"החלטות מתקבלות על פי מה שפופולרי, וזה יגרום לנו ליציאה פחות טובה מהמשבר"

קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, בכנס היום שאחרי של TheMarker ובנק לאומי: "זה שלא נעשו הכשרות מקצועיות בצורה מאסיבית זה מחדל נוראי"

יעל בלקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל
קרנית פלוג. "אין רפורמות שיכולות לסייע ביציאה מהמשבר"

לא אחת נטעו כי ההחלטה של הממשלה להאריך את הזכאות לדמי אבטלה באופן גורף עד יוני 2021, הביאה לכך שלמובטלים אין תמריץ לחזור לעבודה. פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, וכיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכירה באוניברסיטה העברית, סבורה כי לא זאת הבעיה של המשק כרגע.

"כל עוד שיעור האבטלה גבוה (האבטלה הרחבה היא כ-18%, נכון לינואר, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; י"ב), זה אומר שעל כל משרה יש יותר מעשרה מובטלים - אז הבעיה הראשונה היא שלאנשים אין איפה לעבוד", אמרה פלוג. "כששיעור האבטלה יירד, יהיה צריך לחשוב על איזון אחר בין הנדיבות של דמי האבטלה לאטרקטיביות של שוק העבודה". פלוג דיברה בשיחה עם סמי פרץ, פרשן בכיר ב-TheMarker, בכנס היום שאחרי, שנערך על ידי TheMarker ובנק לאומי, ועוסק באסטרטגיות יציאה מהמשבר.

השנה האחרונה שבה היה לממשלת ישראל היה תקציב מאושר היתה 2019 - והתקציב לאותה השנה נחקק במארס 2018. מאז תחילת 2020 המדינה פועלת על פי תקציב המשכי. לדברי פלוג, עשויה להיות לכך השפעה על האופן שבו נוכל לצאת מהמשבר: "העובדה שאין תקציב מביאה לכך שמבחינת הרכב ההוצאות, אין רפורמות שיכולות לסייע ביציאה מהמשבר, ואין תהליך מסודר שבו קובעים מה עושים בהתאם לנסיבות ומסתכלים לטווח קצת יותר ארוך מהבחירות הקרובות. כתוצאה מכך ההחלטות מתקבלות על פי מה שפופולרי בטווח הקצר, ולא חשיבה סדורה, וזה יגרום לנו ליציאה פחות טובה ומהירה ומהמשבר".

כחלק מאותן החלטות פופולריות ניתן למנות את הרעיון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כ"ץ, לחלק מענקים לכל אדם בשבעת העשירונים התחתונים. פלוג טוענת כי זו החלטה לא אפקטיבית, המערערת את אמון הציבור.

בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

לדבריה, "שבעת העשירונים התחתונים זה 70% מהאוכלוסייה, והחישוב נעשה לפי ההכנסה ב-2019. בתוך אותם 70% יש גם אנשים שלא נפגעו ומקבלים שכר ופנסיות כרגיל, בלי שחל שינוי בהכנסות שלהם, ואני לא רואה סיבה להוציא את הכסף עליהם.

"בפעם הקודמת שבה חולקו מענקים בצורה גורפת, ולא רק למי שזקוק לסיוע, אבי שמחון (פרופ' שמחון הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה; י"ב) הסביר שייקחו שישה שבועות לעשות זיהוי יותר מדויק של אותם אנשים. בינתיים עברו כמה חודשים. לו היו לוקחים מיליארד שקל מתוך 9 המיליארד שחולקו ומשקיעים אותו בשדרוג המערכת - היה אפשר כבר מזמן לעשות את זה. צריך מדיניות ממוקדת - מתוך אותם 70%, בערך שני שלישים לא נפגעו, ואפשר למקד את הכסף בשליש שנפגע בצורה הרבה יותר אפקטיבית".

כשייגמר המשבר יגיע הזמן לשלם על החוב שבינתיים תופח, וצריך יהיה להחליט מהיכן יגיע הכסף. "אני חושבת שהעובדים בשירות הציבורי יצטרכו לשאת חלק מהנטל הזה", אמרה פלוג. "גם את הפטורים ממס, שלחלקם אין שום הצדקה חברתית, יהיה צריך לבחון. את המשבר צריך לנצל כדי להתגבר על קבוצות אינטרסים המונעות את זה. יכול להיות שנצטרך גם להעלות את מס ההכנסה והמע"מ". פלוג מדגישה כי המטרה היא לא רק לשלם את החוב שהמדינה צברה, אלא גם לשפר את השירותים הציבוריים. 

עם זאת, פלוג טוענת שאנחנו עוד רחוקים מהשלב שבו נצטרך להפעיל מדיניות מצמצמת, ומעריכה בזהירות כי ייתכן שנגיע אליו רק בעוד לפחות שנה. לדבריה, "אנחנו עדיין עם שיעורי אבטלה מאוד גבוהים. המדיניות המתאימה עכשיו היא עדיין מדיניות מאוד מרחיבה - גידול בהוצאות לצד ריבית נמוכה - עד שהצמיחה תתבסס.

עסק סגור בתל אביבצילום: עופר וקנין

"מה שצריך להשתנות הוא ההרכב של ההוצאה הממשלתית. אם בשלב שהיו הגבלות על הפעילות דובר על על דמי אבטלה ורשת ביטחון לעצמאים, עכשיו ההרכב צריך להשתנות לכיוון של תמיכה בהתאוששות - הוצאות משמעותיות על השקעה בתשתיות שגם תייצר תעסוקה בטווח הקצר ותפעל להגדלת הפריון וכוח הייצור בטווח הארוך.

"זה שלא נעשו הכשרות מקצועיות בצורה מאסיבית בתקופה האחרונה זה מחדל נוראי", הוסיפה פלוג. "אנשים שישבו בבית יכלו לקבל קורסים של אוריינות דיגיטלית וכישורים נדרשים. בעקבות הפגיעה ברווחים יש ניסיון להתייעל בצורה מהירה, יש מעבר לפעילות דיגיטלית שמאפשרת לעבוד עם פחות עובדים, ואני חוששת שנישאר עם שיעורי אבטלה גבוהים לאורך זמן, והאנשים שיישארו ללא עבודה הם אלה שמלכתחילה היו עם כישורים פחות מתאימים לשוק העבודה המתקדם יותר, עם השכלה נמוכה יותר ופחות רזרבות. המיקוד של המדיניות הממשלתית צריך להיות בלתת לאנשים את הכלים להשתלב בשוק העבודה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker