השכר, התעסוקה - והטיפול הרפואי: כך נראים ההבדלים בין המרכז לפריפריה בישראל

בפריפריה מוותרים על טיפול רפואי פי שלושה מבמרכז ■ 37% ממשקי הבית בפריפריה מצויים בסיכון לעוני, לעומת 22% במרכז ■ בשביעות הרצון מהחיים אין כמעט הבדל בין אזורי המדינה ■ לעומת זאת, שיעור המעשנים ובעלי עודף משקל בפריפריה גבוה יותר

אבי וקסמן
אבי וקסמן
עוני בבאר שבע
עוני בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ
אבי וקסמן
אבי וקסמן

19% מתושבי הפריפריה בישראל דיווחו כי ויתרו על טיפול רפואי מסיבות כלכליות - פי כשלושה משיעור התושבים במרכז שנאלצו לעשות זאת (6%). הפערים בין המרכז לפריפריה מתבטאים גם בשיעור משקי הבית המצויים בסיכון לעוני - 37% בפריפריה, לעומת 22% במרכז. משקי בית המצויים בסיכון לעוני מוגדרים ככאלה שההכנסה לנפש בהם נמוכה מ-60% מההכנסה החציונית לנפש בישראל.

את הנתונים האלה פירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), והם לקוחים מדו"ח פני החברה שהיא מפרסמת. לפי נתוני הלמ"ס, בשביעות הרצון מהחיים אין הבדל משמעותי בין הפריפריה למרכז: בשניהם מדווחים 89%-90% מהתושבים כי הם מרוצים מחייהם. לעומת זאת, ביישובי המרכז מדווחים 86% מהתושבים על עצמם כי מצבם הבריאותי טוב או טוב מאוד, לעומת 81% ביישובי הפריפריה. שיעור התושבים עם מוגבלויות נמוך יותר ביישובי המרכז - 13% מבני 20 ומעלה, לעומת 18% ביישובי הפריפריה.

פערים בין מרכז לפריפריה

ביישובי הפריפריה שיעור המעשנים גבוה מביישובי המרכז (26.3% לעומת 20.5%), וכך גם שיעורם של בעלי עודף משקל או השמנת יתר (52.8% לעומת 46.3%). גם שיעור ההרוגים והנפצעים קשה בתאונות דרכים גבוה יותר ביישובי הפריפריה.

הגדרת המרכז והפריפריה מתבססת על מדד הפריפריאליות של הלמ"ס, הבוחן כל יישוב בישראל לפי שני מרכיבים – קרבת היישוב לכל שאר היישובים, בשקלול של אוכלוסייתם (למרכיב זה משקל של שני שלישים בחישוב מדד), והקרבה לגבול מחוז תל אביב. המדד מחושב מדי חמש שנים, ולפי החישוב שהתבסס על נתוני 2015, עשר הרשויות המקומיות הפריפריאליות ביותר הן (בסדר יורד) אילת, חבל אילות, הערבה התיכונה, עין קנייא, מצפה רמון, מג'דל שמס, עג'ר, בוקעאתא, מסעדה ומטולה. עשר הרשויות המקומיות המרכזיות ביותר הן (בסדר יורד) גבעתיים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל, ירושלים, קריית אונו, חולון, פתח תקווה ואזור.

בלמ"ס חילקו את היישובים בישראל לעשרה אשכולות (שאינם שווים בגודלם) לפי רמת הפריפריאליות שלהן. כ"יישובי הפריפריה" מגדירים בלמ"ס את אלה הנכללים באשכולות 4-1, שבהם מתגוררים כ-20% מאוכלוסיית ישראל. כ"יישובי המרכז" מוגדרים אשכולות 10-6, שבהם מתגוררים כ-60% מהאוכלוסייה.

תושבי הפריפריה יכולים לשאוב נחמה קלה מכך שמספר התלמידים למורה בבתי הספר ביישובים פריפריאליים מאוד (אשכולות 2-1, שבהם מתגוררים רק כ-2% מאוכלוסיית ישראל) נמוך מביישובים מרכזיים מאוד (אשכולות 10-8, שבהם מתגוררים כ-39% מהאוכלוסייה) - 7.6 תלמידים למורה, לעומת 10 תלמידים, בהתאמה.

בקרב משקי הבית היהודיים, ההכנסה הכספית הממוצעת היא הנמוכה ביותר ביישובים הפריפריאליים מאוד - כ-18.7 אלף שקל למשק בית בחודש (ברוטו). ההכנסה הכספית הגבוהה ביותר נמדדה ביישובים המרכזיים (אשכולות 7-6) - כ-23 אלף שקל. ביישובים המרכזיים מאוד (אשכולות 10-8), ההכנסה נמוכה מכך - כ-22 אלף שקל למשק בית בחודש בממוצע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker