הביקורת נגד לינור אברג'יל מצמררת ופוגענית - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הביקורת נגד לינור אברג'יל מצמררת ופוגענית

דבריו של עודד אליגון הם קריאת בוז לא רק כלפי הלבוש של אברג'יל בטקס יום העצמאות - אלא כלפי תפישת עולם, קהילה, אמונה, ויותר מכל כלפי נשיות ומיניות נשית

113תגובות
לינור אברג'יל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל

האמירה של השופט בדימוס עודד אליגון כלפי לינור אברג'יל היא קריאת בוז לא רק כלפי הלבוש שלה בטקס יום העצמאות, אלא כלפי תפישת עולם, קהילה, אמונה, ויותר מכל כלפי נשיות ומיניות נשית.

מפאת כבודה של אברג'יל, לא אצטט דבריו, אך הקלון שהטיל כלפי מנחת הטקס התמקד בכיסוי ראש מנומר ושמלה לבנה צמודה, ממנה ביצבצה בטן הריונית. הביקורת הזו מקבלת משנה תוקף מצמרר לאור העובדה שמדובר על אישה אשר עברה אונס בעברה. עורכת הדין אברג'יל לא שתקה אז - היא לקחה על עצמה לשאת מסר של החלמה ושחרור עבור נשים במצבים דומים. לכן הביקורת כלפיה היא פוגענית ברבדים עמוקים יותר משנדמה.  

נשים שנפגעו מינית הן אוכלוסייה שחיה בפוסט טראומה, שנדרשת לתעצומות נפש לצורך תפקודן היומיומי והתמודדותן עם סערות רגשיות בלתי פוסקות. על אף שידוע כיום שאין שום קשר בין לבוש לתקיפה מינית, עבודתי עם אוכלוסייה זו באמצעות לבושן ("סטיילינג תרפי") משקפת כמה חזק הצורך שלהן להשתמש בבגדיהן כדי לכסות את גופן, בניסיון להגן על עצמן מהבלתי נסבל שיחזור על עצמו. בעבודה זו עם נפגעות תקיפה מינית, המטרה היא לייצר שינוי מעמדה של הסוואה של הגוף והנפש לעמדת ביטחון ואפילו ביטוי עצמי, על ידי השימוש בלבוש שלהן. בראייה זו, הביקורת כלפי הבחירה של לינור שלא להסוות עצמה שוללת מסר של תקווה והחלמה עבור נשים רבות.  

כבוד השופט בדימוס העלה למשפט שדה כיסוי ראש מנומר. מאבקים סביב כיסוי ראש אינם חדשים בעולם היהודי, שכן הוא מסמל שמירת מצוות בקרב נשים נשואות, והינו כלי למקם אישה ברובד החברתי והמוסרי. אך מה שקרה במהלך השנים הוא, שהכיסוי הפך מנטל לכתר. נשים מאמינות בוחרות היום כיסויי ראש מגוונים, בגדלים וצבעים שונים, עם כריות הגבהה ובלעדיהן. הכיסוי הפך לכלי להצהרה אופנתית אישית.

הילה בוסקילה, עובדת סוציאלית בת 34, מספרת בראיון לספרי "סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות": "יש ימים שאני מרגישה שמתהלכת עם כתר על הראש, ויש ימים שהכובד הפיזי והנפשי שלו מורגש. יחסי אהבה-שנאה שכאלה... בעצם חבישתו יודעים עלי כל כך הרבה.. וזה מתסכל. כשיש לי תקופות מורכבות מול כיסוי הראש, אני מתאמצת להשקיע בחידוש של מטפחות יפות או בלמידה של קשירה חדשה..". 

כיסוי ראש צבעוני ומיוחד מאפשר לנשים לבטא את עצמן גם בתוך כללי הלבוש הדתי, להימנע מצמצום עצמי ולהישאר נוכחות במרחב. אותה נוכחות היא שעוררה את הביקורת.

לא ניתן להימנע מהמסקנה שהקלון הפומבי כלפי בחירת הלבוש הזו הינו ביטוי לקלון כלפי ביטוי מיניות נשית. במציאות שלנו, נשים בכל הגילאים נענשות על ביטוי מיניות במרחב הציבורי. מחקרים מראים כי נשים שלבושות באופן שנתפש כפרובוקטיבי נשפטות לרעה ומוערכות פחות, על ידי נשים וגברים כאחד. המסר ברור – מיניות נשית צריכה להיות תחת פיקוח ושליטה קפדנית, וישנם מרחבים מוגדרים שרק בהם המיניות הזו מקובלת. החל מנערות, שזוכות לביקורת ואיסור כניסה לבתי ספר במכנסיים קצרים - ועד נשים מבוגרות שמושמצות על רצונן ללבוש בגדים צמודים או בגד ים. כולנו נמצאות תחת עין ביקורתית בהקשר לגופנו ולמיניות שלנו.

לסיום, האבסורד הגדול ביותר הוא שהסאגה הזו התקיימה בהקשר לטקס יום העצמאות. עצמאות אמיתית אפשר יהיה לחגוג במדינה שתאפשר לנשים וגברים להתלבש ולהתבטא כרצונם. עצמאות אמיתית תושג כשלא יהיה עוד תיוג של נשים כקדושות או מופקרות ופחד של נשים ללבוש בגד שעלול לתייג אותן. זו תהיה סיבה להדליק משואה, ואני בעד להזמין את כבוד השופט להדליק אותה. 

הכותבת היא מרצה במכללה לחברה ואמנויות ועובדת עם נפגעות תקיפה מינית במרכז "עוגן"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#