מיטל להבי
מיטל להבי

המחאה החברתית סוחפת עוד ועוד מגזרים ככדור שלג שלא ניתן לעצרו, חוצה גבולות פוליטיים ומאחדת את העם בתחושת הזדהות ומצוקה משותפת. דרך מחאת הדיור גלשה המחאה למגזרים נוספים, בהם הורים לפעוטות הקורסים תחת נטל יוקר המחיה והקושי הכלכלי הכרוך בגידול הילדים.

אין ספק שהדרישה לחינוך חינם מגיל שלושה חודשים מוצדקת, שהרי זהו הבסיס לדמוקרטיה שיש בה שוויון הזדמנויות. אם להיות ריאלים, החקיקה הקיימת כבר קובעת את הזכות לחינוך חינם מגיל שלוש, אך היא אינה נאכפת. לפני שמכלים משאבים בקידום חקיקה המקנה זכויות נוספות על אלה הקיימות (מוצדקות ככל שיהיו), ראוי שנשאל מדוע זכויות מוקנות זה מכבר, אינן נאכפות.

יתרה על כך, בעולם מתוקן, ראוי שמדינה המתנערת מאחריותה לנושא הגיל הרך תטפח את ענף המסגרות הפרטיות לגיל הרך, כשירות ציבורי חיוני, בהיעדר אלטרנטיבה. ברם, למרבה האירוניה, לא רק שהשלטון נמנע מלטפח את ענף הגנים הפרטיים ולהכיר בהם כמספקים שירות חיוני לציבור, אלא באופן אבסורדי, המדינה מתנכלת להם, רודפת אותם, רואה בהם קופה רושמת והנזק של המפעילים כתוצאה מהתנהלות קלוקלת של המדינה מגולגל על כיסי ההורים.

להבדיל מהגנים העירוניים והציבוריים, הקמת גן ילדים פרטי כרוכה בהוצאת היתר לשימוש חורג, הליך ביורוקרטי ארוך, מייגע ויקר מאוד, המחייב תשלום היטל השבחה ועלותו מגיעה עד ליותר מ-250 אלף שקל. הגן הפרטי משלם גם שכירות חודשית של לפחות 6,000 שקל בחודש וארנונה גם על קרקע תפוסה בהיקף אלפי שקלים. הורה שנרשם לגן פרטי משלם מע"מ בשיעור של 15.5% שמייקר את מחיר הגן, וגם נמנעת ממנו סובסידיה בגין מצב סוציו-אקונומי. כל אלה הם עלויות ייחודיות לגנים פרטיים שמייקרות את שכר הלימוד.

ללא קשר לעלות החינוך חינם מגיל שלושה חודשים לתקציב המדינה, הרי שגם אם תתקבל מחר בבוקר החלטה לשאת בהוצאה הזו, בשל חשיבות הנושא, הרי שיעברו שנים עד שיאושר, יתוקצב וייושם, הילדים בינתיים יגדלו ויגיעו לאוניברסיטה, ההורים יממנו וחוק ההסדרים יקפיא את ההחלטה.

העובדה שנושא החינוך לגיל הרך מפוצל בין כמה משרדי ממשלה, בראשם משרדי התמ"ת והחינוך, מביא לכך שאף גורם לא מקבל אחריות על העניין. לא בכדי הלין מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, בפני הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, אודות המצב השערורייתי של הטיפול בגיל הרך בישראל, עד כדי צורך במינוי ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת כשלי השלטון. לא בכדי צועדות אימהות מיוזעות בחום אוגוסט הכבד עם ילדיהן, במחאה על מצב בלתי נסבל. המחיר של גידול ילדים בישראל אינו עומד ביחס ישיר להכנסות של משפחה ממוצעת ומטיל עול כבד עד כדי צמצום מספר הילדים שמרשה לעצמו זוג צעיר להוליד.

כל עוד אין חינוך חינם במדינה, הרי שיש להרכין ראש בפני מפעילי המסגרות הפרטיות, אשר במצב של תוהו ובוהו שלטוני בהתייחסות לגיל הרך ממשיכים לחנך את ילדינו - וזאת על אף רדיפתם על ידי המדינה. עלינו להניח להם לעבוד בלי לרדוף אותם, בלי למצוץ את לשד פרנסתם ואת כיסנו, ההורים.

יש לבטל את המע"מ ואת הארנונה המוטלים על הגנים הפרטיים, לוותר על היטלי השבחה, לשנות את הליך הרישוי של הגנים ובשיתוף עמם להוזיל את מחיר המסגרות הפרטיות. אין ספק שזה יהיה פתרון יעיל ומהיר יותר מכל פתרון אחר, ועד אז תתכבד המדינה לכבד את החלטתה ותעניק לפחות חינוך חינם מגיל שלוש לכל, תוך הארכת שעות הלימוד וללא עלות.

הכותבת היא סגנית ראש העיר תל אביב-יפו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker