ועידת החדשנות החברתית |

"כשהמוסדיים יצברו ביטחון, הם ישקיעו יותר בפרויקטים חברתיים"

"אם יהיו פרויקטים של אג"ח חברתיות שיעבדו טוב בעולם - אין שום סיבה שהם לא יעבדו פה", אמרה חן אלטשולר מאלטשולר שחם בפאנל על אג"ח חברתיות בוועידת החדשנות החברתית ■ ירון נוידרפר מ-Social Finance: "אנו מאפשרים לממשלה להעביר את הסיכון ממשלם המסים אל המשקיעים"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן אבריאל, עורך מגזין TheMarker (מימין); ירון נוידרפר, מנכ"ל Social Finance Israel; חן אלטשולר,
מנהלת אסטרטגיית חדשנות באלטשולר שחם; ויפעת סלע, מנכ"לית אלומה
איתן אבריאל, עורך מגזין TheMarker (מימין); ירון נוידרפר, מנכ"ל Social Finance Israel; חן אלטשולר, מנהלת אסטרטגיית חדשנות באלטשולר שחם; ויפעת סלע, מנכ"לית אלומה

"העתיד של פרויקטים חברתיים הוא בשותפות בין ארגונים חברתיים, משקיעים מוסדיים ומתווכים" - כך אמר ירון נוידרפר, מנכ"ל Social Finance Israel, ב-Social Impact, ועידת החדשנות החברתית של TheMarker, הנערכת היום (שני) במרכז שלווה בירושלים.

נוידרפר דיבר בפאנל תחת הכותרת "איך למקסם את הרווח באג"ח חברתיות", בהנחיית איתן אבריאל, עורך מגזין TheMarker. בפאנל השתתפו גם חן אלטשולר, מנהלת אסטרטגיית חדשנות באלטשולר שחם; ויפעת סלע, מנכ"לית אלומה.

לדברי נוידרפר, "אג"ח חברתיות נולדו בעולם לפני כשמונה-תשע שנים, והשוק גדל. יש כיום 29 מדינות שבהן פועלים פרויקטים חברתיים הממומנים באג"ח חברתית. יש יותר מ-170 פרויקטים ב-13 תחומים חברתיים - כגון חינוך, רווחה ותעסוקה - והם גייסו כ-700 מיליון דולר. בישראל יש כיום ארבע אג"ח חברתיות - שתיים בתחום צמצום הנשירה מההשכלה הגבוהה, ספציפית לסטודנטים למדעי המחשב; אחת בתחום מניעת סוכרת; ואחת לללימודי מתמטיקה ברמת 5-4 יחידות לימוד לילדים בדואיים בנגב. יש גם פרויקטים נוספים בקנה, בתחומים כמו הוצאת משפחות מעוני ובדידות קשישים. בישראל גויסו כמעט 50 מיליון שקל באג"ח חברתיות, ותשלומי ההחזר יהיו לדעתי 70-60 מיליון שקל, אם שיעורי ההצלחה שאנו מצפים להם יתקיימו".

שידור חי מוועידת החדשנות החברתית של TheMarker

אלטשולר נשאלה כיצד אפשר להביא עוד כסף של משקיעים מקצועיים לפרויקטים חברתיים, והשיבה: "המטרה של בית השקעות כמו זה שאני עובדת בו היא להשיא תשואות ללקוחותיו. בית השקעות יכול לפעול בצד החברתי כמתנדב וכתורם, אבל הוא חייב להשיא תשואות ללקוחותיו, כדי שיוכלו לחיות בכבוד בפנסיה - ולכן עלינו למצוא פרויקטים שישיאו תשואה הולמת. מעט מאוד פרויקטים חברתיים שמגיעים לפתחנו, והם בהיקפים קטנים מאוד.

"התשואה החברתית חשובה יותר מהכלכלית"

"למשל, כשיש פרויקט של 10 מיליון שקל, שמותר לנו להשקיע בו רק שיעור מסוים, בגלל הגבלות רגולטוריות - רק הוצאות התפעול של השערוך שאנו נדרשים לעשות יהפכו את ההשקעה לבלתי-משתלמת בעבורנו. אולי צריך לאגד כמה פרויקטים ביחד כדי שנוכל להשקיע בהם. אנו רוצים לראות דברים משמעותיים, ונשמח להשקיע בדברים המניבים תשואה. אני מניחה, למשל, שהשקעה באקדמיה לכדורגלניות וכדורגלנים בישראל יכולה להניב תשואה".

חן אלטשולר
חן אלטשולרצילום: עופר וקנין

סלע סיפרה כי אלומה - העמותה שהיא מנהלת - עוסקת בהנגשה של השכלה גבוהה לאוכלוסיות שייצוגן בה אינו גבוה. "נכנסנו לשני מוסדות אקדמיים כדי לצמצם את הנשירה בתחום שבו היא הכי גבוהה - מדעי מחשב", אמרה. "השגנו צמצום של הנשירה ב-50%.

"התשואה החברתית היא הדבר הראשון בעבורי, יותר מהכלכלית - ויש תשואה כזאת בפעילות למניעת נשירה: בזכותה מסתובבים בישראל כעת צעירים מאושרים יותר. יש צעירים שהשקיעו בלימודים בתיכון ובמכינה, ואז מגיעים לשנה א' ומתרסקים. באוניברסיטאות, אף אחד כבר לא מכיר אותם בשמם. שם אנחנו מבצעים התערבות חברתית לצמצום הנשירה.

"אני עומדת לירות עכשיו בתוך הנגמ"ש של עצמי: צריך להגיד שהמגזר החברתי עובד לא מעט מהרגש, וטוב שכך, אבל המשמעות היא שמדידה והערכה הן לא ריטואל קבוע בעבורנו. משרדי הממשלה שעובדים עמנו במכרזים לא תמיד דורשים את זה. מאז שהתחלנו לעבוד עם כסף מקצועי, המשקיעים משגעים אותנו לפעמים כל יום, ובטח כל רבעון, כדי לדעת מה השתנה. תהליכים חברתיים זה דבר שדורש זמן, ובמיזמים חברתיים רבים אי-אפשר לראות תשואה כל כל מהר - אבל בהשכלה גבוהה דברים פועלים מהר יותר. הטעמנו מערכת CRM שלא היתה אצלנו קודם. למדנו שלא צריך לפחד מזה, וכך מנהל הארגון יכול לישון טוב יותר בלילה. בואו נעשה את זה כולנו", פנתה לעמיתיה במגזר השלישי.

"אנליסטים מתקשים לקבל את האג"ח החברתיות"

לדברי נוידרפר, קבוצת Social Finanace מעורבת בגיוס אג"ח חברתיות בסך מיליארדי דולרים בחו"ל - למטרות כמו חינוך ושילוב של פליטים בחברות שאליהן הגיעו. "לפני שנה וחצי הנפקנו אג"ח חברתית למניעת סוכרת מסוג 2, שהיא המגפה של המאה ה-21", אמר. "אנחנו עומדים לטפל ב-2,250 טרום-סוכרתיים בסיכון גבוה. נעשה עמם שנתיים של התערבות ועוד שלוש שנים של תחזוקה. אנו מניחים שאחרי חמש שנים נוכל להראות ירידה של 50% בסוכרת - וכל הכסף מגיע ממשקיעים.

ירון נוידרפר
ירון נוידרפרצילום: אייל טואג

"אם זה יצליח נחסוך הרבה כסף לסוכרתיים, לתמ"ג, וגם לקופות החולים ולביטוח הלאומי. קופות החולים והביטוח הלאומי הם אלה שישלמו למשקיעים בחזרה אם ההשקעה תצליח. חלק מהכסף שהם יחסכו יגיע למשקיעים. הממשלה לוקחת כאן פרויקט חברתי מסוכן - מפני שלא בטוח שנצליח - ומעבירה את הסיכון ממשלם המסים אל המשקיעים. אנו צריכים ליצור best practice שאפשר יהיה להרחיב לקנה מידה לאומי ואפילו גלובלי".

אלטשולר אמרה כי אנליסטים בשוק ההון אינם יודעים איך "לאכול" את האג"ח החברתיות, מפני שאינם יודעים מהו החזר התשואה. "אם יש ערבות ממשלתית, הפרויקט הוא ממשלתי - אבל אנחנו רוצים דברים שהמוסדיים יוכלו להיות מעורבים בהם ללא צורך במעורבות ממשלתית. לכן, אני חושבת שבניית סל היא הכרחית, לא רק בגלל גודל הפרויקטים אלא גם לשם פיזור הסיכון. אם יהיו דברים שנראים בטוחים מאוד, יחד עם דברים שנראים בטוחים פחות - נדע איך להתמודד עם זה. ככל שהמודל יהיה ברור יותר, נראה את המוסדיים משתתפים בהשקעות כאלה יותר.

"לבית ההשקעות הגדול בעולם, Blackrock, היו עד לפני שנתיים בערך 20-15 מועסקים בתחום ההשקעות באחריות סביבתית-חברתית , וכיום יש לו כבר 50. בני דור המילניום מאוד היו רוצים לראות את השקעותיהם נעשות בדרך הזאת, וזה מזיז את התחום קדימה. עוד דבר שמזיז את התחום קדימה הוא חשיפה של מידע. יש אתרים באינטרנט שבהם עובדים מספרים באופן פתוח על החברה שמעסיקה אותם. אם חברה, למשל, לא נותנת לעובדים הפסקות, המידע נחשף - ואף אחד לא ירצה להשקיע בחברה כזאת. אפשר לדעת מה העובדים והספקים חושבים על כל חברה. וגם אם חברה עושה את זה בטורקיה, ולא במערב - אפשר לדעת את זה". 

"הממשלה עובדת לאט מאוד"

נוידרפר אמר לאלטשולר כי אמנם חברת ההשקעות שהיא עובדת בה מובילה בתחום ההשקעות החברתיות בישראל, אבל לדבריו, "במקומות אחרים אנו רואים מוסדיים שמשקיעים בהנפקות של חברות סיגריות, וביד השנייה מוכרים לנו ביטוחי בריאות".

יפעת סלע
יפעת סלעצילום: בשמת איבי

לדברי נוידרפר, כדי שהאג"ח החברתיות יפרחו, "צריך להגדיל את קנה המידה, ושיהיה לנו רקורד חיובי. כשפרויקטים יסתיימו, ומשקיעים יקבלו את כספם בחזרה בתוספת 5%-4% - יראו שזה עובד. אנחנו עושים שני מהלכים מקבילים: אחד הוא לעבוד יותר עם הממשלה, כדי לפצח מהו החשש שלה. לכאורה השקעות חברתיות הן דבר חיובי לממשלה - מישהו אחר מתעסק במקום הממשלה במה שחשוב, ולאו דווקא במה שדחוף. בממשלה היו מי שחושבים שזה טוב מכדי להיות אמיתי, וחיפשו את המילכוד - אבל כיום מתחילים להבין שאפשר להגיע ככה למקומות שבהם הממשלה אינה מצליחה לחולל שינוי. דבר שני שאפשר לעשות הוא לייתר את הביורוקרטיה הממשלתית, ולשנות את המודל כך שמי שישלם על תוצאות יהיה למשל ארגונים בינלאומיים, כמו קרן גייטס".

סלע נשאלה אם לא פשוט יותר שהממשלה תעשה את עבודתה כמו שצריך, באמצעות המסים שהיא גובה, והשיבה: "הממשלה עובדת לאט מאוד. המגזר השלישי תפקידו לאתגר את הממשלה. אנחנו כמו סירת גומי שאפשר לשלח מהאונייה הגדולה כדי לעשות ניסויים. אני לא רוצה להיות נסמכת על הממשלה או על פילנתרופיה, אלא לעמוד על הרגליים וליצור תשואה כלכלית. אני מעוניינת בגיוון של מקורות ההכנסה - כך שניסמך גם על כסף ממשלתי, גם על כסף פילנתרופי וגם על אג"ח חברתיות. מלבד זה, אנחנו בוחנים את האפשרות לשמש בעצמנו כמשקיעים באג"ח שלנו - אמנם בסכום קטן. כך נוכל להראות למשקיעים שאנו מחויבים".

אלטשולר אמרה כי ההשקעות החברתיות יצברו תנופה לאחר שהמשקיעים המוסדיים יצברו ביטחון. "כשהם יקבלו ביטחון הם ישקיעו בסכומים גדולים יותר", אמרה. "אם יהיו פרויקטים של אג"ח חברתיות שיעבדו טוב בעולם - אין שום סיבה שהם לא יעבדו פה. זה יעזור למוסדיים לצבור ביטחון".

נוידרפר הוסיף כי גם בעבר היו פרויקטים חברתיים, ו"ההבדל לעומת מה שהיה פעם הוא שכשיש משקיע, אנחנו מוטי תוצאות, ולא מוטי תהליכים או לב. בסופו של דבר, צריך להחזיר למשקיע את כספו, ואם אפשר עם תשואה - מה טוב".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker