להפריד בין פוליטיקה לכלכלה

דן קטריבס
דן קטריבס

>> בחודשים האחרונים קשה לאתר יום שבו לא הופיעו בתקשורת ראשי התיבות של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח - OECD.

ניתן לייחס עובדה זו לכך שלפני כשנה, במאי 2010, הוזמנה ישראל להצטרף ל-OECD לאחר בדיקה מפרכת שערך הארגון במשך כשלוש שנים, באשר למידת התאמתה של ישראל. לכך קדמו כתריסר שנים שבהן התדפקה ישראל על דלתות בנייני הארגון בפאריס.

סיום תהליך הקבלה לארגון - שכלל בדק בית בכל משרדי הממשלה באשר להתאמת המדיניות לכללי ה-OECD, אימוץ סטנדרטים נוקשים בתעשייה, בחקלאות, באתיקה, במיסוי ובסביבה וכן סקירה כלכלית וחברתית על המשק הישראלי - מייצג את הערכת מדינות הארגון לכלכלת ישראל ולמגזר העסקי, שהצליח להתפתח ולשגשג תוך שהוא מתאים עצמו לסטנדרטים בינלאומיים ולתחרות בינלאומית, למרות החסמים של הרגולציה הממשלתית.

לאור זאת, עלינו להקפיד להימנע משימוש ב-OECD ככלי פוליטי ולנסות ולהשתמש בבמה הניתנת לנו בארגון כדי לגרור אותו לתוך מערבולת הבעיות של הסכסוך במזרח התיכון, כפי שניסו לעשות זאת כמה שרים ישראלים בזמן האחרון. לעומתם, שרים אחרים בהווה ובעבר, כמו בנימין בן אליעזר ושלום שמחון, ואף ראש הממשלה עצמו, הפנימו את כללי המשחק של הארגון ומקפידים בנאומיהם להישאר בתחומי הדיון הכלכלי.

כדרכם של ארגונים בינלאומיים, ה-OECD מורכב מנציגי מדינות בעלי דעות פוליטיות שונות, ולא ניתן להתעלם מהרוח הגבית שניתנה על ידי ארה"ב, גרמניה, צרפת איטליה ומדינות ידידותיות אחרות לקבלת ישראל לארגון, כפי שלא ניתן להתעלם מכך שההחלטה להזמין את ישראל לארגון נפלה זמן קצר לפני משט ה"מרמרה" לעזה, וספק אם החלטה דומה היתה מתקבלת לאחר המשט.

ואולם קבלת ישראל לארגון היא בראש ובראשונה הישג של דיפלומטיה כלכלית. מדינות הארגון לא יכלו להתעלם מהתוצר לנפש בישראל ומהישגים בחדשנות, בטכנולוגיה ובמדע ומהפיכת ישראל לאחת המדינות המנווטות בהצלחה רבה בתוך הגלובליזציה המשנה את חיינו מיום ליום. זה שנים נשמעים בישראל קולות הקוראים לשיח כלכלי-חברתי אמיתי, אשר לא יתגמד אל מול האובססיה הלאומית לדיון ברמה הפוליטית-ביטחונית. חברות ישראל ב-OECD יכולה להיות גורם משמעותי ביותר בקידום שיח זה וניהולו באופן מקצועי ורציני ככל האפשר, על בסיס נתונים אמיתיים.

ניסיונות של גורמים ישראליים רשמיים להשתמש בדיוני ה-OECD לזיהום השיח המקצועי של הארגון בהצהרות פוליטיות, יחסמו את מימוש מלוא הפוטנציאל מחברות ישראל במועדון יוקרתי זה.

הכותב הוא ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"