למרות כח הקנייה הנמוך: משרד התמ"ת הגדיר את אפריקה כאיזור יעד לעידוד היצוא

אפריקה הוגדרה על ידי משרד התמ"ת כאיזור יעד חדש להגדלת היצוא, למרות מימצאים של מינהל מחקר וכלכלה במשרד שקבעו, כי כח הקנייה של אזרחיה נמוך. המשמעות היא, שהיצוא יצטרך להתמקד בנישות ספציפיות, כמו מכרזים ממשלתיים ממומנים על ידי גורמים בינלאומיים.

מינהל מחקר וכלכלה של משרד התמ"ת בראשות בני פפרמן ניתח את מימדי הסחר עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה בשנים 2000-2010 במטרה לבחון את פוטנציאל הייצוא לחלק מהמדינות. ממימצאי המחקר עולה, כי בעשור האחרון הגיע היצוא הישראלי ל-45 מתוך 50 מדינות באפריקה לרמה ממוצעת של מיליארד דולר לשנה. עיקר היצוא מתמקד בחמש מדינות, דרום אפריקה, ניגריה, גאנה, קניה ובוצואנה (70%). יתרת היצוא מגיע ל-35 מדינות נוספות כאשר שמונה מהן מהוות כשליש מהייצוא הכולל לאזור זה.

עיקר היצוא הישראלי לאזור סחר זה מתרכז בטכנולוגיות העילית מעורבת (63%) והמסורתית מעורבת (25%). ענפי היצוא העיקריים הם מכונות וציוד החשמלי, פלסטיק וגומי, ברזל ופלדה, תכשיטים וצורפות.

במבט על העשור כולו ניתן לומר כי שיעור הגידול של היצוא הישראלי לחמש המדינות המובילות ביצוא הישראלי עלה פי 2.3, בעוד שיעור הגידול לשמונה מדינות הבינוניות היה יותר מפי 10. לעומת זאת, לשאר המדינות היצוא איבד כ-75% משנת 2006 עד לכ-70 מיליון דולר ב-2010 .

בכל חמשת מדינות היעד המובילות מצוי המספר הרב ביותר של היצואנים בטכנולוגיה העילית מעורבת (דרא"פ עם 410 יצואנים, ניגריה - 280, גאנה - 122, קניה - 175, בוצוואנה - 51) כאשר כ-33%-55% מהם פועלים בענפי המכונות והמנועים החשמליים.

הטכנולוגיה המדורגת שנייה מבחינת מספר היצואנים הינה הטכנולוגיה המסורתית מעורבת כאשר כ-15% עד כ-25% מהם מתרכזים בענפי הגומי והפלסטיק, הברזל והפלדה, והתכשיטים (דרא"פ, בוצואנה).

מן הנתונים עולה בברור כי יצואני המכונות והמנועים החשמליים ויצואני הפלסטיק והגומי הם המובילים בפעילות באזור סחר זה עם חשיפה לרוב המוחלט של המדינות.

פפרמן אמר, כי הנתונים הכלכליים-חברתיים של מדינות אפריקה המעידים על רמת חיים נמוכה וכן על רמה טכנולוגית וכוח קנייה נמוך, צריכים להילקח בחשבון כאשר בוחנים את פוטנציאל ההרחבה של היצוא הישראלי למדינות אלה. עם זאת, באשר ליצוא הישראלי של ענפי המכונות, הפלסטיק והגומי ניראה כי פוטנציאל הייצוא בענפים אלה עדיין גדול בהרבה מרמתו הנוכחית. זאת מאחר והיבוא של מדינות אפריקה מדרום לסהרה מענפים אלה ניכר מאד, בעוד שהיצוא הישראלי בתחומים הללו למדינות אלו עדיין מהווה חלק זעיר בהשוואה לייבוא.