הכירו את העובדים השקופים במוסדות הציבור

לא מקבלים שכר על כל שעות העבודה; לא זוכים לתנאי פנסיה ולזכויות סוציאליות בסיסיות; אין להם תוספת וותר וחרב הפיטורים מונפת כל הזמן מעל לראשם

מורה לנוער בסיכון: בקיץ עובד בחממות עם התאילנדים

שי שמולינזון גיל: 33 מצב משפחתי: נשוי + 1 מקום עבודה: תוכנית היל"ה לנוער בסיכון תפקיד: מורה שכר חודשי ברוטו: 3,000-5,000. לא מקבל שכר בחופש הגדול

שי שמולינזון

שי שמולינזון מקבל 50 שקל בשעה עבור כל שעת הוראה בפועל בתוכנית היל"ה - תוכנית חינוך לנוער בסיכון לתלמידים שנפלטו ממערכת החינוך, וזוהי עבורם ההזדמנות האחרונה במערכת. "אם אני אמור לעבוד ביום מסוים מ-8 בבוקר עד 12 בצהריים והתלמידים לא מגיעים, אז אני לא מקבל שכר. מדובר בנוער שצריך להעיר אותו בבוקר כדי שיגיע ללימודים ולנסוע להביא אותו לכיתה. זה חלק מהעבודה. רובנו לא באנו לתפקיד בשביל המשכורת, אלא כדי להיות אנשי חינוך. יש סיפוק גבוה ואני נהנה מהעבודה".

היום יעבירו מורי היל"ה שיעור לתלמידים במסגרתו יסבירו על תופעת העסקת עובדי הקבלן והשביתה.

שכרו של שמולינזון, שעבד בעבר כמדריך בעמותת אקי"ם, משתנה. לדבריו, השכר נע בין כ-3,000 שקל ברוטו בחודשי החגים, לכ-5,500 שקל בחודש ברוטו. "בחופש הגדול אין משכורת, זו בעיה גדולה", הוא אומר. "בזמן שאתה מלמד לבגרות ביוני אתה חושב איפה תעבוד ביולי. המורים מוצאים עבודות מזדמנות. בקיץ אני עובד בחקלאות בחממות עם עובדים תאילנדים. זו עבודה קשה, אבל אין מה לעשות. ביתר הזמן ההורים עוזרים. זה קשה, אנחנו מסתפקים במועט וצימצמנו את אורח חיינו. אני לא הולך לעבודה הזאת בשביל הכסף, אני נהנה ממנה כל יום".

בשלוש השנים שבהן הוא מועסק שמולינזון לא זכה בהעלאה בשכר, שנקבע על פי ותק והשכלה. לדבריו, "הבעיה הגדולה בתור עובד קבלן היא שבתחילת החודש אני לא יודע מה אקבל בסוף החודש. אם יש טיול לתלמידים, אז באותו יום אין משכורת, וכך גם בחגים ובחופש הגדול. על העבודה בבית - הכנת השיעורים, בדיקת עבודות ושיחות טלפוניות - אני לא מקבל שכר. אין לנו תנאים סוציאליים סבירים של מורים".

במסגרת עבודתו מכין שמולינזון את תלמידיו לבגרות, אבל לא מקבל על כך שכר גבוה יותר, בדומה לשאר המורים בתיכונים. הוא מקבל כ-22 שקל ביום עבור נסיעות, ללא קשר למרחק הנסיעות בפועל.

"אני מקווה שהמאבק יצליח", אומר שמולינזון, "אבל קשה לי להיות אופטימי. אני תומך בשביתה".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"בתחום החינוך. כנראה בחינוך המיוחד".

עובדת ניקיון: תשלום רק על חלק מימי העבודה

פאטמה שיתאווי גיל: 51 מצב משפחתי: אם חד הורית לארבעה מקום עבודה: מעונות האוניברסיטה העברית תפקיד: יו"ר ועד המנקות במעונות שכר חודשי ברוטו: 4,100 שקל

פאטמה שיתאווי, יו"ר ועד עובדות הניקיון במעונות האוניברסיטה העברית, עובדת כעשר שנים בניקיון המעונות. במשך שנים, מספרת שיתאווי, 51, אם חד הורית לארבעה ילדים, היא הרוויחה סכומים זעומים - 1,600-2,000 שקל בחודש - ללא הפרשות לפנסיה או הטבות בסיסיות להן מחויב המעסיק כמו ימי חופש, ותק ודמי הבראה. "עבדנו חמש שעות ביום, אך קיבלנו תשלום רק על שלוש שעות וחצי. גם כשעבדנו 27 ימים, שילמו לנו רק על 25", מספרת שיתאווי.

פאטמה שיתאווי

לפני כשנה, כשהוחלפה חברת הקבלן במעונות האוניברסיטה והוכנסה אחרת במקומה, הוותק של עובדות הניקיון אופס, ובתמיכת פעילים חברתיים הן יצאו למחות על הפגיעה בזכויותיהן. זמן קצר לאחר מכן נודע לשיתאווי ולשתי עובדות נוספות כי חברת הקבלן החדשה מפטרת אותן, ורק לאחר התערבות של ארגון כוח לעובדים וסטודנטים הן הוחזרו לעבודה.

בקיץ 2010 החל עו"ד אריה אביטן לשמש מפקח חיצוני על תחום עובדי הקבלן באוניברסיטה, ובאפריל התאגדו מחצית מעובדות הניקיון במעונות במסגרת כוח לעובדים, ושיתוואי נבחרה לעמוד בראש ועד העובדות. תנאי ההעסקה של שיתאווי השתפרו מאז, אף שברור שגם עם שכר מינימום של 4,100 שקל בחודש לא ניתן לפרנס משפחה בכבוד. "עכשיו אני מקבלת שכר לפי השעות שלי, ויש הפרשה לפנסיה, זה יותר טוב ממה שהיה קודם", אומרת שיתאווי.

לדבריה, "אם האוניברסיטה היתה אחראית עלינו, זכויותינו היו נשמרות, והשכר היה עולה עם הזמן. כשאתה עובד קבלן אתה כל הזמן צריך להיות על המשמר - אתה לא יודע איפה המעסיק גונב ממך". בקרוב תתחלף שוב חברת הקבלן במעונות, והעובדות חוששות שהחברה תעדיף לקחת עובדים חדשים, להם היא לא צריכה לשלם על הוותק שצברו על פי חוק.

שיתאווי תומכת בשביתת ההסתדרות ("למרות שההסתדרות לא תמיד היתה בעד עובדי הקבלן") ומקווה שתוביל לקליטתה על ידי האוניברסיטה.

איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"כנראה שעדיין אהיה באוניברסיטה. אולי אצא לפנסיה".

סייר אבטחה: שנתיים בתפקיד - שלוש חברות קבלן שונות

נעם וקס גיל: 24 מצב משפחתי: רווק מקום עבודה: חברת קבלן המספקת שירותי שמירה, אבטחה וסיור עבור עיריית מודיעין תפקיד: סייר ויו"ר ועד העובדים הזמני בחברה שכר חודשי ברוטו: 1,000-2,000 שקל במשרת סטודנט

נעם וקס

נעם וקס, 24, סטודנט למשפטים ולמדע המדינה באוניברסיטה העברית, עובד זה יותר משנתיים כסייר מטעמן של חברות קבלן המספקת שירותי שמירה, אבטחה וסיור עבור עיריית מודיעין. במארס האחרון, בשל שורת מקרים שבהם זכויות העובדים קופחו, עובדי חברת השמירה שמעסיקה את וקס התאגדו, וכיום וקס הוא יו"ר ועד העובדים הזמני.

"אני באותו תפקיד שנתיים וארבעה חודשים, ובזמן זה הועסקתי בידי שלוש חברות קבלן שונות", מספר וקס. "החברה הראשונה פיטרה אותי כעבור 10 חודשים, כי היא סיימה את התקשרותה עם העירייה, והמשמעות היתה שכל הפנסיה והפיצויים שצברתי נמחקו. החברה הבאה פשטה את הרגל, כשהכתובת היתה על הקיר. כל חברת קבלן עושקת את עובדיה ברמה זו או אחרת. החלטנו שנמאס ולכן הקמנו את הוועד. אנחנו מצפים שדברים ייעשו לפי חוק - על כך אנחנו נאבקים, וכן שכספים שמגיעים לנו יוחזרו רטרואקטיבית".

וקס, המשתכר כסייר 24 שקל לשעה ("מרבית העובדים משתכרים שכר מינימום לפי ההסכם הקיבוצי בענף, 22.59 שקל לשעה"), מספר כי לו היה בידיו הידע שיש לו כיום על צורת ההעסקה הקבלנית לא היה נכנס לעבודה בתחום זה, אלא שכיום הוא חש שליחות לפעול למען עובדים מבוגרים ממנו, שאין להם אלטרנטיבות. "רבים מהשומרים במוסדות החינוך הם עולים מברית המועצות סביב גיל 60, שאין להם לאן ללכת. כשבאנו להחתים אותם לוועד, ראינו שהם חוששים מאוד לעבודתם, וחלקם פחדו לדבר אתנו".

על השביתה במשק אומר וקס כי הוא רואה בה "ביטוי לסולידריות. עובדים רבים נלחמים עבורנו".

מדוברות עיריית מודיעין, מכבים-רעות נמסר בתגובה: "בחירתה של חברת האבטחה נעשתה על פי חוק ותנאי המכרז. החברה עמדה בכל הקריטריונים הנדרשים, והגישה את ההצעה המשתלמת ביותר, אך עם זאת לא במחיר הפסד. העירייה התייצבה לצד המאבטחים ואיימה בביטול ההסכם עם החברה וחילוט הערבות במידה שהחברה לא תגיע להסכם עם המאבטחים. הלחץ שהפעילה העירייה פעל, וזמן קצר לאחר מכן הגיעו הצדדים לסיכום. החברה אחראית רק על חלק מאבטחת העיר, ובזמן השביתה הורחבה האחריות של החברה השנייה. העירייה תמכה וסייעה למאבטחים, אך היא לא תפקיר את ביטחון תושביה ותלמידיה במוסדות החינוך".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"במקום שבו אוכל לעשות יותר למען העסקה ישירה במשק".

עובדת קבלן לשעבר: "הרגשתי מנוצלת - כיום מרגישה שווה"

מיטל סולומון גיל: 31 מצב משפחתי: רווקה+1 מקום העבודה: מכללת תל חי תפקיד: עובדת ניקיון שכר חודשי ברוטו: 5,000 שקל

מכללת תל חי היא אחד המוסדות האקדמיים היחידים בישראל, לצד מכון ויצמן ומכון ון ליר, המעסיקים עובדות ניקיון באופן ישיר. אחת מעובדות אלה היא מיטל סולומון, 31, רווקה ואם לילדה, העובדת במכללה בשנתיים האחרונות ויכולה להעיד על ההבדלים התהומיים שבין העסקה ישירה לבין העסקה דרך חברת קבלן.

בעבר עבדה כעובדת קבלן במשרה חלקית בתחום הסיעוד. "בחברת הקבלן השתכרתי 1,400-2,800 שקל בחודש, ולא היתה לי יכולת להתקדם בשכר ולהתפתח בדרך כלשהי. נשבעתי לעצמי שלעולם לא אעבוד עוד בצורה כזו", היא אומרת.

מיטל סולומון

את העבודה במכללה לעומת העבודה הקודמת היא רואה כ"הבדל של שמים וארץ". סולומון משתכרת כ-15% יותר משכר המינימום, ויחד עם שעות נוספות שכרה מגיע לכ-5,000 שקל. המכללה מפרישה עבור סולומון כספים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות, ובנוסף היא מקבלת דמי הבראה ודמי ביגוד אחת לשנה. היא זכאית גם לתוספת ותק בשיעור של 3% בשנה, וללימודים במכללה לה ולילדיה במימון מלא. כמו כל עובדי המכללה, היא יוצאת לימי כיף ולטיולים צוותיים וזכאית גם לקייטנת קיץ מסובסדת עבור בתה.

השנה השתתפה סולומון בקורס כתיבה יוצרת במימון המכללה, ובשנה הבאה היא מתכננת להתחיל ללמוד לתואר ראשון. "כעובדת קבלן הרגשתי מנוצלת, כיום התחושה היא שאני נמצאת בארגון שרוצה שאתפתח. העובדות כאן לא נידונות לעבודת ניקיון. הלימודים שהמכללה מממנת עבורנו ועבור ילדינו מבטיחים את עתידנו. אנחנו מקבלות מתנות בחגים ובטיול של עובדי המכללה ישנתי עם מנכ"ל המכללה (יוסי מלכה, ה"ו) באותו אוהל. התחושה היא שכולם שווים".

לפני כשנה אובחן אצל סולומון סרטן צוואר הרחם, והמכללה נרתמה לסייע לה. "אני לא יודעת איך הייתי עוברת את התקופה הזו ללא תמיכת המכללה", מספרת סולומון. "השכר שלי שולם במלואו, ואף נתנו לי לחרוג מדמי המחלה שלי ומימנו עבורי זריקות שלהן נזקקתי. המכללה דאגה להסעות עבורי ועבור הבחורה שליוותה אותי לשיחות עם הרופא. אני חבה למכללה תודה אדירה".

לגבי השביתה במשק שיזמה ההסתדרות אומרת סולומון: "כמובן שאני בעד, זו חוצפה שמשרדי הממשלה הם מעסיקי עובדי הקבלן הגדולים במשק, כשדווקא הם צריכים לשמש דוגמה. טוב שהתחילה התעוררות - אף שהזעקה היתה צריכה להישמע כבר לפני זמן רב".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"עובדת כספרנית במכללה".

מאבטח: "בשלוש השנים האחרונות לא ראיתי את ילדיי"

אמיר (שם בדוי) גיל: 42 מצב משפחתי: נשוי+3 מקום העבודה: מוסד אקדמי במרכז תפקיד: מאבטח שכר חודשי ברוטו : 8,000 שקל במשמרת כפולה

אמיר, בן העדה האתיופית, נשוי ואב לשלושה, עובד כמאבטח מטעם חברת קבלן במוסד אקדמי באזור המרכז. הוא עוסק בתחום האבטחה מאז 2002, ולאורך השנים שכרו לא השתנה בהרבה - שכן, תמיד השתכר שכר מינימום.

כיום הוא עובד במשרה כפולה של 15 שעות ויותר ביום - 350-400 שעות עבודה בחודש בממוצע. העבודה הקדחתנית מניבה לו בסוף החודש כ-8,000 שקל ברוטו.

"העבודה הפנויה היחידה שמצאתי היתה באבטחה, אין לי הכשרה בתחום אחר", מספר אמיר. "אין לי ברירה אלא לעבוד כל כך קשה, כי אחרת לא אוכל לשלם שכר דירה ולהאכיל את הילדים שלי. גם כך אני בקושי מסתדר ולקחתי הרבה הלוואות".

בשלוש השנים האחרונות אמיר כמעט שלא ראה את ילדיו הצעירים: הוא יוצא ב-6 בבוקר וחוזר לביתו סביב 1:30 לפנות בוקר. "כשאני חוזר מהעבודה הם כבר ישנים. הבן שלי התקשר אלי לא מזמן ואמר לי: 'אבא כל הזמן בעבודה'. הלכתי הצדה ובכיתי. מה אני יכול להגיד לו? עדיף לי שלא יראה אותי ושיהיה לו מה לאכול".

רק באחרונה החלה חברת הקבלן לדאוג לאמיר להפרשה לפנסיה. לדבריו, "אני לא מקבל דמי הבראה או חופשה ולא שעות נוספות. יש לי חברים שאין להם כלל הפרשה לפנסיה. רוב האנשים כלל לא מודעים לזכויות שלהם, אבל אני מתייעץ ושואל".

כשהוא נשאל מהו הקושי הגדול ביותר בחייו של עובד קבלן מצביע אמיר, כמו שיתאווי, על הקיפוח המתמיד של זכויותיו. "אני רואה שיש אנשים שעובדים פחות קשה ממני, אבל זכויותיהם נשמרות", הוא אומר. "לא מספיק שאנחנו עובדים בשכר נמוך - אנחנו כל הזמן צריכים להילחם. ההרגשה היא שאני לא שווה, אני כמו עבד".

מה דעתך על שביתת ההסתדרות?

"כל הכבוד למי שתיכנן אותה. הלוואי שאקבל תנאים של עובד מדינה".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"אם לא תתרחש כאן מהפכה, אהיה באותו מקום בדיוק - אולי אפילו במצב גרוע יותר, כי המחירים כל הזמן עולים. מאז שהגעתי לישראל דבר לא השתפר".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה