ישראל עשירה יותר? הפער בינה לבין המדינות המפותחות אינו מצטמצם

בחישוב פשטני, התמ"ג לנפש בישראל גבוה מביפן, בריטניה וצרפת - אבל בהתבוננות לפי שווי כוח הקנייה, הוא עדיין מדורג במקום 23 מתוך 37 מדינות OECD

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה, בנימין נתניהו בישיבת ממשלה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו בישיבת ממשלהצילום: אמיל סלמן

חזונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להפוך את ישראל לאחת מ-15 המדינות המובילות בעולם ברמת התמ"ג לנפש - שעליו חזר בעבר - אינו קרוב יותר להתגשם משהיה כשנתניהו הכריז עליו ב-2005, או כשחזר עליו ב-2010. ישראל אמנם צמחה בקצב נאה בשנים שחלפו מאז, ורמת החיים בה עלתה - אבל גם מדינות רבות אחרות לא נותרו מאחור.

בשנתיים האחרונות התגאה נתניהו בכך שהתמ"ג לנפש בישראל כבר גבוה יותר מביפן, צרפת ובריטניה. טענה זו נכונה - אבל רק בהשוואה פשטנית, הנעשית על פי שער החליפין של המטבע בכל אחת מהמדינות. בהשוואה מסוג זה, ישראל נהנית מעוצמתו הרבה של השקל, שהתעצם והלך בשנים האחרונות. לעומת זאת, אם משווים את הנתונים בהשוואה מקובלת יותר, לפי שווי כוח הקנייה (PPP), מתקבלת תמונה אחרת - שבה התמ"ג לנפש בישראל (נכון ל-2017) הוא רק 87% מהממוצע במדינות האחרות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), לעומת 92% ביפן, 100% בצרפת, ו-103% בבריטניה.

נתונים אלה עולים מההשוואה הבינלאומית של שווי כוח הקנייה שפירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ההשוואה מבוססת על פרויקט השוואה הנערך אחת לשלוש שנים, לשם מציאת שווי כוח הקנייה (או שוויון כוח הקנייה) - שהוא מעין "שער חליפין" המבוסס על המחירים של סל בן כ-3,000 מוצרים ושירותים בכל אחת מהמדינות המשתתפות בהשוואה. בסכום שהומר בשער זה, אפשר לקנות סל אחיד של מוצרים ושירותים בכל מדינה. 

בהשוואה לפי שווי כוח הקנייה, התמ"ג לנפש בישראל ב-2017 היה 39 אלף דולר. סכום זה מציב את ישראל במקום 23 בין 37 מדינות OECD - בערך אותו מקום שבו היתה כשנתניהו הכריז על חזונו, וגם כשחזר על ההכרזה. בעוד בישראל התמ"ג לנפש הוא 87% מהממוצע ב-OECD, בארה"ב הוא גבוה מהממוצע ב-35%, ובלוקסמבורג - ב-153%. לעומת זאת, בקולומביה הוא נמוך מהממוצע ב-32%. השוואה של ישראל לקבוצת "המדינות המתקדמות" שעורכים בבנק ישראל מלמדת כי התמ"ג לנפש בישראל, במונחי שווי כוח קנייה, מפגר אחריהן ביותר מ-15%, וכי פער זה נותר סטטי למדי בשנים האחרונות. 

הפער לא מצטמצם

ישראל: עדיין בין חמש המדינות היקרות

בלמ"ס אומרים כי בחישוב לפי מחירי התמ"ג, רמת המחירים בישראל ב-2017 היתה גבוהה ב-20% מהממוצע ב-OECD. רמת מחירים זו מציבה את ישראל בחמישייה הראשונה בין מדינות הארגון ה"יקרות". לפי נתוני OECD, פער זה לא השתנה מהותית מאז (18% ב-2018 ו-19% ב-2019). רמת המחירים בישראל גבוהה משמעותית גם מהרמה הצפויה לפי התמ"ג לנפש בה.

עם זאת, בלמ"ס מסבירים כי בתמ"ג נכללת לא רק הצריכה של משקי הבית, אלא גם רכיבים נוספים, כגון צריכה ציבורית, השקעה בנכסים קבועים ויצוא (נטו). "כדי להשוות את צריכת משקי הבית בין המדינות, חישב OECD שווי כוח קנייה עבור 'צריכה אינדיבידואלית למעשה', המתחשבת בנוסף להוצאה לצריכה הפרטית של משקי הבית, גם בשירותים שמספקת להם הממשלה באופן אישי, כגון שירותי חינוך או בריאות", אומרים בלמ"ס. "'צריכה אינדיבידואלית למעשה' לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה היא מדד לרמת החיים החומרית של משקי בית".

במדד זה, ישראל משתרכת 21% מתחת לממוצע ב-OECD, וגם בו היא מדורגת במקום 23 בין מדינות הארגון. סמוך לישראל מדורגות ספרד (84% מהממוצע), ליטא (81%) ופורטוגל (76%). הצריכה האינדיבידואלית למעשה לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה גבוהה באופן משמעותי מממוצע OECD במדינות כגון ארה"ב (46% מעל הממוצע), לוקסמבורג (24%), נורווגיה (17%), שווייץ (15%) וגרמניה (12%). 

אף שישראל ממשיכה לבלוט לרעה בהשוואות הבינלאומית של רמות המחירים, בהתבוננות מקומית קשה להצביע על הרעה כלל־משקית ביוקר המחיה בשנים האחרונות. הירידה האחרונה במדד המחירים לצרכן, במאי 2020, הביאה אותו אל מתחת לרמה שבה היה כמעט שבע שנים קודם לכן, ביולי 2013. עם זאת, המדד אינו בוחן את רמת המחירים, אלא את השינוי בהם - כך שאינו מלמד על הפער ברמת המחירים בין ישראל למדינות אחרות. כמו כן, המדד אינו משקלל במישרין את מחירי הדירות, שזינקו בעשור האחרון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker