"החברה החרדית היתה הרבה זמן בהתגוננות, היום זה כבר לא המצב" - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כנס הדורות הבאים

"החברה החרדית היתה הרבה זמן בהתגוננות, היום זה כבר לא המצב"

פייני סוקניק, מקימת עמותת "באשר תלכי", התייחסה בכנס הדורות הבאים של TheMarker לשינוי שעוברת החברה החרדית ■ "כל עוד מתייחסים אלי כבעיה אני לא אהיה חלק מהפתרון, צריך לשתף פעולה ולעשות את המקסימום כדי להגיע לשילוב"

4תגובות
פייני סוקניק בכנס הדורות הבאים של TheMarker
מוטי מילרוד

"באחת השמחות המשפחתיות האחרונות ישבתי עם גיסותיי", פתחה פייני סוקניק את דבריה בכנס הדורות הבאים של TheMarker. "כנראה שאמרתי משהו מאוד רדיקלי, שנשים חרדיות יכולות להיות בפוליטיקה, ואחת מגיסותיי שאלה אותי, 'תגידי, נולדת ככה? משהו קרה לך?' היא שאלה את זה בתסכול, איך נהייתי כזאת".

כזאת - כלומר, פעילה חברתית, פמיניסטית, ומייסדת עמותת "באשר תלכי", עמותה שמלווה נשים חרדיות במצבי פרידה וגירושין. "את 'באשר תלכי' הקמתי לפני שש שנים אחרי שעברתי בעצמי סיפור גירושין מורכב, שבמקביל אליו חוויתי את הניכור שאישה חרדית חווה", אמרה סוקניק. "חשבתי שזה רק הסיפור שלי, אבל אחר כך הבנתי שזה הסיפור של כל אישה חרדית שעוברת גירושין".

באותה שיחה עם גיסותיה בחרה סוקניק להעביר נושא, ולא ענתה לשאלה שהופנתה אליה. אבל לדבריה, זו שאלה שחוזרת על עצמה לא מעט. "לא בחרתי להיוולד בקהילה הזאת, אבל בסביבות גיל 30 בחרתי להישאר בה ולפעול לשינוי", היא מעידה על עצמה. "זאת חברה שאני מעריכה, ואם משהו לא פועל - צריך לתקן אותו. להוביל שינויים בחברה שמרנית זה אף פעם לא קל. זאת חברה שלא בטוחה ששוויון הוא חלק בלתי נפרד מצדק".

הקושי הוא כפול, לדבריה. "חרדים וחרדיות ששומעים אותי טוענים שאני לא חרדית, ומנגד פמיניסטים ופמיניסטיות טוענים שאני לא פמיניסטית. זה קונפליקט לא פשוט. על פניו בלתי אפשרי להכיל שתי זהויות, אבל אני לא לבד בזה. הרבה חרדים אקטיביסטים מגיעים עם סיפור כואב. הם זיהו וואקום שלא היה מטופל כמו שצריך, והם מחפשים לתת מענה".

פייני סוקניק
מוטי מילרוד

לדבריה, יש משמעות לזמן שבו המהפכה מתרחשת. "החברה החרדית היתה הרבה זמן בהישרדות, בהתגוננות. כיום זה לא המצב. אנחנו רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, ואנחנו יכולים", היא אמרה, ונתנה דוגמה אישית נוספת. "הייתי בסיור בעיר מסוימת והמדריך אמר שלעיר יש שתי בעיות - חרדים וערבים. ישבנו בקהל חרדים וערבים, אבל הוא לא שם לב. כשמגדירים אותנו כבעיה - זה מדיר. אני לא מרגישה שאני בעיה, אני מרגישה כחלק מעם ישראל. אבל כל עוד מתייחסים אלי כאל בעיה אני לא אהיה חלק מהפתרון. אנחנו פה כדי להישאר, יש לנו קול ומנדטים, וצריך לשתף פעולה כדי לעשות את המקסימום על מנת להגיע לשילוב שצריך להיות מובן מאליו".

השינוי לא נעשה ביום אחד, הדגישה, אבל הוא קורה. כשהקימה את "באשר תלכי" היא ספגה ביקורות רבות מהסביבה - לפני חמש שנים. "כשהתחלנו לדבר על זה שנשים חרדיות צריכות להיות בכנסת הסתכלו עלינו כעל משוגעות לחלוטין, אמרו שנשים חרדיות שמדברות ככה הן סכיזופרניות". אבל השינוי בכל זאת קורה, ולראיה, סיפרה על כנס שעתיד להתרחש הערב ועוסק בזכויות של אמהות חד-הוריות. "יגיעו לפאנל נציגים מש"ס ומיהדות התורה, ועוד נציגה חרדית מכחול לבן. לפני חמש שנים היו אומרים שזה לא אפשרי, והנה, היום גם נשים חרדיות וגם גברים חרדים באים לשמוע ולהשמיע בנושא זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#