עיכובים של שנים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה איטית מדי - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

עיכובים של שנים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה איטית מדי

הממשלה הטילה על הלמ"ס להכין סקרים שונים, אבל העבודה מתעכבת ■ בלשכה טוענים כי נדרשות תוספות תקציב - אך לא הציגו תוכנית עבודה מפורטת ■ מפקד החקלאות החדש נערך 37 שנה לאחר קודמו, וגם מפקד האוכלוסין מתעכב

2תגובות
בנימין נתניהו ודני פפרמן
עמוס בן גרשום / לע"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אינה מצליחה לעמוד בכל המשימות שלה, ומתעכבת במילוי מטלות חדשות של הממשלה, בין השאר עקב מחסור בתקציב - כך קובע מבקר המדינה בדו"ח השנתי שפירסם היום (ב'). האשמה אינה רק על הגופים המתקצבים: לטענת המבקר, כשהלמ"ס מציגה דרישות לתוספות תקציב וכוח אדם כדי לעמוד במטלות, היא אינה מתבססת על תוכנית רב-שנתית וניתוח שיטתיים, הנדרשים לקבלת החלטות מושכלות. כמו כן, דרישות כוח האדם שלה מתנפחות בהתמדה, בלא שהוצג להן הסבר ברור.

הלמ"ס, קובע המבקר, אינה עומדת כיום בחלק ממחויבויותיה. בין השאר, היא אינה מוסרת לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), שאליו הצטרפה ישראל ב-2010, את כל הנתונים הסטטיסטיים שהיא מתבקשת למסור, ואינה עומדת בהחלטות של הממשלה שבהן הוטל עליה לערוך סקרים מסוימים, כגון סקר על אנשים עם מוגבלות בישראל. הביקורת של משרד מבקר המדינה מופנית גם אל משרד ראש הממשלה, שאליו כפופה הלמ"ס ארגונית, ואל אגף התקציבים במשרד האוצר, שלפי הדו"ח "לא קידמו תוכנית לטווח ארוך" לטיפול בפער בין מחויבויות הלמ"ס לביצוען.

דו"ח המבקר מקדיש מקום גם לפרויקט הבעייתי שביצעה הלמ"ס להקמת אתר אינטרנט חדש. האתר החדש עלה לאוויר בשלמותו בדצמבר האחרון - בעיכוב של שלוש שנים וחצי לפחות מהמועד שתוכנן בלמ"ס - ועדיין סובל ממחלות ילדות. במשרד המבקר קובעים כי לוח הזמנים שנקבע בלמ"ס - שלפיו האתר היה אמורה להיות מוקם בתוך פחות משנה - לא היה ריאלי.

ויכוחים על מפקד האוכלוסין

דו"ח המבקר אינו מנתח את הדרישות התקציביות של הלמ"ס מול המשימות המוטלות עליה, אבל מפנה זרקור לכך שדרישות אלה טיפסו והלכו בלא שניתן לכך הסבר ברור, ומבלי שהלמ"ס קבעה לעצמה לוחות זמנים ויעדים לשם עמידה ביעדיה, כנדרש. הדו"ח מציג את הפניות השונות של מנהל הלמ"ס - הסטטיסטיקן הלאומי פרופ' דני פפרמן - למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר, בטענות למחסור במשאבים.

לדוגמה, מפרט המבקר, במאי 2016 ביקש פפרמן מאגף התקציבים במשרד האוצר תוספת של 96 מיליון שקל בפריסה ל-2018-2016, ועוד כ-68 מיליון שקל לשם עריכת מפקד אוכלוסין ומפקד חקלאות. במשרד האוצר השיבו לאחר זמן מה כי ללמ"ס תוקצה תוספת של 20 מיליון שקל ב-2016.

באוגוסט 2017, במכתב ללשכת ראש הממשלה, ביקש פפרמן, לפי המבקר, "תוספת גדולה ביותר של משרות ביחס למשרות הקיימות - 89 משרות, שהן 13% ממשרות כוח האדם של הלמ"ס". בינואר 2018 ביקש פפרמן ממשרד ראש הממשלה תוספת של כ-75 מיליון שקל לבסיס התקציב ו-100 משרות. הדרישות המשיכו לגדול: בפברואר 2018 כתב פפרמן לממונה על התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור, כי כדי לעמוד בהחלטות הממשלה ובתקנים סטטיסטיים בינלאומיים, דרושים ללמ"ס כ-140 משרות - כ-20% מכוח האדם הקיים שלה - וכ-150 מיליון שקל במשך כשנתיים (2019-2017). "איננו מסוגלים יותר להתגבר על הפערים העצומים בין הדרישות מאתנו בארץ ובעולם ליצירת סטטיסטיקה רשמית לבין התשומות העומדות לרשות הארגון בתקציב ובכוח אדם", כתב פפרמן אז.

במארס 2018 נפגשו פפרמן ומרידור, והדיונים שנערכו בין הלמ"ס לאגף התקציבים נמשכו עד דצמבר 2018 - שבו נחתם סיכום על הגדלת תקציב הלמ"ס ל-2018 בכ-43 מיליון שקל. הדיונים התארכו בין השאר על רקע מחלוקת בין אגף התקציבים ללמ"ס על התקציב הנדרש לפרויקט מִפקד האוכלוסין - שאמור להיערך אחת לעשר שנים, ולא נערך מאז 2008. המפקד מעורר מחלוקת בין הלמ"ס למשרד האוצר, וגם מחלוקת פנימית בלמ"ס - בין השאר בסוגיות כגון עד כמה חשוב לערוך מפקד יקר "בשטח", או שמא אפשר להסתפק במפקד המבוסס על רשומות מינהליות; ואם יש לערוך מפקד במועד קובע אחד, או שניתן לערוך "מפקד מתגלגל" שיימשך כמה שנים.

משרד מבקר המדינה מעיר ללמ"ס כי הגידול במספר המשרות שדרשה - מ-80 ל-100, ואז לכ-140 - "אינו מוסבר. היעדרו של הסבר מפורט לעניין הגידול בדרישות כוח האדם עלול לעורר ספק באשר לבחינות שנעשו לעניין ההתאמה בין הצרכים למילוי המשימות ובין הדרישות שמציגה הלמ"ס".

לא מצליחים להתניע משימות

בבסיס לקושי של הלמ"ס להציג דרישות תקציב מנומקת עשויה לעמוד העובדה שהלמ"ס לא תיקנה ליקוי שעלה כבר בדו"ח של מבקר המדינה מ-2014: היא לא גיבשה תוכנית לאומית לסטטיסטיקה רשמית לטווח הארוך. בהעדר תוכנית כזאת, הלמ"ס עשויה להתקשות בתעדוף המשימות השונות המוטלות עליה.

לפי משרד המבקר, כדי לבחון אם נדרשת תוספת תקציב, ובאיזו מידה, יש למפות את כל המחויבויות שהוטלו על הלמ"ס, בשנים האחרונות ולפניהן, ולקבוע סדרי עדיפויות לביצוען. בהיעדר תוכנית סדורה לתעדוף משימות הלמ"ס, כותבים במשרד המבקר, העמיק הפער בין הביצוע השוטף לבין המשימות של הלמ"ס - אלה המוטלות עליה מכוח חוק, אלה שמטילה עליה הממשלה מפעם לפעם, ואלה שהיא מתבקשת לבצע על ידי גופים ממשלתיים, על ידי הציבור ועל ידי ארגונים בישראל ובחו"ל, כגון OECD.

דוגמה לפער כזה היא אי-השלמתו של הסקר על אנשים עם מוגבלות - שהכנתו הוטלה על הלמ"ס, בשיתוף כמה משרדי ממשלה, כבר ב-2002, בהחלטה של הממשלה. בהחלטה לא נקבע מיהו הגורם שיממן את הסקר. יותר מ-15 שנים עברו מאז, ואף שהלמ"ס פעלה לגיבוש מתודולוגיה לביצוע הסקר, היא לא איתרה מקור תקציבי לעריכתו. עם זאת, הצורך לתקצב את הסקר הוצג לאגף התקציבים "ככל הנראה לראשונה", לפי דו"ח המבקר, רק בפברואר 2018.

בדומה לכך, הלמ"ס עדיין לא השלימה את גיבושו של "מדד עוני רחב", שיביא בחשבון גם הטבות והנחות הניתנות למשקי בית, ולא רק את הכנסותיהם הכספיות. הממשלה החליטה על גיבוש מדד כזה כבר ב-2015. גם החלטת הממשלה מ-2015 להטיל על הלמ"ס להיערך לעריכת "סקר תקציב זמן" - שיאפשר למדוד בין השאר את היקף התעסוקה שלא בשוק העבודה (למשל: עבודות בית וטיפול בילדים) - לא יצאה לפועל מפני שלא נמצא לה תקציב. "על הלמ"ס לדווח לממשלה כי הסקר אינו מבוצע בשל היעדר תקציב", אומרים במשרד המבקר.

הלמ"ס גם אינה עומדת במחויבותה להעביר נתונים מסוימים ל-OECD, כגון נתונים על חשבון ההון, החיסכון וההכנסה הפנויה במגזרי החברות הפיננסיות, החברות הלא-פיננסיות ומשקי הבית; נתונים רבעוניים שוטפים על הערך המוסף לפי ענף כלכלי; ונתונים על הערך המוסף בחברות רב-לאומיות - שעל פי משרד המבקר, חשובים לקובעי מדיניות כדי להחליט איזה סוג חברות רצוי לעודד.

נוסף על אלה, הלמ"ס דיווחה רק בשלהי מארס 2019 כי השלימה את עריכתו של מִפקד החקלאות - מפקד שאמור למפות באופן יסודי את המשקים החקלאיים הפעילים בישראל. תוצאות המפקד עדיין לא פורסמו. מפקד כזה לא נערך בישראל מאז 1981, אף שארגון המזון והחקלאות של האו"ם ממליץ לערוך מפקד חקלאות אחת לעשור. המבקר קורא ללמ"ס להפיק לקחים מהעיכוב שחל בעריכת המפקד, שבעקבותיו מתעורר חשש כי המידע שהלמ"ס פירסמה בנושאי חקלאות בשנים האחרונות אינו מדויק.

האתר החדש הוקם - אבל מתי?

בתחילת 2014 נחתם הסכם עם חברה חיצונית להקמת אתר אינטרנט חדש ללמ"ס. במכרז שבו זכתה החברה נקבע כי ביצוע הפרויקט יושלם בתוך עשרה חודשים מתוך חתימת ההסכם, אבל בפועל התחילו להיצבר עיכובים: אפיון האתר הושלם באיחור של חצי שנה לעומת המתוכנן במכרז, והפיתוח והאינטגרציה - בעיכוב של תשעה חודשים. האתר החדש עלה לאוויר באופן חלקי בדצמבר 2017, באיחור של שלוש שנים, ורק שנה לאחר מכן - באיחור של ארבע שנים - הושלמה העלאתו לאוויר. משתמשים באתר מדווחים עדיין על קשיים בגישה למידע ועל עיכובים בפרסום שוטף של מידע.

דו"ח המבקר מלמד כי אף שבוועדת ההיגוי לפרויקט נשמעו הערכות שלפיהן הקמת האתר תדרוש שנתיים לפחות, הוועדה החליטה לקבוע לוחות זמנים צפופים בהרבה. אותה ועדה לא התכנסה במשך שנה ורבע, בין מארס 2016 ליולי 2017.

החברה שהקימה את האתר אמרה למשרד המבקר כי העובדה שאפיון המערכת ארך חצי שנה יותר מהמתוכנן מלמדת כי הפרויקט היה גדול בהרבה מכפי שהצטייר בתוכניות, וכי מוכנות הלמ"ס לקראתו לקתה בחסר. בין השאר, דרישות הלמ"ס בנוגע לאבטחת מידע עיכבו את הקמת האתר - נוכח קושי לוודא כי החברה המקימה אותו תוכל לעמוד בהן. "קביעת לוח זמנים שאינו ריאלי פוגעת ביכולת לנהל את הפרויקט בהתאם לתוכנית הביצוע המאושרת, ועלולה אף להביא לכך שמרכיבים בפרויקט לא ייושמו בניסיון לגשר על פיגורים ופערים", כותבים במשרד מבקר המדינה.

לצד זאת, קובעי דו"ח המבקר, מנהל מערכות המידע של הלמ"ס לא הכין תוכנית מפורטת לכוח האדם הנדרש להקמת האתר החדש. גם כשפורסמו מכרזים לגיוס עובדים לפרויקט - לא נמצאו מועמדים מתאימים.

"הלמ"ס תיקח לתשומת לבה את הערות הביקורת ותפיק לקחים"

מהלמ"ס נמסר בתגובה: "כבר עם קבלת טיוטת הדו"ח, החלה הלמ"ס לטפל בנושאים שהועלו בו מבחינה ארגונית ותקציבית בהובלת הדרגים הבכירים ביותר. כפועל יוצא, הקימה הלמ"ס אגף לתכנון מדיניות לצורך גיבוש תוכנית רב-שנתית לביצוע משימותיה, שאותן החלה ליישם בהתאם למדריך התכנון הממשלתי ולמודל בינלאומי אחיד המקובל בלשכות סטטיסטיות בעולם. בנוסף, סיכמה הלמ"ס עם אגף התקציבים על קבלת תקנים ותקציבים לפרויקטים רבים אשר נדרשים ממנה על פי החלטות ממשלה, או במסגרת מחויבותה לארגונים הבינלאומיים שהיא חברה בהם".

עוד מסרה כי "פעולות אלה הביאו לכך שמאז נערך דו"ח המבקר, סיימה הלמ"ס בהצלחה את ביצועו של שלב איסוף הנתונים במפקד החקלאות (מפקד חקלאות ראשון מאז 1981). מאז נכנס פרופ' פפרמן לתפקידו כסטטיסטיקן הלאומי הוא לא שקט לרגע על מנת לקבל את התקציבים המינימליים הנדרשים לביצוע המפקד מול אגף התקציבים, משרד החקלאות, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. רק לאחר כשלוש שנים אושר חצי מהתקציב הנדרש, כאשר את החצי השני נאלצה הלמ"ס לממן מתקציבה לפעולות אחרות.

הלמ"ס ציינה כי היא "מטפלת בתהליכי פיתוח, תכנון וביצוע של סקרים ופעולות סטטיסטיות נוספות שהוזכרו בדו"ח. בראש ובראשונה - חשוב לציין את מפקד האוכלוסין והדיור שצפוי להתבצע ב-2021, וההכנות לו נמצאות בעיצומן. כך גם לגבי גיבוש מדד העוני הרב-ממדי. יחד עם זאת, הלמ"ס תלויה כל כולה בקבלת מקורות תקציביים לביצוע פעולות כגון סקר אנשים עם מוגבלות, סקר תקצוב זמן ואחרות, ומכאן שהיא איננה יכולה לבצע זאת ללא קבלת תקציבים אלה, כפי שאכן מצוין בדו"ח".

בלשכה סיפרו ש"לפני כחצי שנה השיקה הלמ"ס באופן מלא את אתר האינטרנט החדש שלה אחרי תקופת הרצה של שנה. האתר מאפשר למשתמשים לקבל מידע מקיף ועדכני בתחומי דמוגרפיה, כלכלה וחברה, לרבות בלוחות, תרשימים ומפות. הוא מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת ועיצוב חדשני, ובנוסף מונגש לאנשים עם מוגבלות. הלמ"ס תיקח לתשומת לבה את הערות הביקורת ותפיק לקחים בפרויקטים עתידיים מסוג זה".

לסיום מסרו כי "הלמ"ס ממשיכה לקדם את המערכת הסטטיסטית הלאומית (המס"ל) בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה, ובד בבד ממשיכה לפתח שיטות מתקדמות לגיוון מקורות הנתונים ואופן איסופם, שיפור בסיסי הנתונים והנגשת המידע לציבור, בכפוף לדרישות מחמירות של הגנת פרטיות ואבטחת מידע (סייבר). מדינה מודרנית זקוקה לנתונים איכותיים מפורטים בכל תחומי פעילותה בזמני אמת ככל שניתן, והלמ"ס עושה את מרב המאמצים על מנת לעמוד באתגרים אלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#