פער התיווך גדל - והצרכנים משלמים יותר על פירות וירקות - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

פער התיווך גדל - והצרכנים משלמים יותר על פירות וירקות

להקטנת יוקר המחיה בתחום החליטה הממשלה על בחינת פערי מחירים בין החקלאי לצרכן, הקמת שוק סיטוני מתקדם והקמת שוקי איכרים בערים ■ "דבר לא מוצה" קבע המבקר והאיץ להשלים את בדיקת הרווחיות הגבוהה של רשתות השיווק בתחום לצד מיצוי ההמלצות האחרות

10תגובות
פירות וירקות
אילן אסייג

"אף שהצורך בבחינת פערי התיווך בתוצרת חקלאית עלה כבר ב-2012, ולמרות חשיבות הנושא, למועד סיום הביקורת טרם הושלם גיבוש המסקנות המקצועיות בתחום". כך קבע מבקר המדינה בדו"ח שלו שהתפרסם היום (ב') בנוגע למחירי הפירות והירקות בישראל.

מבקר המדינה ציין כי סוגיית מחירי המזון בישראל, ובכלל זה מחירי הפירות והירקות, נוגעת לכל משק בית במדינה. ההוצאה של משקי הבית בתחום בשנת 2016 היתה כ-14% מההוצאה שלהם על מזון, כ-370 שקל לחודש למשק בית. ההוצאה על פירות וירקות טריים עולה עם ההכנסה, אך פירות וירקות טריים מהווים שיעור גבוה יותר מסך ההוצאה במשקי בית שהכנסתם נמוכה.

באוקטובר 2012 קיבלה הממשלה שורת החלטות להורדת יוקר המחיה בשרשרת השיווק של פירות וירקות טריים בהן הקמת צוות בין-משרדי לבחינת המקור לפער בין המחיר שמקבל החקלאי למחיר המכירה לצרכן (פערי התיווך), הקמת שוק סיטוני מתקדם והקמת שוקי איכרים למכירה ישירה מהחקלאי לצרכן. המבקר קבע כי דבר משלושת הצעדים לא התממש. הצוות המשרדי לא הוקם, השוק הסיטוני לא הוקם ושוק האיכרים פועל בארבע רשויות בלבד.

המבקר התייחס בהרחבה לרווחיות של רשתות השיווק הגדולות וציין כי במקטע הקמעוני גדל בשנים האחרונות נתח השוק של רשתות השיווק בתחום הפירות והירקות, לעומת השווקים הפתוחים והמכולות, והגיע לכ-50% מההוצאה של משקי הבית על פירות וירקות. רשתות השיווק פועלות בתחום, בעיקר באמצעות מערך רכש סיטוני עצמאי או באמצעות סיטונאים גדולים הרוכשים פירות וירקות - לעתים עבור כמה רשתות יחדיו - ולרוב אינן פועלות דרך השווקים הסיטוניים אלא רוכשות ישירות מהחקלאים או מחברות השיווק. "הגידול בנתח השוק של רשתות השיווק כאמור חיזק את כוחן במקטע הסיטוני של פירות וירקות, וכפועל יוצא, מעט סיטונאים גדולים שולטים ביותר ממחצית מקטע זה", ציין.

המבקר הוסיף כי ביטוי מרכזי לפערי הכוחות בין מגדלים למשווקים הוא הגדלת פער התיווך במחירי פירות וירקות טריים. לדוגמה, בדיקה שערכה ועדת המחירים הממשלתית העלתה כי הרווח התפעולי של הרשתות הקמעוניות מפעילות שיווק פירות בשנת 2016 היה גבוה - 3.6% לרשת שאינה מפעילה מרכז לוגיסטי ו-6.7% לרשת המפעילה מרכז - לעומת הרווח התפעולי הממוצע מכלל הפעילות הקמעונית באותה שנה, שהיה 2.3%.

המבקר קבע כי על ועדת המחירים לסיים בדחיפות את בדיקתה לגבי נתוני 2017, כדי שתוכל לקבל את ההחלטה המיטבית על דרך הפעולה הנדרשת להמשך הטיפול בפערי התיווך במחירי פירות וירקות טריים.

פערי כוחות גדולים

המבקר מתייחס למקטע נוסף שטומן בחובו עליית מחירים, זה שבין החקלאי למשווקים הגדולים. לדבריו, במסמך שפרסם משרד החקלאות באוגוסט 2017 הוסבר כי פערי הכוחות בין המשווקים הגדולים לבין החקלאים מובילים להגדלת מרווחי השיווק בפירות וירקות טריים. למרות זאת ציין המבקר כי "פעולות משרד החקלאות לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים קודמו באיטיות וטרם מוצו".

לנושא שוק האיכרים ציין הדו''ח כי "פעולות משרד החקלאות לעידוד שוקי איכרים ברשויות המקומיות קודמו באופן איטי ומזערי". במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018, שש שנים לאחר שהממשלה אימצה החלטה בנושא הופעלו שוקי איכרים בארבע רשויות מקומיות בלבד - עובדה המשקפת יישום איטי ומזערי של המדיניות.

מבין 255 רשויות מקומיות בישראל, רק 27 החליטו להפעיל אירועי שוק איכרים, שנועדו להפחית את מחירי התוצרת החקלאית ולצמצם את פערי התיווך, כ-11% בלבד. מהן רק שלוש שייכות לאשכול חברתי-כלכלי הנמוך מ-5.

"על משרד החקלאות לפעול במהירות להפקת לקחים, לבירור החסמים העומדים לפני הרשויות שנכללות בנוהל ולגיבוש הצעדים והתמריצים היכולים לעודד שימוש בכלי זה, בעיקר ברשויות שמשויכות לאשכול חברתי-כלכלי בינוני או נמוך", קבע המבקר.

גם ההמלצה הנוספת להורדת מחירי הפירות והירקות, הקמת שוק סיטוני מתקדם, טרם מומשה. המבקר ציין כי "העובדות שנפרשו בדו"ח בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות פעולה ממשלתית שמתאפיינת בשורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות איטית שגבלה לעיתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת של הרשות המבצעת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון".

לדבריו, "משהחליטה הממשלה על הקמת שוק חדש, עליה לפעול להסרת החסמים העומדים בפני קידום הפרויקט, שכן השוק הקיים אינו נותן מענה מספק. בד בבד, על משרדי האוצר והחקלאות לבחון את חלופת ההקמה של זירת מסחר דיגיטלית, במטרה לחזק את התחרות במקטע הסיטוני".

המבקר ציין כי משרד החקלאות אומנם נקט פעולות אולם אלה "מקודמות באיטיות, ואינן מגיעות לשלב הסיום, והשימוש בכלים אלו אינו ממוצה".

המבקר דרש כי משרדי האוצר והחקלאות יקבלו החלטות "על אופן עידוד התחרות והיעילות לאורך שרשרת השיווק של הפירות והירקות ולצמצום פערי התיווך. בכלל זה על שני המשרדים לפעול לאסדרה של קשרי המסחר בין החקלאים למשווקים הסיטונאים והקמעונאים ולעידוד שוקי איכרים והשוק הסיטוני".

משרד החקלאות: הביקורת שגויה ונובעת מטעות

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "הביקורת המופנית כלפי המשרד בטעות יסודה ואינה נכונה. ההפך הוא הנכון. עידוד התחרות בשוק הפירות והירקות, צמצום פערי התיווך והורדת יוקר המחיה הם מיעדיו המרכזיים של משרד החקלאות. בתוך כך, המשרד פעל ופועל במגוון רחב של חזיתות שיביאו לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים.

"בין היתר, משרד החקלאות מעודד הקמת שוקי איכרים ברשויות השונות, ואף הקצה תמיכה של 23 מיליון שקל כדי לאפשר לחקלאים למכור ישירות לצרכנים בתנאי שהמחיר לצרכן יהיה נמוך ובכך להתגבר על פערי השיווק. בנוסף לכך, כדי להגביר את השקיפות לצרכן, מפרסם המשרד מידי שבוע דוח המציג את מחירי הפירות והירקות המובילים, כדי שהצרכן יוכל לעקוב אחר המחיר המומלץ ולהשוות בין המרכולים והרשתות השונים.

"לעניין הקמת השוק הסיטוני, צר לנו כי ביקורת זו באה לפתחנו, בעוד שהגורם שבלם את התקדמות התכנית הוא משרד האוצר.

"כבר לפני מספר קדנציות, גורמי המקצוע במשרד ומשרדי הממשלה אחרים הכתירו פה אחד את הפרויקט כפרויקט בעל משמעות, והאמינו כי הדבר יביא להגברת התחרות המיוחלת ולצמצום התלות של החקלאים ברשתות השיווק, הן באמצעות מסחר קונוונציונלי והן באמצעות מסחר דיגיטלי.

"אולם, כפי שנאמר 'בעל המאה הוא בעל הדעה', ולכן כשמשרד האוצר החליט שאין זה נכון להשקיע את התקציבים בזירה הקונוונציונלית על אף החלטת הממשלה והקמת חברה ממשלתית לצורך כך, ועל אף כל הסיכומים בנושא - בוטל הפרויקט, וכעת פועלים משרד החקלאות ומשרד האוצר, בשיתוף הרשות לחדשנות, להפעלת זירת מסחר דיגיטלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#