בנק ישראל מותיר את הריבית במשק ללא שינוי - 0.1%

הבנק גם משפר את תחזיותיו למשק הישראלי בשנה הקרובה, לאור השיפור בצמיחה ברבעון השלישי, התפתחות התחלואה והמגבלות על הפעילות

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרופ' אמיר ירון צילום אייל טואג
פרופ' אמיר ירון צילום: אייל טואג

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית במשק בשיעור של 0.1%, בהתאם לרוב התחזיות המוקדמות שלפיהן הבנק לא יוריד את הריבית לשיעור היסטורי אפסי. הבנק גם משפר את התחזיות לשנה זו ולשנה הבאה.

התחזית ב-2020 ו-2021 התעדכנה לאחר פרסום נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, שהציגו שיפור חד בפעילות המשק, וכן לאור התפתחות התחלואה והמגבלות על הפעילות.

באפריל, עם פרוץ המשבר, ירדה ריבית בנק ישראל מ-0.25% ל-0.1%. עם הכניסה לסגר השני, החליטה הוועדה המוניטרית של הבנק באוקטובר להמשיך לבצע פעולות מרחיבות, בעיקר באמצעות הגדלת תוכנית רכישה של אג"ח ממשלתיות לסכום של עד 85 מיליארד שקל ורכישת אג"ח קונצרניות - אך לא להוריד את הריבית.

חטיבת המחקר של הבנק עידכנה את התחזיות למגמה חיובית יותר. על פי הערכות החטיבה, ב-2020 צפויה צמיחה שלילית של 4.5% בתוצר בתרחיש האופטימי ושל 5% בתרחיש הפסימי יותר (לעומת תחזית קודמת לירידה של עד 6.5% בתרחיש הפסימי). היום עידכן גם משרד האוצר את התחזיות ל-2020 ו-2021.

לגבי 2021, בבנק ישראל סוברים כי "עדיין קיימת אי-ודאות גבוהה ביחס לתחזית, לנוכח עליית מקדם ההדבקה בתקופה האחרונה והסיכוי לכניסה לסגרים נוספים מחד, למול הסיכוי לחיסון במהלך 2021 מאידך". הבנק הותיר את התחזית הקודמת ל-2021 על כנה, שלפיה הצמיחה תהיה בין 1% בתרחיש הפסימי לבין 6% בתרחיש האופטימי.

בנק ישראלצילום: אמיל סלמן

"אי-ודאות לגבי המשך היציאה מהסגר"

בהודעת הבנק נכתב כי "המשק נמצא בתהליך מתמשך של יציאה מהסגר השני, אך יש אי-ודאות לגבי המשך היציאה מהסגר לנוכח העלייה המסתמנת בתחלואה. החדשות מהעולם אודות ההתקדמות בייצור החיסונים הן חיוביות, אך בינתיים לא ברור מתי החיסונים יופצו בארץ ובעולם, ועד אז צפויה התחלואה להמשיך להשפיע על הפעילות הכלכלית".

עוד ציינו בבנק כי "הפגיעה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהסגר השני היתה מתונה יותר מהפגיעה בסגר הראשון, אך היציאה מהסגר השני אטית יותר וניכרת שונות בפגיעה בפעילות על פני ענפי המשק השונים".

בבנק ציינו גם כי שוק האשראי מתפקד כראוי, ואילו סביבת האינפלציה נותרה נמוכה, לאחר שבאוקטובר עלה המדד ב-0.3% והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היא שלילית בשיעור של 0.8%. בכל הנוגע למעמד השקל, בבנק ציינו כי מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק ב-1.7% מול הדולר, וזאת על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם. בבנק ציינו כי המשך הייסוף בשקל עלול לפגוע ביצוא, ובעקבות כך יש צפי להאטה נוספת באינפלציה.

בבנק ישראל צירפו להודעה נתונים שהציגו את היקף ההשבתה של המשק לאורך השנה בין שני הסגרים. לפי נתוני הבנק, בעוד במהלך הסגר הראשון באפריל שיעור הפעילות של המשק היה רק 78%, במהלך הסגר השני נותרה פעילות גבוהה יחסית של המשק שהגיעה ל-84%. כלומר, היקף הפגיעה במשק בסגר השני היה נמוך יותר לעומת הסגר הראשון.

בנוסף, הירידה ברכישות בכרטיסי אשראי בסגר השני היתה מתונה יותר מאשר בסגר הראשון. במקביל, ההקלות בסגר לצד השפעות עונתיות הביאו לגידול חד ברכישות בכרטיסי אשראי - עוד יותר מהרמה שהיתה ערב המשבר. הזינוק החד היה בעיקר בהוצאות על חשמל, ביגוד וריהוט. מנגד, ההתאוששות בפעילות הכלכלית בסגר השני היא אטית, וזאת על בסיס סקרי החברות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker