להתעלל במועמדים לעבודה בהיי־טק, השכונות המבוקשות בישראל - ועוד 8 כתבות שכדאי לקרוא

כדי לנצח את השיטה, צריך קודם ללמוד אותה ■ עורך TheMarker אבי בר-אלי ממליץ על הכתבות הטובות של השבוע

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יש סיכוי טוב שאת הראיון למשרה בהיי-טק ניהלתם עם בוט
יש סיכוי טוב שאת הראיון למשרה בהיי-טק ניהלתם עם בוטצילום: Rawpixel / Getty Images / iStock

שלום כדי להתראות

לא באמת חשבתם שחברת תעופה פושטת רגל תפעיל מטוס מיוחד לאיחוד האמירויות רק בשביל לחגוג נורמליזציה, נכון? יורם גביזון מנתח את משחק השחמט על עתידה של אל על. קורין דגני מזכירה כי מדיניות השנור (לצד קיצוצים) היא תופעה חובקת עולם.

וזה עוד לפני חפירות הרכבת

רבע מחנויות הרחוב בדיזנגוף נסגרו, בסנטר מתקשים להשכיר ומפטרים עובדים – ועדי דברת-מזריץ מעריכה כי הקורבן הבא של הקורונה תהיה ה"הזדנגפות". רונית דומקה מזכירה כי הקורונה קוטלת מרחב אורבניים תוססים בכל רחבי העולם, ועל כך יעידו 20% אבטלה, עשרות אלפי דירות ריקות, 1,200 מסעדות סגורות ופשע גואה – אצל האחות האמריקאית של תל אביב, ניו יורק.

סתם כי הם יכולים

מספר המתמודדים על כל משרה בהיי-טק מזנק – ובמחלקות ה-HR לא ממש מתאמצים להסתיר את הרוגע שטמון בגיוס כוח אדם בתנאי עודף היצע. רותי לוי ורפאלה גויכמן מסבירות לכם - מחפשי העבודה או השדרוג - מה המשמעות של מטלת בית ארוכה מדי, ולמה לא הגיע עדיין הטלפון לאחר ראיון העבודה (שכנראה ניהלתם עם בוט).

המדריך למשתכן

יעל בלקין ריכזה את ניתוחיה על 35 מהשכונות המבוקשות בישראל, ודאגה גם להמלצות בגוף ראשון.

דירוג לעולם ישרת רק את מי שבצמרתו

השנה שחלפה מאז כינונו של דירוג האשראי למשקי בית הספיקה ללמד כי מדובר בעוד מכשיר שיסבסד אשראי זול עבור אלה שממילא יש להם כסף – במימון אלה שאין להם. ג'ניה וולינסקי מסבירה כיצד דווקא אלה שנדפקו במשבר הקורונה – יידפקו מעתה יותר.

אם אין לחם, שיסמסו

הבעיה העיקרית בשיח סביב "עוני" בישראל (מלבד הפיכתו מיד לוויכוח פוליטי), היא שגם אם אין בישראל הגדרה מוסכמת לעוני - צמצום השירותים החברתיים לא ממתין להגדרה כזו. רותם שטרקמן שמע מפרופ' מיכל קרומר-נבו מדוע אנשים רעבים בכל זאת מסתובבים עם אייפון.

הורדוס? אולי יורם ארידור על ספידים

מה משקלן של מצגות, תחזיות ומספרים בעידן הפוסט־אמת? ואם כבר היטנו את נתוני הגירעון של 2018 – אז מה זה כבר לקזז 3 מיליארד שקל  מתחזיות המימושים של הסיוע בקורונה? חגי עמית מציג את הקש ששבר את גב הגמל ביחסים שבין שאול מרידור לישראל כ"ץ. מירב ארלוזורוב צופה שמרידור לא יהיה המתפוטר האחרון במשרד, ומבכּה את קריסתה הצפויה של הכלכלה הישראלית.

מודל נתן אשל

משה גרין (שוחד הבחירות של נתניהו למגזר החקלאי) מסרב לחתום על הסדר ניגוד עניינים, ומעדיף לערבב בלשכת ראש הממשלה בענייני נדל"ן במסלול עוקף נציבות (ובאמצעות חוזה שחתם מול הליכוד). גילי מלניצקי מלווה עוד סטודנט במסלול לממשל ושחיתות (לכאורה).

לא לומדים

בלוף נוסף שנחשף בחסות הקורונה הוא שבתי הספר הם לא יותר מבייביסיטר שנועד לאפשר להורים לצאת לעבודה. הקונספציה הזאת היא שהביאה את הממשלה להשקיע כעת 1.2 מיליארד שקל באכסניה חלופית, כלומר ברכישת מחשבים (שלא יגיעו בזמן) – ולתקצב ב-35 מיליון שקל בלבד פיתוח לימודים מקוונים. ליאור דטל שמע מהמומחה העולמי פרופ' פוניה מישרה מדוע ההתעקשות על זום היא בגדר טירוף, והסביר ומדוע ראוי להיות פסימיים לגבי שנת הלימודים שנפתחה.

My way or the Dead way

אוסטרליה חייבה את גוגל ופייסבוק לשלם למו"לים שבחומריהם הרשתות עושות שימוש. בתגובה, הענקיות הודיעו כי ישמחו לראות כיצד המו"לים מסתדרים בעת שהם חסומים משימוש בפלטפורמות שלהן, וכיצד אוסטרליה מתנהלת עם פייק ניוז במיינסטרים. רונית דומקה מציגה את אחד ההסברים לכך שלרגולטור הישראלי רועדות הרגליים כל אימת שהוא מתבקש להגיב על מהלכי הדואופול.

קריאה מהנה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker