הפחתת שכר והעלאת דמי הניהול: הגזרות שמתכנן ישראל כ"ץ לעובדי המגזר הציבורי

שר האוצר מחפש דרכים להתמודד עם ההשלכות התקציביות של משבר הקורונה ■ בין הדברים הנשקלים - הפחתת 10% משכרם של עובדי המגזר הציבורי ברמות השכר הגבוהות, והקפאת תוספת הוותק ■ בהסתדרות מתנגדים

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

הדחייה במועד העברת התקציב - והסרת איום הבחירות המיידי בעקבותיה - גורמת לשר האוצר, ישראל כ"ץ, לקדם את התוכניות שהוא מעוניין בהן לקיצוץ בעלויות השכר במגזר הציבורי. המשא ומתן בין ההסתדרות למשרד האוצר לא נפסק בחודשים האחרונים, והשבועות הקרובים צפויים להגביר את הלהבות בין הצדדים סביב המשא ומתן.

בדיון פנימי שנערך השבוע אמר כ"ץ כי המגזר הציבורי חייב לתרום למאבק לטובת כל המגזרים שנפגעו קשות בתקופת הקורונה. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הגיב לכך: "שר האוצר מנסה לעשות יחסי ציבור לעצמו על חשבון העובדים בישראל, תוך שיסוי ציבור האזרחים אלה באלה".

שאיפתו של כ"ץ היא להגיע למצב שבו יופחתו 10% משכרם של עובדי המגזר הציבורי ברמות השכר הגבוהות, תוספת הוותק תוקפא ודמי הניהול שמשלמים מקבלי הפנסיה התקציבית תועלה. מהלכים אלה יחסכו במצטבר לקופת המדינה בין 3 ל-5 מיליארד שקל בשנה.

לצורך ההדגמה, המשמעות של הפחתה של 1% משכרם של כ-700 אלף עובדי המגזר הציבורי - היא חיסכון של כמיליארד שקל בשנה למדינה. אי לכך, אם שר האוצר ירצה להגיע לחיסכון בסכום כזה באופן דיפרנציאלי - משמע תוך העמסת עיקר הנטל על בעלי השכר הגבוה בלי לפגוע בבעלי השכר הנמוך - הוא יצטרך לפנות למתווה דוגמת מהלך בו תתבצע הפחתה של 10% משכרם של עובדי המגזר הציבורי המשתכרים מעל 25-20 אלף שקל בשנה, ופגיעה מצומצמת במי שמשתכרים מתחת לכך - תוך הנחה ששכרם של המשתכרים מתחת ל-7,000 שקל לא ייפגע.

עוד מסלול שבמסגרתו כ"ץ והאוצר רוצים להפחית את העומס של עלויות השכר במגזר הציבורי הוא בהגדלת דמי הניהול שמשלמים עובדי המגזר הציבורי הנהנים מפנסיה תקציבית. בעוד שעובדי המגזר הציבורי הזכאים לפנסיה צוברת - אותה פנסיה לה זכאים כלל השכירים בישראל - מפרישים לצורך פנסיה זו 7% משכרם בכל חודש, כ-30 אלף עובדי המגזר הציבורי הנהנים מפנסיה תקציבית (פנסיה שהממשלה מבטיחה את גובהה ללא קשר למצבו של שוק ההון הישראלי) משלמים רק 2% משכרם המנוכה בכל חודש לקופת המדינה.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דודצילום: עופר וקנין

שאיפתו של כ"ץ היא להשוות את ההפרשות של עובדים אלה, לאלה של כלל עובדי המגזר הציבורי באופן מדורג ובהתאם לרמות השכר שלהם - כך שהפגיעה תהיה גדולה יותר בבעלי רמות השכר הגבוהות. השוואת תנאים כזו תחסוך לקופת המדינה מאות מליוני שקלים בשנה.

מסלול שלישי במסגרתו כ"ץ שואף להכניס את המגזר הציבורי אל מתחת לאלונקה הכבדה של המשק הישראלי הוא באמצעות הקפאת תוספת הוותק לה זכאים עובדי המגזר - כיום בגובה של כ-1% בשנה. משמעות הקפאה כזו היא חיסכון של 800-700 מיליון שקל בשנה למדינה.

במצטבר היעד של כ"ץ ופקידי האוצר הוא לחסוך בין 3 ל-5 מיליארד שקל בשנה. חלק המהלכים עליהם מדבר כ"ץ, ובראשם הפחתת השכר, צפויים להיות מוגבלים בזמן ותקפים רק עד לסוף 2022 - בהנחה כי במועד זה המשק כבר יהיה על תוואי התאוששות מממשבר הקורונה.

למעט הפחתת השכר, עיקר המהלכים של האוצר נועדו להתבצע מבלי לפגוע בשכר הנטו של עובדי המגזר הציבורי, מתוך רצון לא לפגוע בצריכה במשק. מספר סוגיות עליהן דובר באוצר בעבר - דוגמת הפחתה בסכומים שמפרישה המדינה לקרנות ההשתלמות של עובדיה, או הפחתת היקף דמי אחזקת הרכב שהיא משלמת - אינם נמצאים על השולחן כרגע. על שולחן הדיונים בין האוצר להסתדרות נמצאת גם השאלה אם ההסכם בין הצדדים ייגע לסוגיה של בוררות חובה במשק בכל הנוגע לזכות השביתה של שירותים חיוניים. ספק אם האקלים הפוליטי הנוכחי הוא זה שבו ניתן יהיה לבצע רפורמה כזו.

בר-דוד, התייחס אתמול (ד') לדבריו של כ"ץ, בעניין עובדי המגזר הציבורי ואמר: "ביד אחת הוא רוצה לקחת מהעובדים, וביד השנייה לחלק מיליארדים ללא שום היגיון למי שצריך ולמי שלא צריך.

"ההסתדרות תמשיך לנהוג באחריות ובממלכתיות, כפי שנהגה לכל אורך הדרך במשבר הנוכחי. סגנון האיומים אולי עבד לשר בתפקידו הקודם, אך ההסתדרות לא תאפשר לו להלך אימים על עובדי המגזר הציבורי. אני מציע לשר להתעניין, לשם שינוי, בשיחות המתקיימות בין ההסתדרות לצוותי האוצר, ומדגיש כי אמשיך להיות חומה בצורה לעובדים בישראל מול כל איום".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker