"לא ניתן לקדם צמיחה שמתעלמת ממטרות חברתיות וסביבתיות"

דו"ח ההשקעות העולמי השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח: ההשקעות הזרות בישראל הוכפלו ב-2011, ההשקעות הישראליות בחו"ל ירדו

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

דו"ח World Investment Report, הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) העוקב אחר התפתחויות גלובליות בהשקעות זרות ישירות (Foreign Direct Investment, FDI) פורסם היום על ידי מהמחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. ד"ר רוני מנוס ויעקב ירון מהמיכללה למינהל ציינו, כי בכל שנה מתמקד דו"ח WIR 2012 בפן ספציפי ומוגדר של השקעות זרות ישירות, והשנה הדגש הוא על חשיבות קידומה של מדיניות השקעות התומכת בפיתוח בר קיימא המדגיש יעדים, הן בתחום החברתי והן בתחום שימור הסביבה. על פי הדו"ח, הולך ומתגבש "דור חדש" של מדיניות עידוד השקעות ומטרתו צמיחה כלכלית שפירותיה מגיעים לכל שכבות האוכלוסייה ותרומה לקיימות.

המסגרת המוצעת לכינונה של מדיניות השקעות נאותה לתמיכה בפיתוח בר-קיימא מבוססת על העקרונות הבאים: השקעות מהוות מנוע ראשוני בחשיבותו לצמיחה כלכלית. לא ניתן עוד לקדם צמיחה כלכלית המתמצית בגידול התל"ג בלבד אך מתעלמת ממטרות חברתיות ומטרות שימור הסביבה. בהתאמה, מדיניות השקעות אחראית חייבת להדגיש מטרות חברתיות וסביבתיות כגון הגדלת התעסוקה, הפחתת העוני ועידוד תעשיות בלתי מזהמות.

צילום: בלומברג

בהמשך מציג הדו"ח מסגרת מקיפה ומפורטת לכינונה של מדיניות השקעות נאותה לתמיכה בפיתוח בר-קיימא. המסגרת המוצעת הינה ייחודית בלפחות חמישה מובנים: המסגרת היא כוללת ומקיפה ומתייחסת לכל ההיבטים של קביעת מדיניות השקעות הן ברמה הלאומית והן ברמה הגלובלית.

בנוסף, המסגרת מדגישה את הקשר בין השקעות זרות ישירות (FDI) ופיתוח בר קיימא. הרעיון המרכזי הינו ששיקולים חברתיים וסביבתיים הינם שווי ערך לפחות לשיקולי צמיחה וגידול בתל"ג גרידא. לכן המסגרת המוצעת מושתתת על מציאת האיזון המיטבי בין החתירה לצמיחה כלכלית המאופיינת בליברליזציה ועידוד של השקעות חוצי גבולות לבין יעדים חברתיים ושימור הסביבה במטרה להשיא פיתוח בר קיימא.

המסגרת המוצעת מדגישה את החשיבות של הקפדה על שמירת האינטרסים של מדינות מתפתחות בקביעת מדיניות השקעות. כמו כן, המסגרת המוצעת הינה למעשה "מסמך חי", הממשיך להיות מעוצב לאור ההתפתחויות הגלובליות והלאומיות השונות. המסמך אינו מחייב משפטית מחד, אך לא ניתן לראות בו יוזמה וולונטרית בלבד מאידך. למעשה, המסמך מהווה מערכת מקצועית של הכוונה והנחיה המומלצת על ידי ארגון בינלאומי בעל השפעה וניסיון רב המוצע לשימושם של מעצבי מדיניות השקעות על בסיס "אמץ והתאם" בהתייחס לנסיבות וליעדים של המדינה המארחת.

בנוסף, המסגרת המוצעת מעשית בגישתה ומציעה שימוש בכלים כמותיים למדידת יעילותה של מדיניות ה-FDI ותרומתה לפיתוח בר קיימא על מנת להבטיח את הרלבנטיות והאפקטיביות של מדיניות זו. הכלים הכמותיים למדידת יעילות מדיניות ה-FDI על הכלכלה המארחת כוללים חלוקה לתחומי מפתח כלכליים בהם באה לידי ביטוי תרומת ה-FDI. עבור כל תחום מפתח כלכלי מוצעים אינדקטורים מדידים.

ישראל - ממצאים עיקריים:

■ ה-FDI בישראל הסתכם בשנת 2011 ב-11,374$ מיליון המהווה גידול ניכר בשיעור של כ-106% בהשוואה ל-FDI של 5,510$ מיליון בשנת 2010. ה-FDI בישראל כאחוז מהיווי ההון הגולמי, הסתכם ב-2011 ב-25% נתון הגבוה ממקבילו בשנת 2010 (16.9%).

האתגרים העיקריים בעיצוב מדיניות השקעות החיונית לפיתוח בר-קיימא

■ ה-FDI בישראל ב-2011 היה גבוה גם מהממוצע השנתי של ה-FDI בישראל שהושג טרם המשבר הכלכלי העולמי, דהיינו בשנים 2005-7 והסתכם אז ב-9,637$ מיליון. אולם כאחוז מהיווי ההון הגולמי נפל ה-FDI בישראל ב-2011 (25%) מרמתו השנתית הממוצעת בתקופה 2005-7 שהסתכם ב-36.8%.

■ ה-FDI מישראל הסתכם ב-2011 ב-2,998$ מיליון המהווה ירידה ניכרת בשיעור של כ-65% בהשוואה ל-8,567$ מיליון בשנת 2010. ה-FDI מישראל כאחוז מהיווי ההון הגולמי, הסתכם ב-2011 ב-6.6% נתון הנמוך משמעותית ממקבילו בשנת 2010 (26.3%).

■ ה-FDI מישראל ב-2011 נמוך גם מהממוצע השנתי של ה-FDI מישראל שהושג טרם המשבר הכלכלי העולמי, דהיינו בשנים 2005-7 והסתכם אז ב-5,748$ מיליון. גם כאחוז מהיווי ההון הגולמי נפל ה-FDI מישראל ב-2011 (6.6%) מרמתו השנתית הממוצעת בתקופה 2005-7 שהסתכם ב-22%.

פרופסור ישראל דרורי מביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי של המכללה למינהל, גורס כי מדיניות של עידוד השקעות התומכות בפיתוח בר-קיימא ניצבת בפני אתגר ייחודי - הצורך להגיע למסה קריטית של איגום תחומי-פעילויות וטכנולוגיות החיוניים לקיימות. תחומי פעילות אלה כוללים מניעה או הפחתה של זיהומי אויר, קרקע ומים; טיהור מים והשבת קולחין; פיתוח אנרגיה ירוקה; וחיסכון והתייעלות בשימושי אנרגיה. לתחומים אלה מכנה משותף וברור ולישראל יתרון יחסי בולט בהם. הביקוש העולמי למוצרים ושירותים בתחומים אלה הולך וגובר עם עליית רמת החיים, בעיקר במדינות מתפתחות.

בהתאמה, ניתן יהיה להגדיל יצוא ישראלי רלבנטי אם תשכיל המדינה לאמץ מדיניות תמריצים נאותה עבור אשכול פעילויות זה. האתגר הוא להימנע מהשקעות בודדות וליישם מדיניות של "שילוב" שמשמעותה צירוף מספר תחומים המיצגים פעילויות או טכנולוגיות אשר המשותף להם הינו תמיכה בקיימות כחלק ממכלול מדיניות אינטגרטיבי. בהתאם לכך, פעילויות בתחומי אנרגיה נקייה, טיהור מים ושופכין או טכנולוגיות למניעת או הפחתת זיהום אוויר ייחשבו כתחומים מועדפים להשקעות ויזכו לעידוד ותמריצים. מדיניות זו תעודד השקעות בתחומים אלו ובנוסף לכך גם תתרום בעקיפין לאימוץ גישה שיטתית המבוססת על עיקרון הקיימות בכל תחומי הפעילות הכלכלית.

פרופסור טל שביט, ראש מחלקת מימון בביה"ס למנהל עסקים, המסלול האקדמי של המכללה למנהל מדגיש כי המשבר הכלכלי של השנים האחרונות חידד את ההסכמה שקיומם של כשלים בתפקוד השוק החופשי לא ייעלמו מעצמם ומחייבים מדיניות והתערבות ממשלתית נאותה. מחאות חברתיות בישראל ובעולם משקפות ראייה זו ואף הובילו לצעדים ממשיים שננקטו ע"י ממשלות שונות.

ממצאים גלובליים עיקריים

■ בשנת 2011 הסתכם ה-FDI העולמי ב-1.5 טריליון דולר, גידול שנתי של כ-16% בהשוואה ל-FDI בשנת 2010 שהסתכם בכ-1.3 טריליון דולר. סכום ה-FDI העולמי בשנת 2011 אף גבוה יותר מהממוצע השנתי של ה-FDI בתקופה שקדמה למשבר הכלכלי הנוכחי בשנים 2005-2007.

אינדיקטורים להערכת השפעת FDI על הכלכלה הלאומית ועל יעילות מדיניות ההשקעות

■ בהשוואה ל-2010, ה-FDI במדינות מתפתחות גדל ב-21% בשנת 2011 לעומת גידול של 11% בלבד שחל ב-FDI במדינות מפותחות.

■ ה-FDI במדינות מתפתחות ובמדינות שעברו מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק הסתכם ב-45% ו-6% בהתאמה מסך ה-FDI העולמי בשנת 2011.

■ ה-FDI בשנת 2012 צפוי לגדול ל-1.6 טריליון דולר אם כי תתכן סטייה מתחזית זאת על רקע אי הוודאות והסיכונים המאפיינים בשנים האחרונות את הכלכלה העולמית.

■ נתונים ראשוניים לגבי חמשת החודשים הראשונים של 2012 מורים על ירידה ברכישות ומיזוגים חוצי גבולות ובהשקעות חדשות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2011.

■ הדו"ח צופה גידולים שנתיים צנועים ב-FDI בשנים הקרובות, 1.8 טריליון דולר בשנת 2013 ו-1.9 טריליון דולר ב-2014.

■ למרות עודפי המזומנים הניכרים העומדים לרשות החברות העל לאומיות, הן מהססות עדיין מהגדלת השקעותיהן ב-FDI עקב אי הוודאות לגבי מועד סיומו של המשבר הכלכלי העולמי.

■ השינויים בכלכלה העולמית הביאו לכך שחלקן של המדינות המתפתחות בתל"ג העולמי וב-FDI הולך וגדל.

■ בהתאמה מחצית מ-FDI העולמי מופנה למדינות מתפתחות ולמדינות שעברו מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק.

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"

שיעור בבה"ד 15 . "אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד"

"לא תיארתי לעצמי שיש דבר כזה בצה"ל": בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות