טבע, המאמי של המדינה - עולה לנו ביוקר

ישראל אוהבת לחבק אותה - גם בוויתורי מס שהיא עושה לה

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

חברת טבע היא המאמי של המדינה - ולא בכדי היא כבר זכתה לתואר "מניית העם". רק שטבע היא המאמי של המדינה ביותר מהיבט אחד. ישראל, מתברר, אוהבת לחבק את החברה - גם בוויתורים שהיא עושה לה בתחום המס.

על פי הערכות לא רשמיות, טבע משלמת מס חברות בשיעור הקרוב לאפס. טבע, יש להדגיש מיד, מכחישה וטוענת כי שיעור המס שלה קרוב ל-10% - אבל מדובר בהכחשה רפה בלבד. גורמים רשמיים במדינה מודים כי מתוך הטבות מס של 5.6 מיליארד שקל שמעניקה המדינה, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, טבע גורפת לכיסה קרוב ל-2 מיליארד שקל. כלומר, חברה יחידה בישראל נהנית מ-35% מסך מההטבות המוענקות ליצואנים בישראל.

להגנתה עשויה טבע לטעון כי היא תורמת רבות לישראל בתחומים שונים - היא תומכת במחקר ופיתוח, מעסיקה יותר מ-6,000 עובדים, עובדיה משלמים מסים על שכרם, היא מכניסה מט"ח וכמובן - מהווה מודל לחיקוי ולגאווה לאומית. הכל נכון ואין ספק שטבע קנתה לה בזכות את תואר "המאמי של המדינה", אך עדיין, אי אפשר להתעלם מכך שהמאמי יודעת לגבות מהמדינה מחיר על כך.

כך, לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, ב-2008 ארבע היצואניות הגדולות בישראל - טבע, כיל, ישקר וכנראה אחת מחברות ההיי-טק הגדולות - המהוות את המאיון העליון של היצואנים, שילמו מס חברות של 7.2%. זאת, לעומת שיעורי מס חברות של 12%-16% ששילמו היצואנים הקטנים יותר. בסך הכל, 72% מהטבות המס בסכום של 5.6 מיליארד שקל ב-2008 לבדה זרמו לכיסם של ארבעת היצואנים הגדולים. כלומר, חוק עידוד השקעות הון הוא בפועל חוק רגרסיבי, המאפשר ליצואנים הגדולים והחזקים - טבע בראשם - לשלם הרבה פחות מס ולקבל הרבה יותר הטבות מהיצואנים הבינוניים והקטנים.

יתרה מכך, מינהל הכנסות המדינה בדק את הקשר בין הטבות המס שקיבלו יצואנים, במסגרת החוק, לעומת תשלומי המס האחרים של אותם מפעלים - הכנסות שעליהן שולם מס חברות מלא, מס הכנסה על שכר העובדים וכו'. התברר כי ב-2008 היה היחס בין שיעור ההטבות להכנסות בקרב המאיון העליון - אותם ארבעה יצואנים גדולים, טבע בראשם - 222%. כן, יחס המעיד כי שיעור ההטבות שמקבלים ארבעת היצואנים הגדולים מהמדינה גבוה פי 2.2 מכל תקבולי המס שיש למדינה מהם, לרבות מס ההכנסה שמשלמים אלפי עובדיהם.

לפיכך, תג המחיר המיידי שטבע משיתה על המדינה הוא הטבות מס של 2 מיליארד שקל בשנה - הגבוהות פי 2.2 מכל תקבולי המס שהמדינה מקבלת מטבע. עם כל הכבוד לגאווה הלאומית, חייבים להודות שזהו כבר תג מחיר יקר מאוד. ככל הנראה, מוגזם.

גם מדינת ישראל כבר הבינה זאת. השנה שונה חוק עידוד השקעות הון במטרה להפוך אותו לשוויוני מעט יותר - משמע חוק שמסייע לכל היצואנים, ולא רק לארבעת הגדולים. במסגרת השינוי, אחד מתוך ארבעת הגדולים, כיל, נגרע כליל מהחוק. טבע, לפי השינוי בחוק, אמורה היתה להעלות משיעור מס אפסי למס חברות של קרוב ל-12%.

רק שעם המאמי של המדינה לא רבים. לפיכך, לכבודה של טבע נתפר מסלול מיוחד בחוק - מסלול אסטרטגי - המאפשר לחברות גדולות לשלם רק 5% מס. כלומר, טבע צפויה לעלות בעקבות החוק ממס של אפס למס של 5% בלבד. ההערכה היא כי שני השינויים, לגבי טבע וכיל בלבד, יקטינו את ההטבות שזורמות לכיס המאיון העליון של היצואנים בכמיליארד שקל.

בכל מקרה, גם אחרי השינוי החוקי החשוב, הבעיות של חוק עידוד השקעות הון אינן צפויות להיפתר כולן. מינהל הכנסות המדינה בדק איך היתה נראית התפלגות ההטבות של חוק עידוד השקעות הון ב-2008, לו החוק החדש כבר היה בתוקף אז. מהבדיקה עולה כי גם תחת החוק החדש, מרבית ההטבות ממשיכות לזרום לכיסי היצואנים הגדולים, בעיקר באזור המרכז - חלקה של הפריפריה בעוגת ההטבות שמציע החוק גדל מ-20% ל-31% בלבד.

טבע, יש לומר, אינה מהססת לאיים כי אם המדינה תרע את תנאי המיסוי שלה יתר על המידה, היא תחדל מלפתוח מפעלים חדשים בישראל. בהיותה חברה גלובלית, קל יחסית לטבע להעביר מפעלים, ולכן זהו אינו איום שניתן לזלזל בו. זאת בדיוק הסיבה מדוע חוק עידוד השקעות הון, אפילו בלבושו החדש והשוויוני בהרבה, נותר חוק רגרסיבי, המשרת בעיקר את הגדולים והחזקים - אלה שיכולים לאיים בעזיבה.

התוצאה היא שהמדינה מקצה הטבות מס שנתיות בסכום של 5.6 מיליארד שקל באופן רגרסיבי - והיא מסייעת כך בעיקר ליצואנים החזקים, שגם כך אינם נזקקים להטבות מס כדי לשרוד. בפועל, המדינה משתמשת במיטב כספה כדי להעשיר את מי שהם עשירים מלכתחילה, טבע בראשם.

האם לא ניתן להימנע מהנוהג המגונה של להעשיר יותר דווקא את החברות העשירות ביותר? במדינה משוכנעים שלא, בגלל התחרות הגלובלית והחשש מנטישה של יצואנים חזקים לחו"ל. כלל לא בטוח שהמדינה צודקת כאן, אבל אחרי השינוי המסיבי שנעשה כבר בחוק עידוד השקעות הון - החוק כנראה לא ישונה שוב בקרוב.

עם זאת, אפשר וצריך לנצל את השינוי שכבר נעשה כדי לנסות ולהשיג יותר שוויוניות במערכת המס הישראלית בהיבט אחר: אחרי שכבר הענקנו הטבות מס מרביות ליצואנים החזקים ואין לנו יותר חשש מבריחת מפעלים לחו"ל, אפשר וצריך לשמור על הכנסות המדינה ממס חברות. משמע, לעצור את התוכניות של ראש הממשלה להמשיך ולהפחית את מס חברות מ-24% ל-18%.

בכל מקרה, מי שמשלם את עיקר מס חברות כיום הם הבנקים, חברות הביטוח, התעשיינים הגדולים, רשתות השיווק וחברות הסלולר - והם לא יכולים לברוח לשום מקום. אז מדוע לוותר על תקבולי מסים חשובים מהם, שיכולים לתרום להגדלת השוויוניות החברתית בישראל?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט