הקרב שסיבך את אלוביץ' ובזק בתיק 4000 מגיע לפתרון

המאבק בין בזק, משרד התקשורת והחברות פרטנר וסלקום מתקרב לסיומו, לאחר שהמשרד הכריע לטובת בזק בוויכוח על אספקת שירותים בשוק הטלפוניה ■ ההכרעה מחזקת את האפשרות שהמשרד יפסיק להתנגד לביטול ההפרדה המבנית בבזק

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בירושלים, השבועצילום: עמית שאבי

אחד המאבקים הרגולטוריים החריפים בשנים האחרונות, שנמשך כחמש שנים ועמד בין השאר גם במרכז תיק 4000, מתקרב היום (ד') לסיומו: משרד התקשורת הכריע במחלוקות האחרונות בין בזק לחברות פרטנר וסלקום בנוגע לאופן שבו תיושם רפורמת השוק הסיטוני בתחום הטלפוניה. במאבק האחרון בין הצדדים, שעשוי להיות בעל השלכות דרמטיות, הכריע המשרד לטובת בזק וקבע כי היא לא תחויב לספק עבור המתחרות שירותי ערך מוסף בתחום הטלפוניה.

ההכרעה תשפיע גם על סוגיה חשובה אחרת עבור בזק: כעת, משרד התקשורת יתקשה לנמק לבג"ץ מדוע הוא אינו תומך בביטול ההפרדה המבנית בבזק, שכן כעת בזק עומדת לכאורה בתנאי המרכזי לכך – יישום מלא של רפורמת השוק הסיטוני.

כחלק מהרפורמה, שאושרה ב-2014 על ידי שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, חויבה בזק לאפשר למתחרותיה לעשות שימוש בתשתיות שבשליטתה ולמכור שירותים ללקוחות. הרפורמה המקורית עסקה בעיקר בתחום האינטרנט והתשתיות הפסיביות (צינורות ריקים שבהם פורשות המתחרות תשתית סיבים אופטיים). ואולם לאור הרווחיות הגבוהה של בזק בתחום הטלפוניה, שבו היא פועלת כמונופול, המשרד רצה לחייב את בזק לאפשר למתחרותיה למכור את שירותי הטלפון שלה. בזק מכניסה כ-900 מיליון שקל בשנה מטלפוניה בלבד ושיעורי הרווחיות שלה בתחום זה גבוהים מאוד.

גלעד ארדן בעת שכיהן כשר לביטחון פנים בטקס חנוכת תחנת משטרה
גלעדן ארדן, שר התקשורת לשעברצילום: אליהו הרשקוביץ

בזק ניסתה כמעט בכל דרך למנוע את יישום הרפורמה. חלקה הקשור לתחום תשתית האינטרנט נכנס לתוקף כבר ב-2015, אך בתחום הטלפוניה טענה בזק כי אין לה יכולת ליישם את הרפורמה מבחינה הנדסית במתכונת שדרש משרד התקשורת.

הסירוב של בזק היה בין הסיבות לכך שבכירי המשרד סירבו ב-2015 לאשר לחברה את עסקת בזק-yes – העסקה שניצבת במרכז תיק 4000. לפי כתב האישום בתיק נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא הורה למנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, לקדם את העסקה שבה רכשה בזק את yes מידי יורוקום של שאול אלוביץ' - למרות התנגדות הדרג המקצועי.

העיכוב ביישום הרפורמה בתחום הטלפוניה גם פגע בבזק בהיבט אחר, מרכזי הרבה יותר - חובת ההפרדה המבנית בחברה. הוועדה שאמורה להכריע בסוגיה טרם הכריעה בעניין, כך שביטול ההפרדה נמנע עד כה. במסגרת עתירה של בזק לבג"ץ, הבהיר משרד התקשורת כי העובדה שבזק אינה מיישמת כנדרש את רפורמת השוק הסיטוני בתחום הטלפוניה היא, בין השאר, הסיבה לכך שביטול ההפרדה אינו מקודם.

פילבר בבית משפט השלום בתל אביב, ב-2018
פילבר בבית משפט השלום בתל אביב, ב-2018צילום: מוטי מילרוד

בתקופתו של פילבר ניסה משרד התקשורת לקדם את הרפורמה, אך גיבש מתווה הנדסי אחר (ריסייל), שבו פעילותם של הלקוחות מתבצעת במערכות של בזק. מתווה זה היה מאפשר לבזק להרוויח הרבה יותר. פילבר גם הקפיץ את המחיר שאמורות החברות לשלם לבזק. המחיר החודשי שהחברות המתחרות היו אמורות לשלם לבזק הסתכם בשבעה שקלים לקו, ובנוסף אגורה לכל דקת שיחה. מחיר זה שונה על ידי פילבר ל–16 שקל לקו בחודש, ועוד 1.5 אגורות לדקת שיחה. התנהלות זו של פילבר עומדת גם היא במרכז תיק 4000, כחלק מעסקת השוחד לכאורה.

עם כניסתו של דודו מזרחי לתפקיד מנכ"ל בזק לפני כשנתיים, הוא הורה לעשות ככל האפשר כדי לקדם את יישום הרפורמה בהבנה עם משרד התקשורת והחברות המתחרות. בתחילה הסכימה בזק ליישם את הרפורמה במתכונת הריסייל - אך במחיר הנמוך של הרפורמה המקורית. הצעה זו נדחתה על ידי משרד התקשורת. לאחר שהוטלו על בזק כמה קנסות, הודיעה באחרונה החברה כי רכשה מתג חדש שיאפשר את ביצוע הרפורמה מבחינה הנדסית לפי המתכונת המקורית ובמחיר המקורי.

דוד מזרחי, מנכ"ל בזק
דוד מזרחי, מנכ"ל בזקצילום: רונן טופלברג

אלא שבין החברות פרטנר וסלקום לבין בזק התפתח ויכוח חדש. פרטנר וסלקום דרשו כי שירותי הערך מוסף בתחום הטלפוניה, כמו שיחה מזוהה או פקס, ייעשו על ידי המתג של בזק ובמערכות שלה. מנגד, בזק טענה כי הוראות הרישיון לא מחייבות אותה לספק שירותים אלה, כך שהחברות המתחרות צריכות לבצע זאת בעצמן במערכות שלהן. ברקע למאבק זה, בכירים בבזק טענו כל העת כי אין לחברות המתחרות כל סיבה עניינית להתעקש על כך, וכי הן רק מעוניינות שבזק תהיה במצב של הפרת הוראות הרישיון כדי למנוע ממשרד התקשורת להעניק לה הקלות.

היום הודיע המשנה למנכ"ל משרד התקשורת ומנהל אגף הנדסה, מימון שמילה, כי הוא מאמץ את עמדת בזק וכי החברה לא תחויב לספק על גבי מערכותיה את השירותים הנוספים. המשמעות היא שכעת בזק תוכל להודיע באופן רשמי למשרד התקשורת כי היא ערוכה לספק את שירותי הטלפוניה על גבי המתג החדש שרכשה במתכונת של שוק סיטוני לפי המתווה המקורי, ולכן לא תוגדר עוד כמפרה את הוראות הרפורמה. המשמעות היא שטיעונו המרכזי של המשרד להתנגדותו לביטול ההפרדה המבנית בבזק - כבר אינו תקף.

כך או כך, ההערכות הן שמשרד התקשורת יבקש מבג"ץ ארכה להגשת עמדתו בעניין, כדי שיינתן לשר החדש, יועז הנדל, הזמן לעבור על החומרים ולגבש את מדיניות המשרד בנושא.