איך לפתוח מחדש את המשק? גם בנק ישראל ממליץ להתחיל בעסקים שלא מקבלים קהל

עסקים אלה סגורים כיום, למרות הסיכון הבריאותי הנמוך יחסית הכרוך בפעילותם ■ חטיבת המחקר בבנק ישראל מעריכה כי הם תורמים כ-10% מהתוצר הכלכלי של המשק - כ-2.8 מיליארד שקל בשבוע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עסקים סגורים בירושלים

עסקים שאינם מקבלי קהל, המנועים מלפעול כיום בגלל ההגבלות שהטילה הממשלה, תורמים כ-10% מהתוצר הכלכלי של המשק - שהם כ-2.8 מיליארד שקל לשבוע עבודה - כך מעריכה חטיבת המחקר של בנק ישראל. שר האוצר ישראל כ"ץ, מבקש לאפשר את פתיחתם של עסקים אלה בהקדם האפשרי, אבל קבלת ההחלטה בעניין נדחתה לשבוע הבא.

מנהל חטיבת המחקר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, השתתף השבוע בדיונים שעסקו בתוכנית להסרת הסגר, והציג את החשיבות של החזרתם של עסקים כאלה לפעילות. הוא נימק זאת בתרומתם הרבה לכלכלה, לצד הסיכון הנמוך יחסית בהדבקה בקורונה הכרוך בהפעלתם. הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, העלתה השבוע טענות דומות בפני קבינט הקורונה. 

בבנק ישראל מעריכים כי מתוך העסקים שאינם מקבלים קהל ואינם יכולים לפועל כעת, מעט פחות ממחצית - במונחי התרומה לתוצר - מעסיקים עד עשרה עובדים. בבנק אומדים את התרומה של עסקים אלה בכ-4.5% מתוצר המשק, או כ-1.2 מיליארד שקל לשבוע, במונחי התוצר של 2019. רובם פועלים בענף השירותים המקצועיים, כגון שירותים משפטיים, שירותי חשבונאות, שירותי ייעוץ ניהולי ושירותי הנדסה. 

לפי בנק ישראל, עסקים שאינם מקבלים קהל מעסיקים כ-10% מהעובדים במשק, או כ-400 אלף איש. העסקים הקטנים ביניהם (עד עשרה עובדים) מעסיקים כ-195 אלף איש - או כ-4.9% מהעובדים בהשק. 

חנות סגורה עם שלט "להשכרה"צילום: עופר וקנין

צלילה ברכישות הדלק

הסגר ממשיך לתת את אותותיו בפעילות הכלכלית במשק. לפי נתוני בנק ישראל, השימוש בכרטיסי אשראי מתקרב לרמה שאפיינה את תחילת הסגר הראשון, במארס - אך עודנה גבוהה מהשפל שנמדד באפריל. 

סך ההוצאות בכרטיסי אשראי בישראל (לפי ממוצע נע של השבוע האחרון) ירד בימים האחרונים ב-10%-13% בהשוואה לשבוע הראשון של 2020. רמה כה נמוכה של הוצאות במשך כמה ימים רצופים לא נמדדה מאז שלהי אפריל.

הירידה בהוצאות נובעת בין השאר מצלילה של כ-65% ברכישות הדלק בהשוואה לממוצע במאי-יולי, וכן מירידות חדות בהוצאות על מסעדות (ירידה של כ-58% בהשוואה לתחילת 2020), תיירות (68%), חשמל, ביגוד וריהוט (43%), וחינוך ופנאי (51%). ההוצאה ברשתות המזון היתה גבוהה בימים האחרונים בכ-10%-16% מרמתה בתחילת השנה, בעוד בשיאו של הסגר הראשון היא זינקה בכ-50%.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker