הקרב על ה-40%: ועדת הכספים תדון בבקשות לשיפורים בתוכנית הסיוע הכלכלית

לקראת אישור תוכנית הסיוע בקריאה שנייה ושלישית, התחילה הוועדה לדון בהצעה לתיקון נוסף בחוק יסוד: משק המדינה ■ חברי הכנסת יעלו דרישות לשינויים בתוכנית - אבל משרד האוצר צפוי להתנגד לשינויים שיהיו כרוכים בתוספות תקציב

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת העצמאים
הפגנת העצמאיםצילום: מגד גוזני

ועדת הכספים של הכנסת התחילה לדון הבוקר (רביעי) בתוכנית הסיוע "רשת ביטחון כלכלית", שעליה הכריזו ביום חמישי האחרון ראש הממשלה ושר האוצר. שתי הצעות החוק הדרושות ליישום התוכנית אושרו אמש בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, והוועדה התחילה להכין לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית אחת מהן - ההצעה לתיקון נוסף, שלישי במספר השנה, בחוק יסוד: משק המדינה.

בשעות הצהריים, לאחר הצבעה על בקשות לדיון מחודש, אושרה הצעת החוק לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק שיאושר צפוי לכלול 700 מיליון שקל לתוכנית להגברת הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות, כפי שסוכם אתמול בין שר האוצר, ישראל כ"ץ, לשר הפנים, אריה דרעי.

תקציב המדינה ל-2020 לא אושר עדיין, אף שיותר ממחצית מהשנה חלפה. חוק היסוד מגביל את הוצאות הממשלה בהיעדר תקציב מאושר, לפי מנגנון התקציב ההמשכי. באפריל תוקן החוק באופן שמאפשר לממשלה להוציא עוד עשרות מיליארדי שקלים על התמודדות עם משבר הקורונה, וביוני הוגדלה ההוצאה המותרת פעם נוספת. כעת קובעת הצעת החוק כי מסגרת ההוצאה להתמודדות עם המשבר תוגדל בפעם השלישית - בכ-25 מיליארד שקל. 

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, אמר בפתיחת הדיון בוועדת הכספים כי מטרתה העיקרית של תוכנית הסיוע היא הגברת הוודאות במשק. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר למרידור כי הצעת החוק ליישום התוכנית, שאמורה להגיע לדיון בוועדת הכספים בשבוע הבא, היא "מיני-חוק הסדרים". לדברי גפני, "אם מאשרים את שני החוקים האלה, כבר לא צריך תקציב ל-2020. מעבירים כסף, והישיבות בחוץ". 

ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

מרידור השיב לגפני כי יש הבדל גדול בין שתי הצעות החוק שאושרו אתמול בקריאה ראשונה לבין הנדרש, בעיני משרד האוצר, כדי לסיים את 2020. "אנחנו בפער של 13-12 מיליארד שקל בין התקציב ההמשכי כפי שהוא היום לבין הנדרש בכל תחומי החיים", אמר מרידור. לדבריו, הגירעון הצפוי כעת ב-2020 בתרחיש אופטימי הוא 13.1% מהתמ"ג, ויחס החוב לתמ"ג צפוי להגיע ל-76% - ואילו ובתרחיש פסימי יותר הגירעון עשוי להגיע ל-14%.

היועץ המשפטי של ועדת הכספים, אייל לב ארי, אמר כי הוא מוטרד מכך שהממשלה עדיין לא הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק תקציב המדינה ל-2020, חרף לוחות הזמנים המותווים בחוק. הממשלה עדיין לא שינתה את החוק המחייב אותה לחוקק את התקציב עד אוגוסט. אי-הגשת התקציב נוגסת בפרק הזמן העומד לרשות הכנסת לדון בו, אמר לב ארי. לדבריו, השינוי שמשרד האוצר מבקש כעת לבצע בחוק יסוד: משק המדינה מעלה חשש מפני "כניסה לתחום האפור" בכל הנוגע לפסיקת בג"ץ המגבילה תיקון לחוק יסוד בהוראת שעה - ומפני חקיקה דה פקטו של תקציב לשיעורין באמצעות תיקונים חוזרים ונשנים לחוק היסוד.

מי שמעל 640 אלף שקל - בחוץ

חברי הכנסת צפויים להעלות דרישות רבות לשיפורים בתוכנית הכלכלית - ובראשם הקלות בתנאי הזכאות למענקים לעצמאים ולעסקים, שעל פי ההצעה של משרד האוצר ישולמו רק למי שהכנסותיהם נפגעו ב-40% או יותר. בכנסת צפויות לעלות דרישות לסיוע נוסף גם למובטלים שאינם זכאים לדמי אבטלה מסיבות שונות, לעצמאים שהכנסתם החייבת במס גבוהה מהתקרה שנקבעה לשם תשלום המענק הדו-חודשי המתוכנן (640 אלף שקל ב-2018, לעומת תקרה מקלה יותר, מיליון שקל, בפעימה השנייה של המענק לעצמאים), ולקבוצות נוספות. במשרד האוצר צפויים להתנגד לבקשות להקלות בקריטריונים לתשלום המענק, בייחוד אלה הכרוכות בתוספת תקציב. מסגרת התקציב שתאושר בתיקון לחוק היסוד תגביל את הכנסת בהכנסת שיפורים בהצעת החוק ליישום התוכנית הכלכלית, שתידון מאוחר יותר. 

תקציב המשבר - מעודכן

בעמותת איתך-מעכי (משפטניות למען צדק חברתי) דורשים להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה לצעירים בני 19-18, שמרביתם אינם זכאים כיום לדמי אבטלה, ולחלופין לשלם להם מענק מיוחד - כדוגמת מענק ההסתגלות המיוחד המשולם לבני 67 ומעלה שאיבדו את עבודתם בעקבות משבר הקורונה, וגם הם אינם זכאים לדמי אבטלה מפאת גילם. 

בעמותה מעירים גם כי ההגדרה של שיעור האבטלה במשק - המשפיע על נדיבות ההטבות המוצעות, אם יירד מתחת ל-10% - מתייחסת לבלתי-מועסקים בני 64-25, ואינה כוללת עובדים צעירים יותר, שנפגעו גם הם מהמשבר. "אנו סבורות, כי לא די בהבטחת שיעור בלתי-מועסקים כללי מסוים, אלא יש להבטיח שגם שיעור הבלתי-מועסקים בקרב קבוצות מוחלשות, ובראשן נשים בכלל ובפרט נשים ערביות וחרדיות, יירד אף הוא בצורה מספקת", כתבו עו"ד מהא שחאדה סויטאת ומנכ"לית איתך-מעכי, עו"ד אלה אלון, בפנייה לשרי הממשלה. 

השתיים גם מעירות כי חוקי העבודה הקיימים אינם מספקים מענה להורים שנאלצו להתפטר כדי לטפל בילדיהם, במקרים שבהם הילדים נותרו ללא מסגרת חינוכית. לדבריהן, "התפטרות זו לא הוכרה בחוק כהתפטרות בדין מפוטר, ולכן הורים אלה איבדו את זכותם המיידית לדמי אבטלה ופיצויי פיטורים". בנוסף, הן קוראות להגביר את האכיפה של זכויות העובדים בתקופה זו, שבה "מעסיקים רבים מנצלים את הצורך של עובדים בתעסוקה ו'חוסכים בהוצאות' על גב העובדים, תוך הפרה רחבה של זכויותיהם", לטענתן.

איריס שטרק
נשיאת לשכת רואי חשבון, איריס שטרקצילום: אייל טואג

"יש חשיבות לשקיפות"

גם נשיאת לשכת רואי חשבון, איריס שטרק, פנתה לשר האוצר, ישראל כ"ץ, בהצעות לתיקונים נוספים בהצעת החוק. בין השאר מבקשת שטרק לאפשר את תשלום המענק לעצמאים ולעסקים גם לכאלה שהמחזור שלהם ירד ב-40%-25%, ולא רק למי שהכנסותיהם נפגעו ב-40% או יותר, ולדאוג גם לעסקים המקבלים תשלומים בשיטת "שוטף פלוס" ומדווחים על בסיס מזומן. עסקים אלה, לדבריה, עלולים להיפגע מחישוב המענק בפעימה האחרונה שלו, שתשולם בגין הפגיעה ההכנסות במאי-יוני 2021 לעומת החודשים המקבילים ב-2020. 

עוד מבקשת שטרק כי רשות המסים תעניק למבקשי המענקים חיווי בהיר על מצב הטיפול בבקשותיהם. "יש חשיבות משמעותית לשקיפות מצד רשות המסים לגבי זמני הטיפול בבקשות, ולגבי מועד קבלת הכסף", כתבה שטרק לכ"ץ.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker