פגיעה בפרטיות, צנזורה והדרה: המבקר מצביע על ליקויים בשימוש של רשויות מקומיות ברשתות חברתיות

למרות השימוש הרחב שעושות רשויות מקומיות בפלטפורמות כמו פייסבוק ויוטיוב, משרד הפנים לא מפקח על הנושא ■ הרשויות השונות עושות ברשתות החברתיות כאוות נפשן – ומעבירות את ניהול החשבונות לגורמים חיצוניים, מה שמסכן את פרטיות האזרחים

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילוסטרציה פייסבוק
פייסבוקצילום: Dado Ruvic/רויטרס

השימוש שעושות הרשויות המקומיות בפייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר אמנם מייעל את הקשר עם הציבור - אולם יש לא מעט סכנות ופוטנציאל גרימת נזק בשימוש בהן כמו פגיעה בפרטיות, בחופש הביטוי ובשוויון. כך כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפירסם היום (ג').

בין הליקויים שמציין המבקר: אף שהרשויות עושות ברשתות החברתיות שימוש נרחב, אין להן נוהלי עבודה מסודרים בנושא. הן עושות שימוש במיקור חוץ, ובכך מאפשרות גישה למידע רגיש על תושבים, ללא הסכמים שיבטיחו סודיות ואבטחת מידע. בנוסף, הרשויות מנצלות את הפלטפורמות האלה ליחסי ציבור, וחלקן מצנזרות תגובות של תושבים ופוגעות בחופש הביטוי.

ליקויים נוספים שמצא המבקר הוא בהתנהלותם של חלק מראשי הרשויות, שמנצלים את עובדי הרשות כדי לתפעל את חשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות, שמכילים תעמולה פוליטית. מדובר בשימוש פסול במשאבי הרשות.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמןצילום: אוהד צויגנברג

המבקר ציין כי השימוש בכלי הטרגוט של פייסבוק (איתור קהלים שונים לטובת פרסום ממוקד) מביאה להדרה אוטומטית של קהלים - על פי קריטריונים של גיל, מגדר, דת ועוד. הדבר עלול ליצור אפליה, והמבקר סבור כי משרד המשפטים צריך לבחון את הסוגיה. הבדיקה מצאה גם עלייה בחסימת תושבים ברשתות, וכי הרשויות לא מתעדות את זהות החסומים ואת הגורם לחסימה.

על פי נתונים שאסף המבקר, 94% מהרשויות המקומיות בישראל מפעילות חשבונות ברשתות החברתיות. מתוכן, 168 רשויות בעלות חשבון בפייסבוק, 78 בעלות חשבון ביוטיוב, 71 בעלות חשבון אינסטגרם ורק 17 בעלות חשבון בטוויטר.

המבקר ציין לחיוב את השימוש שעושות הרשויות ברשתות החברתיות בשעת חירום כדי לספק מידע אמין במהירות ולאפשר לתושבים הערכות מתאימה. מהדו"ח עולה כי מספר התלונות הגבוה ביותר שהתקבלו במשרד המבקר ונציב תלונות הציבור היו כנגד התנהלות הרשויות מהקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות - לעומת משרדי ממשלה, חברי כנסת ושרים.

סוגיה משמעותית היא העדר האסדרה של התחום על ידי משרד הפנים. המבקר כותב בדו"ח כי "משרד הפנים לא נתן את דעתו לעצם השימוש שהרשויות המקומיות ונבחריהן עושים ברשתות החברתיות, לא קבע כללים בעניין - בין היתר מתכונת אחידה (סטנדרטיזציה) בתחום". בתגובה לביקורת זו מסר משרד הפנים למבקר כי הוא לא רואה חובה לאסדר את הנושא, שכן החוק אינו מחייב את הרשויות להיות פעילות ברשתות החברתיות.

המבקר מצביע גם על הבעייתיות של השימוש הרחב ברשתות החברתיות - שכן מדובר בחברות פרטיות שלא חלה עליהן רגולציה מתאימה. הוא מציע כי משרד המשפטים יעדכן את חוק הגנת הפרטיות המיושן שנחקק ב-1981 כך שיתאים לעידן הדיגיטלי, שבו רוב הקשר עם הציבור נעשה בפלטפורמות אלו. "החברות קובעות תנאי שימוש באופן חד-צדדי ובלי שהתנאים נתונים למשא ומתן. זה מעלה חשש ליצירת תלות והעברת שליטה וכוח לאותם גופים פרטיים. מצב זה עלול במקרים מסוימים להוביל לפגיעה באינטרסים ציבוריים, בחירויות פרט ובשמירה על משאבים ותשתיות של המדינה על ידי אותם גופים כשתנאי השימוש שלהן אינם עולים בקנה אחד עם דיני המדינה", כותב המבקר.

המבקר ממליץ לכל הרשויות שעדיין לא נמצאות ברשתות החברתיות - לפתוח חשבון ולהנגיש דרכו מידע לתושבים ולמשרד הפנים לגבש מדיניות אחידה לשימוש בפלטפורמות אלו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker