ב-OECD מזהירים את ישראל: "המשק עומד בפני זעזוע עמוק"

הדו"ח צופה כי ההתאוששות של ישראל תהיה אטית, ומרביתו נכתב עוד לפני משבר הקורונה ■ ב-OECD ממליצים לישראל לבצע רפורמות נרחבות ולבטל הטבות מס

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ
בנימין נתניהו וישראל כ"ץצילום: Gali Tibbon / AP

הדו"ח הקודם של ה-OECD על כלכלת ישראל, ממארס 2018, נפתח במלים "הכלכלה חזקה". בדו"ח החדש, שפורסם היום (ד'), הוחלפה הכותרת. היא מצהירה עתה כי "המשק עומד בפני זעזוע עמוק", והדו"ח צופה כי ההתאוששות מהמשבר תהיה אטית.

מרבית הדו"ח נכתב עוד לפני המשבר, ועל כן רבות מההמלצות בו הן אלה שהיו ניתנות לישראל גם אלמלא נגיף הקורונה בא לעולם - וכמובן, רבות מהן חוזרות על המלצות שכבר הופיעו בדו"חות קודמים. אבל גם אם תפריט הרפורמות שמציעים מומחי OECD מוכר לקורא הישראלי, המשבר מחדד את החשיבות שבביצוען.

האצת הצמיחה באמצעות רפורמות היתה אמורה להיות יעד חשוב של הממשלה גם לפני המשבר. היא מצטיירת כקריטית ממש אם בוחנים את התרשים שבדו"ח, המציג תחזית לחוב הציבורי של ישראל בתרחישים שונים. בלי הרפורמות המוצעות, צופים כלכלני הארגון כי החוב יתייצב בסביבות 100% מהתמ"ג - גם אם הממשלה תצליח להקטין את הגירעון בתוך כמה שנים ל-1.5% ולשמור עליו למשך כמה שנים (היא הציבה לעצמה יעד דומה לזה כבר לפני כ-25 שנה, ועדיין לא השיגה אותו).

השאלה מהו גודלו הרצוי של החוב הציבורי פתוחה לדיון. בחודשים האחרונים גברו הקולות הקוראים "לנצל" את משבר הקורונה כדי להגדיל את ההוצאה (ובייחוד ההשקעה) הממשלתית, ולשלם ברצון את המחיר: התקרבות של החוב לרמה תלת-ספרתית. במשרד האוצר ובבנק ישראל מתחלחלים מקריאות כאלה, ולוקים בפיק ברכיים אפילו מהמחשבה על החוב הצפוי לישראל כבר בשנה הבאה - יותר מ-80%. ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס, טען בדיון בוועדת הכספים של הכנסת היום כי צריך "לשמור תחמושת" - לא רק להחמרה במשבר הקורונה, אלא גם למשברים מסוגים אחרים שישראל עלולה להיקלע אליהם.

מה שעולה

ב-OECD ממליצים להמשיך במדיניות הפיסקלית המרחיבה כדי להוציא את המשק מהמשבר, ואף להעמיקה אם הדבר יידרש. עם זאת, בטווח הבינוני ממליצים שם על רפורמות שנועדו להחזיר את החוב לתוואי יורד. רשימת ההצעות כוללת צעדים המופיעים כבר שנים ארוכות בחלומותיהם של אנשי הדרג המקצועי במשרד האוצר ובבנק ישראל: השקעות חכמות בחינוך, תוך חיזוק לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים וחילופי מורים בין זרמי החינוך השונים; השקעות בתחבורה ("תל אביב היא כעת העיר הרביעית הפקוקה ביותר ב-OECD", כותבים מחברי הדו"ח לפי מדד עומס התנועה של TomTom, "וזמן הנסיעה לעבודה מחוץ ליישוב בישראל התארך בשליש מאז 2005", הם מצטטים מממצאי בנק ישראל); הפחתת הנטל הרגולוטורי על עסקים, לרבות השלמה של הרפורמות הקודמות, שלא זכו להגיע ליישום מלא, וקביעת כלל "שתיקה כהסכמה" ברישוי עסקים, לפי המודל של פורטוגל; השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים; שיפור של מערך ההכשרה המקצועית; הרחבה של מענק העבודה (מס ההכנסה שלילי) כדי לעודד תעסוקה ולצמצם את בעיית העוני בקרב עובדים; והקמה מועצה פיסקלית.

מקום נרחב מוענק להצעות לביטול הטבות מס - שכולן מוכרות היטב בזירה הציבורית בישראל. ב-OECD לא חסים אפילו על הפטור ממע"מ על יבוא אישי, בבת עינו של גולש האינטרנט הישראלי. פרק מיוחד מוקדש לאי-שוויון במשאבים בין רשויות מקומיות - ומציע רפורמה מקיפה שתהיה כרוכה כנראה בזינוק בתשלומי הארנונה למגורים בערים החזקות.

גם אם לרוב הרפורמות האלה אין היתכנות פוליטית בישראל - יש חשיבות בהצגתן. גם תוכניות מגירה צריך שיהיו, בייחוד בעידן שבו פקידי הממשלה בישראל צריכים לחשוב שבע פעמים לפני שיביעו דעה העשויה להרגיז את האדם הלא נכון.

ובכל זאת, ההצעות של OECD דורשות מממשלת ישראל התבוננות מרחיקת לכת שהיא אינה מסוגלת לה כיום. האופק הכלכלי של הממשלה הנוכחית מגיע עד 23 בדצמבר הקרוב - המועד האחרון לחקיקת תקציב 2020. במקרה הטוב, הוא יימתח עד המועד האחרון לחקיקת תקציב 2021, בסוף מארס הקרוב (בעיצומו של חול המועד פסח). על רפורמות שנוגעות לאפריל ואילך, קשה מאוד לדבר כרגע, אלא אם הן נועדו לשמש עזרה ראשונה לנפגעי המשבר.

כך קורה שבעוד ב-OECD חושבים על הצמיחה של ישראל עד 2050, במשרד האוצר צריכים להתכונן דווקא לאפשרות הסבירה למדי שבה גם 2021 תיפתח בלי תקציב מאושר, ועל כן תידרש הממשלה לפעול שוב לפי תקציב המשכי. וכדי לסובב את הסכין עוד קצת - נראה כי מכיוון שמדד המחירים לצרכן יירד ב-2020 (הוא נסוג ב-0.8% ב-12 החודשים האחרונים), התקציב הזה יוצמד למדד שלילי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום