משבר העגלים: חילופי המהלומות בין ישראל לרשות הידרדרו למלחמת סחר

שר הביטחון עצר את את היבוא החקלאי מהרשות הפלסטינית לאחר שזו הגבילה יבוא עגלים מישראל ■ בנט סבור כי המשבר ייפתר אם ישראל תתעקש, אך גורמים ביטחוניים טוענים כי יש לה הרבה מה להפסיד מהמאבק הזה ■ האם זו ההזדמנות לפרק את הדואופול ששולט בשוק הבשר?

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה של מגדלי עגלים. הפעילו לחץ, ובנט נענה
הפגנה של מגדלי עגלים. הפעילו לחץ, ובנט נענהצילום: אלעד גוטמן
סמי פרץ

שתי משאיות עמוסות עגלים שגודלו בישראל הגיעו אתמול (ראשון) למעבר גלבוע כדי להעביר אותם לשטחי הרשות הפלסטינית — והתבקשו לחזור; הרשות הפלסטינית סירבה להכניסן. מנגד, כמה משאיות מלאות בירקות שגודלו ברשות הפלסטינית הגיעו לאותו מעבר, וגם למעבר שער אפרים, כדי לשווקם בישראל; הן התבקשו לחזור לרשות. כך נראית מלחמת הסחר הקטנה שפרצה בסוף השבוע בין ישראל לרשות הפלסטינית, ומאיימת להתרחב למלחמה רחבה יותר.

למעשה, המלחמה הזו החלה כבר בספטמבר 2019 כשהרשות הפלסטינית החליטה לחסום באופן פתאומי את יבוא העגלים מישראל. ברשות לא מסרו נימוק להחלטה והיו כאלה בישראל שפירשו זאת כחרם כלכלי על מגדלי העגלים הישראלים. מנגד, ההשערה הרווחת יותר היא שברשות החליטו פשוט לפעול למען האינטרס של סוחרי הבשר הפלסטינים, שמעדיפים לייבא את העגלים בעצמם, לפטם אותם ולמכור אותם בשטחי הרשות — וליהנות מרווחיות גבוהה יותר.

החלטה זו גרמה למשבר כלכלי למאות משקים בישראל שעוסקים בגידול עגלים, משום שהם נתקעו עם מלאים גדולים. מלאי בתחום הזה פירושו עגלים חיים שיש להאכילם ולגדלם. יש לכך עלות של 300 שקל לחודש לעגל. אבל מה שיותר חמור, זו פגיעה קשה בתזרים ההכנסות של משקים שתיכננו למכור עגלים באלפי שקלים לראש. המגדלים בישראל מוכרים מדי שנה 150 אלף עגלים לרשות הפלסטינית בהיקף של 800 מיליון שקל. כל חודש נמכרים 12 אלף עגלים.

מאז פרוץ המשבר, מגדלי הבקר מפעילים לחץ כבד על הממשלה. לדבריהם, משקים רבים נמצאים על סף פשיטת רגל וללא הסרת המגבלות שהטילה הרשות — הם יתרסקו. שר האוצר, משה כחלון, שנמצא בקשרים טובים עם ראשי הרשות, ניסה לפתור את המשבר ולכרוך אותו בסוגיות כלכליות אחרות שעל הפרק, אך ללא הצלחה.

בנט: "סבלנותי פקעה"

בסוף 2019 נעשו מאמצים באמצעות המינהל האזרחי להסיר את המגבלות על יבוא העגלים לרשות, והן הוסרו חלקית למשך חודש. זה נתן קצת אוויר למגדלים, אך הרשות החליטה להגביל שוב את היבוא. מגדלים ישראלים טוענים כי משווקי הבשר והסוחרים בשטחי הרשות אינם מרוצים מכך, משום שהם נאלצים לרכוש בשר מהיבואנים הפלסטינים במחיר גבוה יותר מזה שבו מוכרים המגדלים בישראל. כמו כן, הם מעדיפים את העגלים שמגיעים מישראל משיקולי בריאות ואיכות.

נפלתי בנט במחאת מגדלי העגלים
נפלתי בנט במחאת מגדלי העגליםצילום: אלעד גוטמן

הלחץ שהפעילו המגדלים הישראלים גרם לשר הביטחון, נפתלי בנט, להכריז על חרם, שהחל אתמול בבוקר, על יבוא תוצרת חקלאית משטחי הרשות לישראל. לדברי בנט, "כמה חודשים לפני שנכנסתי לתפקיד הם פתאום עצרו כליל יבוא עגלים. התחלנו דיאלוג, חודש אחד הם איפשרו ולאחריו שוב סגרו כמעט כליל. הם ממוטטים לנו ענף שלם ומאות משקים. אני רוצה שוק חופשי, אני בעד כלכלה ויחסי סחר — אבל חרם ייענה בחרם. סבלנותי פקעה". בנט הודיע בסוף השבוע על הפסקת היבוא החקלאי משטחי הרשות לישראל בתגובה לחרם העגלים. ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן זעם על ההחלטה וגורמים מטעם הרשות הודיעו למתאם הפעולות בשטחים על כוונה לעצור בתגובה את יבוא הסחורות מישראל.

בנט סבור כי אם ישראל תתעקש, משבר העגלים ייפתר והמצב יחזור לקדמותו. ואולם גורמים ביטחוניים בישראל טוענים כי לישראל יש הרבה מה להפסיד ממלחמת הסחר הזו. הרשות הפלסטנית הא שוק חשוב ליצרנים הישראלים בכל תחומי התוצרת החקלאית, וסגירתו תפגע קשות בהכנסות של חברות המזון והחקלאים בישראל.

על פי נתוני המינהל האזרחי, ישראל משווקת לרשות תוצרת חקלאית בהיקף של 151 אלף טונה בשווי של 189 מיליון דולר, ואילו הרשות ייצאה מיו"ש לישראל תוצרת חקלאית בהיקף של 62 אלף טונה בשווי של 53 מיליון דולר. מאזן הסחר נוטה בבירור לטובת ישראל. לכאורה, למי שנהנה מיתרון כזה יש יותר מה להפסיד במלחמת סחר. המאזן הזה מבוסס ברובו על תוצרת חקלאית טרייה שלא יהיה למי למכור אותה אם לא תימכר לרשות, מה שיפגע קשות במגדלים הישראלים. כך גם לגבי החקלאים ברשות הפלסטינית. ענף החקלאות נחשב מרכזי בכלכלה הפלסטינית ומועסקים בו 300 אלף פועלים, 15% מסך המועסקים בגדה.

למה לדואופול דבאח ותנובה מותר?

המהלך של בנט אינו מתיישב עם תמיכתו האידיאולוגית בשוק חופשי. לכאורה, מי שתומך בשוק חופשי, לא אמור לנסות לכפות על שותפי סחר שלו לרכוש ממנו סחורה באמצעות איומים וחרמות. אלא שבנט רואה במהלך הפלסטיני חרם שמוכתב על ידי הרשות הפלסטינית ולא על ידי הצרכנים שם, ולכן הוא נוקט בחרם נגדי.

ואולם הפסקת יבוא העגלים היא כנראה אינטרס עסקי־מסחרי של יבואני ומשווקי בשר ברשות הפלסטינית, ולא החלטת חרם פוליטית־מדינית. זה אמור להכתיב פתרונות נוספים זולת חרם נגדי. למשל, טיפול בשוק הדואופוליסטי בתחום הבשר בישראל שברובו שולטות שתי חברות, תנובה ודבאח.

שתי החברות הללו לא קונות עגלים מהמגדלים הישראלים ומעדיפות לייבא בעצמן עגלים, לפטם אותם ולשווק אותם. מדוע לא באים אליהן בטענות על כך שאינן קונות עגלים מהמגדלים הישראלים? מה ההבדל בין תנובה ודבאח ליבואני העגלים ברשות הפלסטינית? הסדרת שוק הבשר בישראל אינה נמצאת כמובן בתחום סמכותו של שר הביטחון, אבל גם שיווק עגלים אינו חלק מליבת העיסוק של שר הביטחון, והוא לא היה עוסק בזה לולא הממשל הצבאי בשטחי יו"ש.

פרות ברמת הגולן
פרות ברמת הגולן. ישראל משווקת לרשות תוצרת חקלאית בהיקף של 151 אלף טונה בשווי של 189 מיליון דולרצילום: גיל אליהו

מבחינת מגדלי העגלים בישראל, החרם הפלסטיני הוא מכה קשה. רבים מהם לא ישרדו את המשבר הזה אם החרם יימשך עוד חודשים ארוכים. אלא שהסוגיה הזו מעוררת כמה שאלות על התלות המוחלטת של מגדלי עגלים ברשות הפלסטינית. חלק משמעותי מהעגלים מיובא בכלל מחו"ל ומגיע לישראל במשקל של 180 ק"ג למטרת פיטום ומכירתו במשקל גדול יותר, של 500–600 ק"ג. הערך המוסף של המגדלים הישראלים הוא האכלת העגלים ודאגה לבריאותם, והם עושים זאת בצורה טובה. אבל האם יש סיבה אמיתית למנוע את הפעולה הזו ממגדלי בקר ברשות הפלסטינית?

מגדלי בקר ישראלים טוענים כי הבעיה החריפה היא הפתאומיות של ההחלטה הפלסטינית להפסיק את יבוא העגלים, ואם היתה מתקבלת החלטה כזו בצורה מדורגת עם תכנון מוקדם, הם היו יכולים להיערך אליה ולהפחית את התלות שלהם ביצוא לרשות. למעשה, זהו הפתרון הנכון למשבר: אם הרשות הפלסטינית מעדיפה לייצר פרנסה למגדלי בקר אצלה ולהגביל את יבוא העגלים מישראל, אין סיבה למנוע זאת, ודאי לא למי שמאמין בשוק חופשי. אלא שהפתרון צריך להיות מדורג, כדי לתת למגדלי הבקר בישראל להיערך — לצמצם את יבוא העגלים המיועדים לרשות ולבנות מחדש את המשקים שלהם עם תלות מופחתת ביצוא לשטחי הרשות.

צעד זה עלול להוביל לחיסול משקים ישראליים, אבל ייתכן שהפתרון הוא הסדרת שוק הבשר בישראל, הנתון לשליטתן של תנובה ודבאח, ושיתופי פעולה עם המגדלים הישראלים על בסיס עסקי ממשי. גידול עגלים הוא עיסוק מרכזי של מאות מגדלים ישראלים — אבל זו זירה קטנה מכדי להכניס את כל יחסי המסחר של שתי הכלכלות למשבר, שיגרום נזק לחקלאים ולצרכנים בשני הצדדים, ויסיג לאחור את כלכלת יו"ש לאחר שנים שבהן היא פתחה פער מכלכלת עזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker