סגירת שדה דב - כמה סיבות לבהלה - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סגירת שדה דב - כמה סיבות לבהלה

אם שדה דב ייסגר, המשמעות היא ירידה של 65% במספר הטסים לאילת. בפועל, זה כמו לסגור לחלוטין את הקו

9תגובות
הפגנה בירושלים נגד סגירת שדה דב, היום
אמיל סלמן

ברבות השנים יש אינפלציה תמוהה בהערכת הנזק על הנייר שייגרם למדינה אם לא יפונה שדה דב. תמוה שכתבים רציניים מדקלמים את הסכומים המגיעים מאגף התקציבים, בלי להעמיק ובלי לבדוק, כאילו מדובר בתורה מסיני.

עד לא מזמן דיברו על "נזק של מיליארדים" אח"כ זה נהיה "5 מיליארד" ו-"8 מיליארד". לפני 3 ימים זה קפץ ל-12 מיליארד והיום כבר 17 ו-18 מיליארד. הנייר סובל הכל והעיתונות הכלכלית עוברת לדום ומצטטת את המספרים המופרכים.

מדובר בסיפורי בדים לא מציאותיים שמפזרים לאוויר פקידי האוצר. התרחיש הסביר ביותר הוא שהאוצר לא יצטרך להוציא שקל אחד מהכיס. חבל שמתעלמים מהיתרונות בהצעה להמשיך את פעילות השדה במקביל להמשך התכנון באותו קצב ובאותו אופן. על פי הצעה זו בתום התכנון הבנייה תתבצע בשלבים ממזרח למערב, במקביל המשך הטיסות בשדה יצומצם. המדינה ובעלי הקרקע יקבלו בסופו של דבר את מלוא התמורות שהם מצפים לקבל.

על פי ההצעה, זכויות מנהלי הגוש הגדול יישמרו ואף יוקדמו ולא יהיה להם שום אינטרס לבטל את ההסכם. כשם שלא סגרו את רחוב ז'בוטינסקי כדי לבנות את הקו האדום, אפשר בקלות לתכנן ולעשות בדיקות קרקע ואפילו לבנות ממזרח למערב, במשך הרבה שנים, בלי לפגוע בהמשך פעילות השדה. אפילו הספקולנטים שכבר מספסרים בקרקעות יחד עם המינהל, בוודאי כבר מבינים, שתכנון כזה לא יפגע להם באקזיט.

שדה דב
מוטי מילרוד

לא צריך להיות דוקטור לכלכלה כדי לקבוע שגם אם חלילה תידחה הבנייה בשנה או שנתיים או שלוש, ואין כל כוונה לגרום לכך לקרות, הנזק לא יגיע למיליארדים ובטח לא 12 או 17 מיליארד.

הנה כמה הערות ודברים שכדאי לדעת על שדה דב והתוכנית לסגור אותו:

1. נכון למאי 2019, שדה דב מהוה כ-60% מהתנועה הפנים ארצית לאילת ובעלייה מתמדת לאורך השנים לעומתו, נתב"ג מהוה 37.7% מסך הטיסות לאילת ונמצא במגמת ירידה מתמדת. פתיחת שדה התעופה ברמון, הורידה את מספר הטסים לאילת בשעור של כ-25% (נתוני רש"ת). לפי דו"ח יצחקי, (לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה) והרגלי תנועת הנוסעים, סגירת שדה דב צפויה להביא לירידה במספר הנוסעים בטיסות פנים בשיעור של כ-40%. המשמעות היא ירידה בשיעור של 65% במספר הטסים לאילת, קרי, סגירת הקו. זו בוודאי סיבה לבהלה. 

2. נתב"ג הרבה פחות נגיש לטיסות לאילת משדה דב מהסיבות הבאות:

א. הטיסות הן מטרמינל 1 בנתב"ג בעוד הרכבת מגיעה לטרמינל 3. משום כך, יש צורך בשאטל מטרמינל 1. השאטלים הם שירות ארוך שלוקח זמן.

ב. כל הדרכים המובילות לנתב"ג עמוסות. כביש 1 ונתיבי איילון פקוקים רוב שעות היום. אגב, הנתיב המהיר לא מחובר לנתב"ג (בניגוד להמלצות דו"ח צוות צ'רלי סולומון, שכמעט כולן לא קוימו).  

שדה תעופה רמון
אייל טואג

ג. החניון בטרמינל 1 עמוס מאוד. במקרים רבים במיוחד בתקופות של חופש, הנוסעים מועברים לחניות רחוקות, או לחניה לטווח ארוך של טרמינל 3 ומחכים לשאטל (שרות ארוך שלוקח זמן).

ד. נתב"ג הרבה פחות נגיש להולכי רגל ובעיקר למתקשים בהליכה בשל מרחקי ההליכה הגדולים, מה שמקשה מאוד על תנועת החולים.

ה. בנתב"ג זמן הנסיעה באוטובוסים למטוס ארוך משמעותית (בשדה דב – דקתיים).

ו. זמן ההמתנה של מטוס להסעה וזמן ההסעה על המסלול עד ההמראה ארוך משמעותית בנתב"ג. ככה זה כשמדובר בשדה תעופה בינלאומי. המצב זהה גם בנחיתה עד החניה.

ז. במשך זמן ההסעה של מטוס עד ההמראה או לאחר הנחיתה בנתב"ג, המטוס שהמריא משדה דב כבר נחת ברמון.  

ח. נתב"ג לא יותר קרוב למרבית המרכזים הרפואיים במרכז.

שדה התעופה רמון
RONEN ZVULUN/רויטרס

ט. במונחי זמן צריך מינימום 4 שעות כדי לטוס מנתב"ג לרמון. גם זו סיבה לבהלה.

3. 20 דקות לכל היותר מפרידות מרמון לאילת. סגירת השדה באילת היוותה הקלה לגורמי הביטחון, מכיוון שמטוסים לא נדרשים יותר להדרים כבעבר. השדה באילת לא נתן פיתרון לטיסות בינלאומיות מכיוון שלא ניתן להאריך את המסלול. על מנת שניתן יהיה להביא תיירות נכנסת לעיר, היה צורך לבנות שדה בינלאומי שייתן פתרון הן לטיסות הפנים ארציות והן לטיסות הבינלאומיות. אגב, על פי התוכנית המתארית, שדה התעופה נמצא בחלק הצפוני של העיר. שדה רמון הוא שדרוג אדיר ביחס לשדה אילת. אגב, גם בעניין רמון יש לאילת טענות קשות משום שהמלצות צוות צ'רלי סולומון ביחס לשדה רמון לא יושמו כלל.

4. שדה רמון ריק והוא מהיר ליציאה ונטול פקקים. אם משווים את ההגעה אל ומנתב"ג להגעה אל ומרמון במונחי זמן, כל שאלה בעניין מתייתרת.

5. המספר 400 מיליון שקל ש'הובטח' כביכול לעיר אילת, הוא סכום המגיע לעיר מכוח הסכם הגג. התניית הסכום בוויתור על המאבק של שדה דב איננו אלא ניסיון 'סחיטה' של הממשלה. וכל מלה מיותרת.

6. התחשיב של אגף תקציבים שאיש לא נחשף אליו ואיננו שקוף לציבור, מתעלם מהרווחים שיצמחו למשק אם יידחה הפינוי. הוא מתעלם מהפחתת העול על נתב"ג; הוא מתעלם מהקלת תנאי החיים של תושבי אילת ומהסיכוי שמדינת ישראל תיאלץ להוציא מיליארדים לתיקון הנזק שייגרם לעיר; הוא מתעלם מהחיסכון בפגיעה הפוטנציאלית בתיירות לאילת ומתרומתה לכלכלת ישראל; הוא מתעלם מהפגיעה הקשה במערכת הבריאות של העיר אילת ואף מתעלם מהעומס הצפוי על כביש 90 על המשתמע מכך. באותה קלות שבה הוכנה חוות דעת פסימית ניתן היה גם להכין חוות דעת על החיסכון והתועלת למשק כתוצאה מאי פינוי שדה דב.

7. בעניין הטענה של הפגיעה בקו הירוק, מהנדס העירי תל אביב וראש העירייה הבהירו בכתב שהטענה מופרכת ושקיימות תוכניות חלופיות. לא תיגרם שוב פגיעה או עיכוב לקו הירוק.

הכותב הוא ראש העיר אילת   



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#