הקשבתי לעצות לא לקנות דירה, והפסדתי הרבה כסף. בגיל 45 קניתי את הדירה השלישית

הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משפחת קדמוני
משפחת קדמוניצילום: papazachariasa, Pixabay

■ תגובה לכתבה של גילי מלניצקי, "לא ויתרתי על קניית דירה, אבל בינתיים אני משלמת 4,300 שקל לחודש ויש לי ראש שקט"

>> אבנר הצנוע

חבר'ה צעירים, תקנו דירה! אל תקשיבו לכל החכמולוגים שמספרים לכם שיותר כלכלי לשכור, גם אני הקשבתי והפסדתי המון עד שבסוף קניתי. אם אתה בן 25, קנה דירה קטנה של 2 חדרים בשכונה זולה באזור המרכז, תגור בחדר אחד ולחדר השני - תכניס שותף, אחרי 5 שנים, השוכר יצא ותכנס אשתך (לעשות הסכם ממון). בגיל 35, עם ילד קטן, רוב הדירה כבר בבעלותך - הגיע הזמן לקנות דירה גדולה ויפה ולהשאיר את הדירה הישנה כנכס להשקעה. בגיל 45 אתה תחפש נכס שלישי להשקעה (השבוע קניתי את הנכס השלישי שלי).

■ תגובה לכתבה של גילי מלניצקי, "לא יכול להיות שמי שיש לו יגור במקום הכי טוב - והשאר יילחמו כל החיים"

>> קובי

יש כאן משפט כל כך אבסורדי שמראה כמה הזויים החוקרים הללו: "למה שאלה שיש להם יגורו במקומות הכי טובים?" זה כמו לשאול: למה אחרונים תמיד בסוף? נדל"ן היה מוצר כלכלי עוד מאז שבני אדם גרו במערות, מי שהיה חזק יותר היתה לו מערה גדולה יותר. מה הפרטנזיות למדינה לגבי דיור? דווקא בישראל מחירי השכירות הם אפסיים ביחס לעולם. התשואה לבעל דירה בתל אביב היא 2.5%, בניו יורק היא 7% וגם בכל אירופה המערבית. יש אנשים ששוכרים כל החיים, לא חייבים לקנות דירה.

להגיד שהמדינה מחויבת לדיור, לבריאות, לחשמל וכו' זה בולשיט אחד גדול. זה חזרה לסוציאליזם. מה זה המדינה? מהיכן יש למדינה כסף? אלה כספי משלמי המסים. הם רוצים שוב לחלק את "העוגה", לקחת מעשירים ולתת לעניים. הבעיה בשיטה זו לא רק חוסר הגינות אלא גם בלתי מעשיות. אין מספיק עשירים כדי לחלק לעניים. בארה"ב בדקו כמה היה מקבל כל אדם אם מס הכנסה לעשירים היה 100% וגילו שזה היה מוסיף 200 דולר בשנה לכל אדם. אני מציע שהמדינה תיתן שטר של 50 אלף שקל לכל אדם, זה דבר בסיסי שאנו זכאים לו כאזרחים ישראלים שמשרתים ללא תמורה בצה"ל ומסכנים את חיינו, לא הגיוני?

■ תגובה לכתבה של נתנאל גאמס, מי אמר שהממשלה לא נאבקת באבטלה? 33 אלף מזכירי קלפיות יגויסו החל מהיום

>> אולי 2

השכר נשמע הרבה, אבל זה בנטו כ-40 ש"ח לשעה. זה לא רק יום אחד, יש מבחן ממוחשב לפני, ראיון קצר (אבל זמן נסיעה), הדרכות, איסוף הקלפי לפני. יום הבחירות עצמו הוא מ-6 וחצי בערך ועד 2 בבוקר לפחות (אחרי ספירה והחזרת הקלפי וכו').

קלפי בכפר קאסםצילום: מוטי מילרוד

■ תגובה לכתבה של נתנאל גאמס, אנשים העדיפו לשבת בבית, לקבל דמי אבטלה ולא לעבוד. זה פגע בי ישירות

>> גמאני!

כן, ברור - בעל חנות ללבני נשים בן 57 יעשה הסבה להיי-טק. אין לי ספק שהוא יקודם להיות מנכ"ל גוגל תוך כלום זמן. לא כולם יכולים - ויותר חשוב, לא כולם רוצים - להיות הייטקיסטים.

■ תגובה לכתבה של מירב ארלוזורוב, חזאי הקורונה פסימיים: החיסונים לא יאפשרו להגיע לחסינות עדר – ואלפי מבוגרים בסכנת מוות

הגיעה השעה שהקוראים המשכילים ששכלם בראשם לא יתרשמו כלל מעמדתו לעניין הקורונה של מכון גרטנר ומזו של ביולוגים חישוביים כמו פרופ' סגל, שתחומו איננו אפידמולוגיה. מכון גרטנר נתון להשפעתה המכרעת של סדצקי, שעל מוגבלותה למדנו מהימים שבהם שירתה במשרד הבריאות ושלמזלנו נפטרנו מהטלת האימים חסרת התבונה שלה. בגלל פונקציונרים כמוה וכמו סימן טוב איבד הציבור את אמונו במשרד הבריאות.

משום מה ביולוגים חישוביים כפרופ' סגל ומכון מחקר בהשראת סדצקי בוחרים לקבוע חזות קשה ופסימית גם כשהושג חיסון ובזריזות וביעילות רבות. שום אדם איננו יודע כיצד תתנהל המגיפה ואיש מהם איננו נביא בענייני מגפות. להלך אימים על הציבור קל מאוד, אך אין לזה בסיס מדעי מוצק, אין בזה הרבה יושר אינטלקטואלי, מכיוון שמחשבי החישובים הללו אינם נביאים ואינם מכירים במגבלות ידיעותיהם והבנתם, ואין בזה תועלת כלשהי. רוצו להתחסן והקפידו גם לאחר מכן על אמצעי הזהירות בלי לפגוע ברקמת החיים ובהנאה מהם. שמרו על עצמכם בכל המובנים ובעיקר ממומחים כאלה שכל חכמתם היא להלך אימים על הציבור ולשגות במודלים שיפים לפיזיקה ולא לאפידמיולוגיה. גם לפסיכולוגיה ולמורל יש מקום חשוב ביותר במלחמה במגפה.

■ תגובות לכתבה של רוני לינדר, נמצא חיובי לקורונה אף שכלל לא נבדק - ומשם הדברים רק התחילו להידרדר

>> תומר זי

גם אני עברתי דבר כזה בדיוק בסבב הקודם (השני), הקלדה שגויה ספרה אחת בתעודת זהות שבוצעה בצפת (ואני בכלל מרחובות). טעות שעלו עליה בקופת החולים בתוך יום, טעות מרה (לא חליתי ולא נבדקתי כלל), ונגרמה עוגמת נפש ללא מעט אנשים. גם לאחר שהטעות התבררה, במשרד הבריאות לא הצליחו במשך שבועות לבטל אותה. הבעיה החמורה בעקבות כך היא מניעת חיסון בטענה שאיני זכאי... מדינת חלם, טעות גוררת טעות.

■ תגובה לכתבה של עמרי זרחוביץ', מועדון סגור של 300 אלף איש: מה חוסם את רוב הישראלים מלהיכנס להיי־טק?

>> קובי

אני מתפלא על שיעור הנשים בתחום. נשים מעדיפות מקצועות כמו הוראה ועבודה סוציאלית שמאפשרים לגדל ילדים. זו בעיקר בחירה שלהן, לא אפליה. מלבד זאת גם מעטות מתעניינות בטכנולוגיה מלכתחילה. אני רואה זאת בתיכונים שאני מלמד בהם הגנת סייבר. בתי הספר נאבקים בשיניים להחזיק בנות במדעי המחשב.

אם תחלקו את השכר לשעות עבודה תראו גם שבהיי-טק לא בהכרח מרוויחים יותר מבעבודה אחרת. אפילו בבניין אפשר להרוויח יותר עם מספר השעות המטורף של עובדי היי-טק, ואם מדברים על הנטו זה עוד יותר אבסורדי. זה מאוד פופוליסטי תמיד להיטפל להיי-טק, פעם זה "אוכלי סושי", פעם אחרת מועדון סגור או אליטיסטים תל אביבים, כיד הדמיון הטובה על הכותב.

משרדי היי-טק. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: Sergio Lastrebner

הדבר היחיד שאיתו אני מסכים זה שיש להקצות יותר משאבים לפריפריה, למרות שגם שם יש תוכניות כמו "מגשימים", מקבלים 20% יותר בגלל הטבות מס, אבל יש פחות חוגים, חוץ ממקומות שממומנים על ידי תרומות. חוג בגילאי 13-9 ישפר את המצב.

עוד דבר שצריך לזכור זה שהקריירה היא קצרה ועובד היי-טק נתון לפיטורים די בקלות, והחלפה עם מישהו בהודו או מזרח אירופה זה איום ממשי ומתמשך, ואם פוטרת בגיל 45 הסיכוי לשוב ולעבוד הוא כמו להיפגע על ידי ברק. יתרה מזאת, כעובד היי-טק אתה צריך כל הזמן לימוד נוסף והשתלמויות כדי להישאר רלוונטי, ואם אינך יכול לאמץ טכנולוגיות חדשות כל הזמן, אתה נפלט תוך חמש עד עשר שנים מהתעשייה. כן, לא כל מה שנוצץ הוא זהב. עבודה בחברת חשמל או מקורות הרבה יותר קורצת מהיי-טק.

אין בישראל מחסור, חברות ההיי-טק מתלוננות על מחסור על מנת להצדיק מעבר משרות להודו. למשל, חברת אמדוקס הישראלית יש לה אלפי עובדים בהודו. על פי הבדיקה האחרונה שלי, כ-60%-70% מעובדיה הם הודים בהודו שמקבלים שכר שהוא חצי משכר מינימום בארץ.

>> מנהל פיתוח בעמק הסיליקון

חברות ההיי-טק פועלות בשוק מאוד תחרותי שצומח במהירות ומגלגלות סכומי עתק, שחלק ניכר מהם נכנס למדינה ומצמיח את התל"ג. לכן, המובילות שבהן לא יכולות להתפשר על רמת העובדים, שזה ההון העיקרי שלהן: ההון האנושי. סף הכניסה לתחום גבוה, הלימודים קשים ותובעניים והמוכשרים צולחים תהליך מיון קפדני ומתברגים. לשאר לא פשוט בכלל.

יש המון השקעה בגיוון רקע העובדים כי זה תורם לצמיחה עסקית, אבל בישראל עם מערכת חינוך נחשלת וכושלת, זה פשוט לא אפשרי, כי פשוט לא משקיעים בהשכלה כמדיניות ממשלה. תיזכרו מי היו שרי החינוך האחרונים ובמיליארדים שהולכים לתלמודי תורה במקום למעבדות מחקר באוניברסיטאות, ותסיקו לבד איפה הבעיה. דרך אגב, גם כאן החברות מתקשות לגייס, נלחמות על טאלנטים ונאלצות לייבא מחו"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker