"עלינו לאמץ רגולציה זרה כסטנדרט - כדי לתמרץ חברות פינטק לקבל רישיון בישראל"

לישראל ולאיחוד האמירויות יש אינטרסים רבים לשתף פעולה התחום הפינטק ■ "ההזדמנויות הגדולות לחברות בישראל והאיחוד נמצאות בבינה מלאכותית ובסייבר"

טלי גולדשטין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוברים בוועידת העסקים איחוד האמירויות-ישראל של TheMarker, מימין למטה עם סיבוב השעון: יעל וייס עפרון, ה.ב. לים, קן קוגהיל
דוברים בוועידת העסקים איחוד האמירויות-ישראל של TheMarker, מימין למטה עם סיבוב השעון: יעל וייס עפרון, ה.ב. לים, קן קוגהיל

ענף הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק) נושא בחובו פוטנציאל לגלובליזציה של המערכת הפיננסית, שתפרוץ את הגבולות המצרים כיום את יכולתם של צרכנים לקבל שירותים פיננסיים. הדיון "פינטק: שינוי פרדיגמה", שנערך היום (ב') בוועידת העסקים איחוד האמירויות-ישראל של TheMarker ו"גולף ניוז", התמקד ביכולת של חברות פינטק משתי המדינות לשתף פעולה ואף להתחיל לפעול בשווקים הנפתחים כעת הודות להסכם השלום שנחתם באחרונה.

"בסופו של דבר, אם רוצים לתמרץ חברות פינטק זרות לקבל רישיון בישראל, אימוץ רגולציה זרה כסטנדרט בישראל היא הדרך העיקרית", אמרה יעל וייס עפרון, מנהלת החדשנות ברשות ניירות ערך בישראל. "עשינו זאת בהצלחה לפני שני עשורים כשרצינו להביא לפה חברות מנאסד"ק ומבורסת ניו יורק (NYSE) לטובת רישום כפול. כעת צריך למצוא דרך לעשות זאת עם חברות פינטק".

יעל וייס עפרון, מנהלת החדשנות ברשות ניירות ערך

וייס דיברה על האפשרות לתמרץ חברות ישראליות, הממוקדות כיום בעיקר באירופה ובארה"ב, לפנות לשווקים חדשים במזרח. היא סבורה כי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להשלים את המסגרת החקיקתית הדרושה להפעלתו של ארגז חול רגולטורי (Regulatory Sandbox). כלומר, סביבה רגולטורית, שבה נעשות התאמות הדרושות כדי לאפשר לחברות פינטק צעירות לצאת לדרך.

"אין לנו סמכות לתת תמריצים או פטורים מרגולציה במסגרת הפעילות של ארגז החול", אמרה. "בנוסף, חייבים לבדל את ארגז החול הישראלי מכל האחרים בעולם, כדי שלא יוכלו להתעלם ממנו. אנחנו צריכים להציג גישה ייחודית למאגרי מידע, ומימון ממשלתי של פיילוטים - כמו שאנחנו עושים עם הרשות לחדשנות. עוד דבר שניתן לעשות הוא לבדוק אם אפשר לתת לסטארט-אפ זר בתחום הפינטק לפעול בארגז החול המקומי על פי הרגולציה הקיימת בשוק היעד שלו, או להיות בסיס לניסויים חוצי גבולות ברשת החדשנות הגלובלית".

כמו בבריטניה

קן קוגהיל, מנהל שותף וראש מחלקת פיקוח סיכון תפעולי וטכנולוגי ברשות ניירות הערך של דובאי (DFSA), אמר כי איחוד האמירויות הוא מקום ייחודי מבחינת תעשיית הפיננסים בכלל, והפינטק בתוכה, משום שהאיחוד היא למעשה מדינה עם שבע ממלכות. ברמה הלאומית יש חוקים, אך בכל ממלכה יש אזורים פיננסיים חופשיים הפועלים תחת חוקים אזרחיים ומסחריים שונים. אזורים אלה מפוקחים על ידי המרכז הבינלאומי הפיננסי אבו דאבי גלובל מרקט, או ADGM. לארגון יש שלוש רשויות עצמאיות שכוללות גם רשות ניירות ערך (FSRA) ובתי משפט נפרדים.

קן קוגהיל, מנהל שותף וראש מחלקת פיקוח סיכון תפעולי וטכנולוגי ברשות ניירות הערך של דובאי (DFSA)

"חברה שמתמקמת באזור פיננסי חופשי תוכל ליהנות מ-100% בעלות זרה ותהיה נתונה לחוקים אזרחיים, מסחריים ורגולטוריים שדומים לחוקים בבריטניה וכתובים באנגלית", אומר קוגהיל. "חברות פינטק שרוצות לפעול באיחוד האמירויות או באזורים הפיננסיים החופשיים צריכות להיות מודעות להבדל בין מערכות החוקים".

באזורים הפיננסיים החופשיים יש אסטרטגיית חדשנות שונה מהאסטרטגיה הלאומית, הוסיף קוגהיל, לכן לדבריו, "במקרה שחברה ישראלית, לדוגמה סטארט-אפ בתחום התשלומים, רוצה להתרחב למזרח התיכון, לעולם הערבי ומשם אולי אף לשווקים באסיה, עליו לשים לב לפני הכל לסוגיית הבעלות על החברה. השאלה העיקרית שצריך לשאול היא אם החברה רוצה לפעול כחברה עצמאית או לשתף פעולה עם שותפות מקומיות. השאלה השנייה היא המיקום, וזה תלוי בבחירה של החברה אם לפעול באחד האזורים החופשיים או לאו".

"אסור שהרגולציה תפגע בחדשנות"

ה.ב. לים, מנהל הרשות הרגולטורית לשירותים פיננסיים ב-ADGM, נשאל על נקודות החוזקה והחולשה של המגזר הפיננסי בדובאי, ועל המלצותיו לחברות זרות המעוניינות להצליח שם. הוא השיב כי יש ארבעה מרכיבים חשובים שיש לתת עליהם את הדעת: רגולציה, כישרון, מימון ולקוחות.

ה.ב. לים, מנהל הרשות הרגולטורית לשירותים פיננסיים ב-ADGM

"מבחינת רגולציה, כדאי להיות מודעים לעובדה שחברות פינטק נכנסות לחלל רגולטורי מחמיר", אמר. "אסור שהרגולציה תפגע בחדשנות, ולכן מבחינתנו צריך איזון בין רגולציה לקידום חדשנות. לשם כך השקנו מעבדה רגולטורית (ארגז חול) – סביבה מבוקרת שבה סטארט-אפ מקבל רישיון, יש לו מספר מוגבל של לקוחות אבל הרגולציה פחות מחמירה.

"גם בתל אביב יש ארגז חול", הוסיף לים. "אפשר לשתף פעולה. חברות הפינטק רוצות להכיר זו את זו, לחלוק מידע וידע, ולהרחיב קשרים ושווקים.

"מבחינת כישרון: יצירת קשרים בין חברות ישראליות לחברות באיחוד פותחת את הדלת למאגר חדש ולמקור חדש של כישרונות לשני הצדדים. מבחינת מימון, הקשרים האלה יכולים לסייע בהבאת משקיעים חדשים כמו חברות הון סיכון וכן הלאה לסטארט-אפים שזקוקים למימון. חשוב להציג סטארט-אפים ישראליים באיחוד ולהפך, כדי למצוא גם מקורות מימון חדשים. ככלל, ישראל והאיחוד הן שני שווקים קטנים ומקומיים. יצירת קשרים וגישור יכולים לסייע להביא לקוחות חדשים ושווקים חדשים, גם מחוץ לאיחוד".

ענף הפינטק כוללת תת-מגזרים רבים - כמו תשלומים, הלוואות, מסחר אלגוריתמי וסייבר. לדברי לים, ההזדמנויות הגדולות לחברות בישראל והאיחוד נמצאות בשניים מתת-המגזרים - בינה מלאכותית (AI) וסייבר. "לאיחוד האמירויות יש אסטרטגיה לאומית לגבי בינה מלאכותית, אימוץ נרחב של הטכנולוגיה ואפילו אוניברסיטת AI. הישראלים יכולים לסייע לאיחוד בשיתוף ידע ומידע בבינה מלאכותית וסייבר", אמר לים.

מכשולים וסיכונים

כשנשאלו משתתפי הדיון על המכשולים והסיכונים הקיימים בתחום, לצד ההזדמנויות הרבות שטמונות בו, השיבה וייס עפרון: "יש לתת לשחקני השוק לעשות את שלהם, ולמצוא את הסינרגיות שלהם. כרגולטור עדיף שלא נכוון את השוק. המכשולים הם בעיקר תפעוליים. למשל, קיים שיתוף פעולה מצליח, אך חברת הפינטק הישראלית לא יכולה לקבל מטבע זר מהאיחוד בגלל סוגיות פיננסיות שונות. לכן, קודם כל צריך למפות את כל המכשולים והתחומים הבעייתיים ולהזמין את השחקנים בשוק לפנות אלינו לייעוץ ועזרה בעת הצורך".

דובאיצילום: Rastislav Sedlak SK / Shuttersto

לדברי לים, "הרגולטורים צריכים להתכונן בעצמם, ולבדוק אם הרגולציה מתאימה לתחום הפינטק או שהיא מיושנת מדי. יש לבדוק את הסיכונים שטמונים, למשל, בטכנולוגיה של מטבעות דיגיטליים".

קוגהיל השיב כי "המכשול העיקרי הוא הקושי של הרגולטורים לפקח על דבר שאותו אינם מבינים. כולם רוצים חדשנות, אבל צריך להיות זהירים לא לאבד את היעד. היעד שלנו כרגולטורים אינו משתנה בין אם מדובר בבנק ובין אם בחברת פינטק. אנחנו רוצים להגן על הלקוח, על המשתמש, על השוק ועל היושרה בו. המנגנון או הטכנולוגיה שבהם משתמשים, כגון בלוקצ'יין, אינם משנים את המטרה. כדאי לאמץ גישה זהירה מבחינת רגולציה, ולא לנוע מהר מדי ורחוק מדי הודות להתלהבות מהטכנולוגיה".

ועידת העסקים איחוד האמירויות-ישראל של TheMarker ו"גולף ניוז" נערכת בשיתוף בנק לאומי, מרכז שניידר לרפואת ילדים, מרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון, Start-Up Nation Central, KIZAD ו-Kalandoor Group of Companies

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker