החקלאים משיבים אש: "תנובה היא האשמה העיקרית בעליות המחירים; טעינו כשמכרנו אותה לאייפקס"

ניר מאיר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים של הקיבוצים: "שטראוס וטרה העדיפו ליישר קו עם תנובה במקום להתחרות בה. הרפתנים לא אשמים בעליות המחירים הגבוהות, ולכן לא צריך להגיש לנו את החשבון". אייפקס: אנו עובדים עם הרפתנים בשיתוף פעולה מלא

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן
אורה קורן

>> "ברור לי מי אשם בעליות המחירים, חד-משמעית זו תנובה" - כך אמר אתמול ניר מאיר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים של הקיבוצים.

לדבריו, מאז עברה תנובה לשליטת קרן אייפקס תחת ניהולה של זהבית כהן, שינתה החברה את התנהלותה ושמה לה למטרה להגדיל רווחיות בצורה מואצת, כחלק ממדיניות העלאת הערך שלה. כתוצאה מכך נקטה החברה אסטרטגיה של העלאות מחירים, שלא היתה אופיינית לתנובה בתקופה שקדמה להעברת הבעלות. יצוין, כי מעט מעל 20% ממניות תנובה מוחזקות עדיין על ידי קיבוצים ומושבים.

"לא נכון לומר שכולנו אשמים", אמר מאיר. "הסיבה מספר אחת לעליות המחירים של מוצרי החלב היא תנובה. זה קרה בגלל שתנובה עברה לבעלות קרן השקעות (אייפקס ישראל; א"ק), ששמה לה למטרה להרוויח, ובזמן קצר (קרנות השקעה מממשות השקעות תוך שש שנים בממוצע; א"ק). אם תנובה היתה נרכשת על ידי משקיע שרוצה לבנות חברה, סביר להניח שהוא היה נוהג אחרת". לדבריו, "תנובה העלתה מחירים בצורה מואצת, וטרה ושטראוס יישרו קו איתה. הן מכירות את הכלל הידוע בכלכלה, לפיו הן ירוויחו יותר אם יצטרפו לעליית המחירים, מאשר אם יתחרו באמצעות מחיר נמוך יותר. כנראה שזו היתה הטעות שלנו, כשמכרנו אותה לקרן", הוסיף.

"תנובה והרשתות יעשו הון מהתרת היבוא"

לפי מאיר, מכיוון שהמחלבות חוללו את עליות המחירים הגבוהות במוצרי החלב, אין סיבה שהרפתנים, שלא נהנו מהרווחים הללו, ישאו בנטל של הורדת המחירים. "מישהו עשה חגיגה ועכשיו הוא שולח לי את החשבון", אמר.

מאיר אינו תומך בהורדת מחיר המטרה של החלב, גם לא תמורת תמריצים לרפתות קטנות - רעיון שהעלה משרד התמ"ת. מהלך זה ייצור אפליה בין הקיבוצים, שבהם נמצאות רוב הרפתות הגדולות, לבין מושבים, שבהם הרפתות הקטנות.

מאיר גם מתנגד לפתיחת המשק ליבוא מתחרה של מוצרי מזון. בניגוד ללחצים של המחלבות ליבוא אבקת חלב, מאיר סבור שהאיום העיקרי על הרפתנים הוא יבוא גבינות צהובות. "לייצור קילוגרם גבינה צהובה נדרשים 11 ליטרים של חלב. יבוא גבינות צהובות יקטין מאוד את צריכת החלב, והרפתות החלשות יימחקו. מי שיעשה מזה כסף הן תנובה והרשתות, שייבאו את הגבינות", הוסיף.

מאיר דוחה את הטיעונים הכלכליים, לפיהם התייעלות מבוססת על כך שמי שאינו יכול להתחרות ייצא מהשוק ולא יעכב את התחרות, הצמיחה והורדת המחירים לצרכן. "לא צריך לשפוט את החקלאות במונחים כלכליים - חקלאות היא ציונות", אמר.

"החקלאות היא מאבק על הקרקע, זה שיא הציונות. יש פספוס בהבנת התמונה הכוללת. הציבור מבין את זה, לכן הכעס שלו אינו על הרפתנים. מי שמאשים את החקלאים במשבר הם הכלכלנים, כי זה מה שכתוב בספרים שלהם. התייעלות בהקשר הזה היא אובדן הציונות, כי זה אומר שרפתות קטנות יימכרו לקיבוצים. אפשר לייצר את כל החלב בשלוש חוות ענק בנגב במקום ב-900 רפתות. אבל 900 רפתות זה אקט התיישבותי, לא כלכלי", הוסיף.

במגזר החקלאי דוחים גם את הטענות לפיהן מכוני התערובת יוצרים קרטל שגורם לעליות מחירים לרפתנים. שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר בתחילת השבוע במפגש עם תעשיינים כי שני כשלי השוק העיקריים בתחום מחירי מוצרי החלב הם מבנה השוק, מכוני התערובת והקשרים בין ספקים ורשתות שמחיריהם מגולגלים לצרכנים.

במגזר החקלאי טוענים כי הניסיון של רשות ההגבלים העסקיים לא לאשר את המשך האחזקה המשותפת של שלושה מכוני תערובת (מתוך כ-12 הקיימים כיום) בשוברי בר, גוף המייבא חומרי גלם ליצרני תערובת - אינו במקומו. לדבריהם, לא מדובר בתיאום מחירים או בחלוקת שוק בין המכונים, אלא בגוף שפועל לא למטרות רווח ועוסק ביבוא בהיקף גדול, וכך מוזיל עלויות לטובת כלל לקוחותיו. חילוקי הדעות בין רשות ההגבלים לשוברי בר מתבררים בימים אלה בבית הדין להגבלים עסקיים.

על פי מקורות חקלאיים, שוק יבוא התבואות לארץ נאמד ב-4.5 מיליון טונה בשנה. מתוכם, 3.2 מיליון טון הם מספוא והיתר חיטה למאכל, קמח וזרעי שמנים. המספוא המיובא בהיקף כספי של מעט יותר ממיליארד דולר מהווה 80% מצריכת המזון של בעלי חיים בארץ, שרובו נצרך על ידי עופות (25%), 70% על ידי פרות ו-5% על ידי בעלי חיים אחרים כמו דגים וחזירים. היבוא מהווה כ45% מצריכת המזון של הפרות.

הנוסחה הקובעת את מחיר המטרה של החלב משקללת את תשומות הרפתנים. 40% ממחיר המטרה הוא המזון לפרות. על פי המקורות, בעוד שמחירי תירס וחיטה בשוק העולמי עלו בין יולי 2010 ליולי 2011 בשיעורים של 85% ו-47% בהתאמה, העלו מכוני התערובת מחירים של תערובת רפת ב-30% ותערובת לול ב-18%.

מקרן אייפקס נמסר בתגובה כי בעלי תנובה, ובהם אייפקס והקיבוצי, המחזיקים ב-23% מתנובה, עבדו ועובדים עם הרפתנים בשיתוף פעולה מלא.

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"