היצוא הישראלי נחלש ב-2020 – אבל פחות מהתחזיות

משרד הכלכלה פירסם היום נתונים שמצביעים על ירידה של כ-3% ביצוא הישראלי ב-2020, ולא נסיגה דו-ספרתית כפי שצפו התחזיות ■ צניחה נרשמה גם בענפי התיירות, התחבורה והאקזיטים, בעוד ההיי-טק המשיך להוביל את המשק

ישראל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספינת מטען
ספינת מטעןצילום: בלומברג

מגפת הקורונה פגעה ביצוא הישראלי והובילה לירידה של 3% ב-2020 לעומת 2019, אז הגיע היצוא הישראלי לשיא של 116 מיליארד דולר. ואולם לפי נתוני מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, הירידה היתה נמוכה מהתחזיות המוקדמות בתחילת משבר הקורונה וסגירת חלקים רבים בפעילות הכלכלית בישראל בסגר הראשון במארס.

לפי הנתונים שפורסמו היום (ג'), היקף היצוא מישראל היה צמח ב-2020 ל-112 מיליארד דולר - עלייה של 1% לעומת 2018. מגזר יצוא שירותי התיירות סבל מהירידה החדה ביותר ורשם ב-2020 צניחה של 66% לעומת 2019. במגזר יצוא השירותים העסקיים וההיי-טק נרשמה צמיחה של כ-20% בפעילות לעומת 2019.

מינהל סחר חוץ פירסם נתונים ראשוניים בלבד לגבי כ-80% מהיצוא הישראלי, והם גבוהים מתחזיות היצוא הממוצעות במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), שצפויים להצביע על ירידה של 11.7% בממוצע מדינות הארגון. לפני משבר הקורונה, יעדי הממשלה היו לשנת שיא של היצוא הישראלי, והתחזיות היו כי הוא יגיע ל-120 מיליארד דולר.

קיפאון בעסקות מיזוגים ורכישות

הנתונים שהציג המינהל משקפים את המכירות הדולריות של היצוא הישראלי, ואינם מביאים בחשבון את התחזקות השקל מול הדולר בשנתיים האחרונות. בשנה שעברה נחלש הדולר מול השקל בכ-7%, בהמשך למגמה שנרשמה ב-2019. המשמעות היא שההכנסות השקליות של היצואנים נשחקו בעוד ההוצאות המקומיות נותרו דומות.

יצוא הסחורות ללא יהלומים עלה בשנה שעברה ב-0.3%, ויצוא היהלומים צנח ב-16% בהמשך למשבר בענף בשנים האחרונות והתחזקות מרכזים עולמיים נוספים לסחר ביהלומים, ובהם דובאי. ואולם בחודשיים האחרונים של 2020 נרשמה התאוששות בענף היהלומים, אך היא לא מפצה על הצניחה בתחילת השנה שעברה.

יצוא התוכנה עלה ב-17% ויצוא המו"פ – לא כולל סטארט-אפים – עלה ב-34%. בשנה שעברה נרשם קיפאון בעסקות מיזוגים ורכישות, והיצוא ממכירת סטארט-אפים שרשמו אקזיט צנח ב-86% לעומת 2019.

מינהל סחר החוץ דיווח גם על עלייה ביצוא לגרמניה, בלגיה, הולנד, וייטנאם, טייוואן, יפן, דרום קוריאה וצ'ילה. האיחוד האירופי ממשיך להוות יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל, והוא תורם ל-34% מסך היצוא הישראלי ללא יהלומים. 28% מהיצוא הישראלי מגיע לצפון אמריקה, ו-25% לאסיה.

בנוסף, נרשמה עלייה של 11% בפעילות של 50 הנספחויות הכלכליות של ישראל בעולם בהשוואה ל-2019 והן ערכו 1,228 פעילויות קידום יצוא. כמו כן, נרשמה עלייה של 36% בהיקף הפניות של חברות ישראליות לנספחויות.

"עמדו בתנאי אי-ודאות חסרי תקדים"

ב-2020 נכנסו לתוקף ההסכמים לכינון אזור סחר חופשי עם קולומביה, פנמה, אוקראינה ובריטניה והסתיים המו"מ לכינון הסכם סחר חופשי בין ישראל לדרום קוריאה, אושרר עדכון להסכם סחר חופשי עם קרואטיה ועודכן הסכם אזור סחר חופשי עם מדינות אפט"א (EFTA), הכולל הרחבה של ההסכם למוצרי מזון וחקלאות נוספים. ההסכמים לאזור סחר חופשי מכסים כיום 66% מהיצוא, וסך הסחר בסחורות של ישראל עם גושי סחר עמן מתקיים הסכם סחר חופשי, מגיע לכ–82 מיליארד דולר.

אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץצילום: מיכל פתאל

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר עם פרסום הנתונים כי "בעוד התחזיות בתחילת המשבר סברו כי צפויה נסיגה דו-ספרתית ביצוא הישראלי, בפועל חווה היצוא קיטון בשיעור של כ-3.2% בלבד. הנספחים הכלכליים וצוותיהם במדינות השירות ידעו לייצר את החיבורים הנדרשים לחברות פארמה, יצרני ציוד רפואי וציוד מיגון אישי, עסקו בהסרת חסמי יבוא ורגולציה, מיפו ספקים חיוניים וכדומה והמשיכו לקדם את היצוא הישראלי, תוך הגדלת ראש ועמידה בתנאי לחץ וחוסר וודאות חסרי תקדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker