ההוראה במכללות טובה יותר

נירה חטיבה
נירה חטיבה

>> בציבור נפוצים מיתוסים רבים לגבי סקרי ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, המבוססים על אינטואיציות ללא בדיקה אובייקטיבית. על פי מיתוסים אלה, דירוגי המרצים בסקרים מבוססים במידה רבה על "שיחוד" הסטודנטים.

כך למשל, נטען כי הנחמדות של המרצה ומידת השעשוע בשיעור, מתן מבחנים קלים וציונים גבוהים, והורדת רמת החומר והדרישות, מעלים את הציון של המרצה. טענה שכיחה נוספת היא שהסטודנטים אינם אחראיים ובוגרים מספיק כדי להעריך את ההוראה, ושהם זקוקים לשם הערכה כזו לפרספקטיבה של כמה שנים לאחר סיום הלימודים והתנסות בעולם העבודה.

סקרי ההוראה הם הנושא הנחקר ביותר בעולם בתחום החינוך הגבוה, וב-30 השנים האחרונות התפרסמו אלפים רבים של מחקרים ומאמרים בנושא. מרבית המחקרים מפריכים את המיתוסים האלה, וקיימת כיום הסכמה מקפת ובלתי מעורערת על כך שבממוצע, דירוג הסטודנטים את המרצים (שמשמש מדד לשביעות רצונם מההוראה) הוא בעל תקפות ומהימנות גבוהים, קשור למידת תרומתו של המרצה ללמידתם, ואינו מושפע במידה משמעותית על ידי גורמים לא רלוונטיים.

שני גורמים רלוונטיים נמצאו משפיעים על הדירוגים באופן משמעותי: גודל הכיתה - מרצים בכיתות קטנות מדורגים גבוה הרבה יותר מאשר בכיתות גדולות יותר; ותחום המקצוע - מקצועות שאינם מבוססי מתמטיקה (מדעי הרוח, חינוך, אמנויות ומשפטים) מדורגים גבוה הרבה יותר ממקצועות "היררכיים" ומבוססי מתמטיקה (הנדסה, מדויקים, כלכלה וכדומה).

בכל סוגי המוסדות - אוניברסיטאות ומכללות - יש מורים מצטיינים וחלשים. ממוצע דירוג ההוראה במכללות גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות - מה שמעיד ששביעות הרצון של הלומדים בהן מההוראה גבוהה יותר. קרוב לוודאי שסיבות מרכזיות לכך הן שבמכללות הכיתות קטנות יותר במידה משמעותית מאשר באוניברסיטאות, ורק מעטות מהמכללות כוללות את תחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. בנוסף, למכללות יש אופציה לפטר או לא לקבל מרצים חלשים, וגם אמורה להיות להן מוטיבציה לעשות זאת, בעוד שאופציה זו אינה קיימת בדרך כלל לאוניברסיטאות.

אחד השיקולים המשמעותיים לקבלת מרצים למכללה, עקב ייעודה לספק השכלה לאוכלוסיות נרחבות, אמור להיות יכולת ההוראה שלהם, בעוד שבאוניברסיטאות, מטבע הגדרתן כמוסדות מחקר, היכולת המחקרית של איש הסגל חשובה יותר מיכולת ההוראה שלו, ואם הוא מורה חלש אבל מדען מצליח, הוא יתקבל ויקודם. יחד עם זאת, הוא אמור לקבל תמיכה ועזרה בקידום הוראתו.

אז למה באמת הסטודנטים נוהרים למכללות? יש לכך סיבות אחדות, כמו מיקום קרוב לבית. אבל סיבות חשובות נוספות הן שהכיתות הקטנות יותר בממוצע מאפשרות יחס אישי יותר והתחשבות אישית גבוהה יותר, ולכן ההוראה נתפשת כטובה יותר. סיבה אפשרית נוספת היא שלגבי חלק מהמקצועות היותר קשים ללמידה (כמו הנדסה ומדעים מדויקים) נראה כי הדרישות האקדמיות מהסטודנטים נמוכות יותר מאשר באוניברסיטאות, כך שהלימודים קלים יותר והציונים גבוהים יותר.

עוד סיבה אפשרית היא שבתנאי הקבלה לתואר שני האוניברסיטאות נדרשות להתייחס באופן שווה לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות, ולכן הציונים הגבוהים יותר בממוצע של בוגרי המכללות, אם אכן השערה זו נכונה, עשויים להקנות להם יתרון בקבלה לתואר שני על פני בוגרי האוניברסיטאות.

הכותבת היא חוקרת בנושאי הוראה בחינוך הגבוה באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הפורום של מרכזי ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה