תפוחי אדמה לוהטים: ההחלטות הקשות שעומדות לפתחו של שר האוצר הבא

הארכת דמי החל"ת, פיצוי לנפגעים במבצע שומר החומות והעלאת גיל הפרישה לנשים ■ הממשלה החדשה של בנט ולפיד עוד לא הושבעה, אבל כבר עתה ברור כי שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן יידרש לבצע שורת הכרעות שישפיעו על עתידה הכלכלי של ישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אביגדור ליברמןצילום: אוהד צויגנברג

אחרי כל המאבקים הפוליטיים וניסיונות ההימנעות מהרשעה, הממשלה הפריטטית של בנימין נתניהו ובני גנץ נפלה על רקע החלטות כלכליות. נתניהו היה זה שמנע אישור תקציב והביא להפלת הממשלה, וכמה החלטות תקציביות רק העמיקו את המשבר הפוליטי.

שורה של הכרעות פוליטיות דרמטית מצפות גם לממשלה הנכנסת של נפתלי בנט ויאיר לפיד, וגם הן עלולות ליצור מחלוקות קשות ומשברים. בשונה משר האוצר הקודם ישראל כ"ץ, שלא גילה עצמאות כלל אלא פעל בהתאם לצרכים הפוליטיים הצרים של נתניהו, נראה כי ליברמן מתכוון להיות זה שמוביל, מנווט ומחליט.

ליברמן יידרש לקבל עם כניסתו לתפקיד כמה החלטות קריטיות. חלקן יהיו קצרות טווח, מעכשיו לעכשיו, וחלקן הכרעות בנושאים הרי גורל לעתידה הכלכלי של ישראל. הנה שורת ההחלטות, מה עומד מאחורי הדילמה - וכמה זה יעלה לנו.

1. היום שאחרי החל"ת: כמה לתת ולאיזה גיל?

קופסת הקורונה התקציבית בסך יותר מ-50 מיליארד שקל מסתיימת בסוף יוני - ולאחר מכן לא ניתן יהיה לסייע לעסקים ולמובטלים. זה היה ידוע מראש, אבל עד היום, שלושה שבועות לפני המועד, קיימת חוסר ודאות בנוגע להמשך תוכניות הסיוע למשבר הקורונה.

ליברמן ייצטרך להחליט על גורל החל"תצילום: Amir Cohen/רויטרס

שר האוצר היוצא ישראל כ"ץ, הודיע בימים האחרונים כי גיבש מתווה להמשך תשלום דמי אבטלה, אבל רק מגיל 28 ואילך, וכן קיבל החלטות נוספות הנוגעות לסיוע לעסקים. המעסיקים סבורים כי אין סיבה להמשך תשלומי החל"ת גם למבוגרים יותר. בנק ישראל, למשל, המליץ למקד את הסיוע בבני 50 ויותר, או במגזרים שבהם יש קושי נקודתי בשוק העבודה - בעיקר בחברה הערבית.

ליברמן הרבה לדבר בימים האחרונים בראיונות על הגירעון העמוק, ורמז שאין בכוונתו להמשיך לשפוך כסף על ראשי האזרחים. האם יבחר לצמצם עוד יותר את תוכניות הסיוע?

המחיר: כ-5 מיליארד שקל (הערכות לעלות מתווה תוכניות הסיוע שהציג כ"ץ).

2. גובה הפיצוי לנפגעי שומר החומות

כמעט שכחנו, אבל רק באחרונה ישראל היתה תחת מתקפת טילים על ריכוזי אוכלוסייה. מעבר לפיצוי על נזק ישיר מטילי החמאס, מתקיים דיון על הפיצוי העקיף - כמו השבתת פעילות עסקית - ומי יקבל אותו.

זירת פגיעת רקטה בבית באשדודצילום: אילן אסייג

גם בעניין זה כ"ץ הציג מתווה משלו, אבל ספג ביקורת חריפה על כך שהפיצוי יגיע רק למתגוררים עד 40 ק"מ מרצועת עזה. המשמעות היא שערים כמו ראשון לציון, רמת גן ותל אביב, שבהן הושבתה חלק מהפעילות העסקית ומוסדות החינוך לא פעלו, לא יקבלו פיצוי עקיף. הסוגיה עדיין עומדת לפתחה של ועדת הכספים, ולאחר מכן יש צורך בחקיקה בכנסת.

המחיר: 5-2 מיליארד שקל, תלוי בטווח המרחק שבו יינתן הפיצוי.

3. מערכת הביטחון: תוספת או קיצוץ בפנסיות

עוד לפני מבצע שומר החומות החלו דיונים בין מערכת הביטחון למשרד האוצר סביב הדרישה להגדיל את תקציב הביטחון בכ-4 מיליארד שקל, לאחר תוספת של יותר מ-3 מיליארד שקל ב-2021. ככל הנראה, בשל עלויות המבצע הצבא יבקש הגדלה משמעותית יותר. לאחר מבצע צוק איתן קיבלה מערכת הביטחון תוספת של 7 מיליארד שקל, אך הוא נמשך 50 יום וכלל כניסה קרקעית. שומר החומות נמשך 11 יום בלבד, ולא כלל כניסה קרקעית.

ליברמן, שהתפקיד המיניסטריאלי האחרון שמילא היה במשרד הביטחון, יכול ליישר קו עם העמדות שייצג בתפקידו הקודם ולהפגין נדיבות כלפי הצבא. לחלופין, יכול להיות שייאלץ כעת לייצג את עמדות הדרג המקצועי באוצר ולנסות לכפות על מערכת הביטחון קיצוץ היכן שאפשר - בעיקר בעלויות פנסיה וכוח אדם.

כוחות צה"ל בגבול רצועת עזהצילום: אוהד צויגנברג

המחיר: 4 מיליארד שקל (התוספת שדרשה מערכת הביטחון ל-2021 לפני שומר החומות).

4. תקציבי הישיבות: עידן חדש או דיל פוליטי

זו אולי תהיה הסערה הפוליטית הראשונה - המאבק על תקציב הישיבות. מאחר שגם בשנה זו יש תקציב המשכי, ניתן לממש רק 70% מתקציבי התמיכות למוסדות חיצוניים. המשמעות היא שמתוך תקציב של כ-900 מיליון שקל לישיבות, לחרדים יחסרו כמעט 300 מיליון שקל. וזה עוד לפני התוספת של מאות מיליוני שקלים במסגרת הסכמים קואליציוניים.

ליברמן הוא האיום החמור ביותר על המפלגות החרדיות, בין השאר לאור התבטאויות חריפות שלו במערכת הבחירות. האם יחליט לממש את איומיו להתחיל עידן חדש ביחס לתקציבי הישיבות, או שיגבר על כך הרצון שלו לשמור על יחסים טובים עם המפלגות החרדיות לצרכים פוליטיים עתידיים?

המחיר: כ-500 מיליון שקל התוספת התקציבית לישיבות, מעבר למה שהועבר ב-2021.

ישיבה בבני ברקצילום: Oded Balilty / אי־פי

5. גיל פרישה לנשים: עימות או התקפלות

כ"ץ הצליח לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה הלאה, אבל ליברמן כנראה ייאלץ להכריע אם להעלות את גיל הפרישה לנשים באופן הדרגתי או לא. ההכרח להכריע בעניין בהקדם הוא משום שאם גיל הפרישה לא יורד, קרנות הפנסיה הוותיקות ייאלצו להתחיל לקצץ בפנסיות בשל הגירעון שמתפתח בקופתן.

בינתיים, בג"ץ דחה את ההכרעה בעניין לתחילת 2022 - אבל אם אכן תקום ממשלה מתפקדת, בג"ץ עשוי לא לתת הארכה נוספת. האם ליברמן יבחר להתעמת עם ארגוני הנשים, המתנגדות לסעיפים מרכזיים ומציגות תוכניות פיצוי נרחבות, או שמא יתקפל גם הוא?

המחיר: 200 מיליון שקל (הגירעון של קרנות הפנסיה בשנה בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים).

ליברמן ייצטרך להכריע בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אמיל סלמן

6. תקציב וחוק ההסדרים: עשרות רפורמות מחכות

הממשלה שצפויה לקום, הוקמה רק לאחר שהממשלה הקודמת לא הצליחה להעביר תקציב, כקבוע בחוק. בתוך 100 יום מכינון הממשלה יצטרך ליברמן לאשר תקציב מדינה ל-2021, ומאחר שזו תהיה כבר לקראת סיומה - תהיה ככל הנראה כוונה לאשר תקציב דו שנתי.

תהליך אישור התקציב כולל שורת החלטות לגבי סדרי עדיפויות. לתקציב יצטרף חוק הסדרים, שכבר הוצג לפני כשנה כאשר כ"ץ ניסה - לפחות למראית עין - לקדם אישור תקציב. חוק ההסדרים כולל עשרות רפורמות, צמצום רגולציה וקידום המטרו למשל. לליברמן לא יהיה אפילו יום אחד של חסד, והוא ייאלץ לקבל שורת החלטות באופן מיידי.

המחיר: 419 מיליארד שקל - תקציב המדינה ההמשכי ל-2021 לאחר תוספות.

7. ההחלטות הקשות: קיצוץ בהוצאות או מסים

המשבר הכלכלי החריף שבו שרויה ישראל בא לידי ביטוי בגירעון העמוק של פעילות הממשלה יחסית לתוצר - שהגיע באפריל ל-11.2%. היחס בין החוב הציבורי לתוצר זינק במשבר ל-72.4%. חברות דירוג וגופים בינלאומיים ומקומיים, בהם בנק ישראל, הבהירו כי ישראל חייבת לבצע צעדי התכנסות כדי לצמצם את הגירעון ולהוריד את רמת החוב.

ליברמן יהיה זה שייאלץ להחליט אילו צעדים לבצע לשם כך. האם להעלות מסים, ואם כן - האם לבחור בדרך הקלה ולפגוע בחלשים, או לבצע צעדים נגד קבוצות אינטרס. למשל, להגדיל את משקל המס של העשירון העליון. אפשרות אחרת או הנוספת היא לבצע קיצוצים בהוצאות, וכמובן שכל החלטה כזו יכולה לעורר קרב חריף בין קבוצות לחץ, כמו ההסתדרות או נציגים פוליטיים. איפה יחתוך ליברמן?

המחיר: 72.4% - היחס בין החוב לתוצר של ישראל ב-2020.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker