה", נכתב במחקר. ובמלים בוטות יותר: ישראל סובלת מסוג של פיצול אישיות בהליכי קבלת ההחלטות שלה, וכך לתפקיד הכלכלי הבכיר ביותר (נגיד בנק ישראל) היא ממנה רק אנשי מקצוע, ואילו לתפקיד הכלכלי הבכיר השני בדרגתו (שר האוצר) היא כמעט לעולם לא ממנה איש מקצוע.

מתברר שהזלזול בניהול הכלכלי של ישראל אינו מחויב המציאות. לפחות במקום אחד, בנק ישראל, ישראל אימצה לעצמה תרבות מקצוענית העונה לסטנדרטים הגבוהים ביותר בעולם. אפשר רק להצטער על כך שהתרבות הזאת נעצרת בגבולות בנק ישראל, שנותר אי בודד של מקצוענות בתוך ממשלה שעיקר השיקולים המניעים אותה הם פוליטיים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה