"צריך לקחת את החדשנות למקום שמכיל את כל חלקי המדינה והחברה"

"מנעד ההגדרות של חברה בעלת אימפקט הוא רחב מאוד: או שזו חברה בלתי-מזיקה, או שהיא עושה משהו חיובי בין היתר, או שזה הדנ"א שלה", כך אמרה היום (ב') נעמי קריגר-כרמי, ראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, בוועידת החדשנות החברתית של TheMarker.

לדברי קריגר-כרמי, "כששואלים מהו האתגר של ישראל, מצד אחד, אנחנו מתקשים להישאר בפסגה וצריכים להבין כיצד לשמור על היתרון שלנו. מצד שני, עלינו לוודא שזו לא בועת סטארט-אפ שלא מחוברת למדינה עצמה. צריך לקחת את החדשנות על מנת שתכלול את כל חלקי המדינה והחברה. מבחינת סקטורים, אנחנו מאוד ממוקדים בטכנולוגיות אינטרנט ו-IT, אולם אנחנו צריכים להתפרש לתחומים אחרים".

עוד אמרה קריגר-כרמי כי רשות החדשנות מנהיגה מסלולים שונים בתחומי חדשנות אימפקט, שעלותם היא 50 מיליון שקל. היא הדגישה כי כדאיות כלכלית מוכרחה ללכת יחד עם מטרות ההשפעה החברתית של המיזם: "ללא הצלחה כלכלית, האימפקט של המיזם יישאר בגדר חלומות ותקוות, לכן הוא צריך ללכת יחד עם קיימות כלכלית. רציתי לגעת בשותפות בין המגזר הציבורי לפרטי.

• "איפה כתוב שיש לנו זכות לחיות בעיר נקייה? לא כתוב - ולכן המרחב מלוכלך"
• "אנחנו בוחנים אילו חברות הופכות את עצמן לחלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה"
• "נוטים לראות באוכלוסיות חלשות הוצאה - אבל הן יכולות להיות השקעה"

"למשקיעים שונים יש הרבה מוטיבציות שונות: המדינה היא משקיעה, כמו גם פילנתרופ או משקיע הון סיכון. כלכלת אימפקט יכולה להביא משקיעים עם מוטיבציות שונות לאותו שולחן. מה שמעניין את הממשלה, למשל, הוא לתמוך בפרויקט אימפקט כי אפשר להשפיע עליו יותר מאשר מסחר אינטרנטי. לדוגמה, משרד הבריאות יכול להיות מעורב בסטארט-אפ רופאי, בין אם בחשיבה גמישה על רגולציה ובין בהתייחסות למוטיבציה של מערכת הבריאות לשיפור השירות והורדת העלויות. מה שמעניין אותנו ברשות החדשנות הוא לכנס שחקנים חדשים סביב נושא האימפקט. אנחנו לא רק רוצים לחלק את העוגה אחרת, אלא להגדיל את העוגה עצמה".