חיל אוויר קירקע מטוסים: "תרבות האחזקה של תע"א - מתחת לרף הנדרש"

מפקד חיל האוויר הורה לקרקע מערך מטוסי תובלה בעקבות ממצאי תחקיר על תאונה במהלך עבודת תחזוקה בחודש ינואר: "תהליכי הבקרה והבטחת האיכות של התעשייה האווירית לקו בחסר, הם לא זיהו חריגה מהוראות חיל האוויר, שלהן מחויבת התעשייה"

חגי עמית
חגי עמית
בסיס חיל האוויר נבטים
בסיס חיל האוויר נבטיםצילום: אליהו הרשקוביץ

התעשייה האווירית ספגה ביום רביעי האחרון פגיעה דווקא מלקוח הבית שלה - חיל האוויר הישראלי. זה קרה לאחר שמפקד חיל האוויר האלוף עמירם נורקין, הורה על קרקוע מערך מטוסי התובלה ה"קרנף" (הרקולס) וה"ראם" (בואינג 707) שצה"ל משתמש בהם ומתוחזקים על-ידי התעשייה האווירית - בטיסות אימונים.

סיבת האירוע היא תאונה שהתרחשה בחודש ינואר האחרון בחיל האוויר - כאשר בזמן טיפול שגרתי של הרצת מנועים (הפעלת המנוע על הקרקע תוך שהבלמים של המטוס נעולים ואמורים למנוע כל תזוזה שלו) למטוס קרנף על הקרקע - הידרדר המטוס מהמסלול. באירוע לא היו פצועים, למעט שני נפגעי חרדה ששהו במקום.

בחיל האוויר הוקמה ועדת חקירה שפירסמה את ממצאיה בשבוע שעבר, לאחר חמישה חודשים שבמהלכם חקרה את המקרה בשיתוף חוקר תאונות מטעם התעשייה האווירית.

ממצאי הוועדה העלו כי התאונה נגרמה בשל ביצוע הרצת מנועים עם לחץ חלקי במערכת הבלימה של המטוס, ובשל תפעול שגוי של פעולות החירום שהובילו לחוסר הצלחה בבלימת המטוס. לפי הוועדה, תהליכי הבקרה והבטחת האיכות של התעשייה האווירית לקו בחסר - ולא זיהו את החריגות מההוראות והסטנדרטים של חיל האוויר להם מחויבת התעשייה.

נורקין הצביע בתגובה על כך שמקור הגורמים הישירים לתאונה היה תפעול שגוי של אנשי האחזקה, וטען כי תרבות האחזקה ורמת הבקרה של התעשייה האווירית כפי שהשתקפו בדו"ח החקירה היא מתחת לרף הנדרש. 

בואינג 707 במתחם הטיפולים בבסיס נבטים, 2010
בואינג 707 במתחם הטיפולים בבסיס נבטים, 2010צילום: אליהו הרשקוביץ

בעקבות ממצאי ועדת החקירה, ערך חיל האוויר בשבוע שעבר ביקורת למערך האחזקה של התעשייה האווירית בבסיס חיל האוויר בדרום הארץ. מהביקורת עלה כי רמה מקצועית לא מספקת ונוהלי חיל האוויר שלהם מחויבת התעשייה האווירית על-פי חוזה, אינם ממומשים. כמו כן, לא נעשית עבודה על-פי ספרות ונהלים כתובים וישנם פערים בניהול כלים, ציוד וחומרים של התעשייה האווירית.

לאור הממצאים הנחה מפקד חיל-האוויר על קרקוע מערך ה"קרנף" וה"ראם" המתוחזקים על-ידי התעשייה האווירית מטיסות אימונים, והורה לראש להק הציוד שמעון צנציפר לגבש, יחד עם התעשייה האווירית, תוכנית לטיפול בליקויים.

עבור מנכ"ל התעשייה האווירית נמרוד שפר, יוצא חיל האוויר, היתה זו התמודדות ראשונה עם כור מחצבתו תחת כובעו החדש בחברה הממשלתית. לאור העובדה שהקרקוע נעשה חמישה חודשים אחרי התאונה, ובמהלכם השימוש במטוסים נמשך כסדרו - ניתן לומר כי מדובר בקרקוע שנועד לנער את התעשייה האווירית - ולא כזה הנובע מסיבות בטיחותיות.  

תע"א משקיעה בטיפול בתקלות ובמנועים עשרות מיליוני דולרים

סכום הפעילות המדוברת שבמסגרתה עובדי התעשייה האווירית אחראים על אחזקת מטוסי תובלה כבדה, טיפול בתקלות ובהרצת מנועים - נאמד בעשרות מליוני דולרים בשנה. החברה מעסיקה כ-200 עובדים בדרום הארץ לצורך פעילות זו. הפעילות משתייכת לחטיבת תעופה בחברה העוסקת בהסבה והשבחה של מטוסים אזרחיים וצבאיים. מדובר בתחום חשוב על רקע הפסדי הפעילות האזרחית של החטיבה.

עובדי התעשייה האווירית מחוייבים לתחזק את המטוסים על-פי הוראות היצרן ומדיניות המערך הטכני של חיל-האוויר. האחריות על התשתיות הנלוות למטוסים - ההאנגרים  ומסלולי התעופה לדוגמה, היא של חיל האוויר.

מהתעשייה האווירית נמסר כי היא "מספקת שירותים לשביעות רצון משרד הביטחון מזה עשרות שנים. החברה היתה שותפה מלאה לתחקיר ושיתפה פעולה באופן מלא. התעשייה האווירית עושה ותעשה כל שיידרש על מנת לתקן את הליקויים ולהמשיך לשרת את מערכת הביטחון לשביעות רצונה כפי שנעשה מאז קום המדינה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker