בן בסט: "חלק גדול מהבעיות שלנו הן בגלל מונופולים ופירמידות" - מחאת האוהלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בן בסט: "חלק גדול מהבעיות שלנו הן בגלל מונופולים ופירמידות"

בזמן שוועדת טרכטנברג החלה את עבודתה, החליטו ארבעה פרופסורים לסייע לתנועת המחאה לגבש את עמדותיה; כדי להקטין את האי-שוויון, הם טוענים, יש לעודד את התעסוקה בכל המגזרים, להקטין את משקל המסים העקיפים ולהגדיל את המסים הישירים

12תגובות

>> שלשום, במקביל לפגישה הראשונה של הצוות בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג לקידום הנושא הכלכלי-חברתי בישראל, נפגשו בתל אביב מובילי המחאה החברתית בשדרות רוטשילד עם קבוצה של פרופסורים ואנשי אקדמיה בכירים, כדי ללמוד ולגבש את העמדות שתציג תנועת המחאה לצוות טרכטנברג.

רשימת אנשי האקדמיה הבכירים שבאו לסייע לאנשי האוהלים מרשימה. בין המשתתפים הפרופסורים דני גוטוויין, יוסי זעירא, אביה ספיבק, עדי אופיר, אריאלה אזולאי, אורן יפתחאל, ג'וני גל, הדוקטורים דני פילק, נתן דוידוביץ, נועם יורן ועו"ד טליה ששון.

במקביל התפרסמה אתמול בעמוד בראשון של "הארץ" מודעה גדולה, חתומה על ידי כמה אנשי אקדמיה, הקובעת כי "התביעות של המחאה ההמונית אינן רק צודקות, אלא גם אפשריות וסבירות", וכן כי "ההחלטה לקבלן תביא לישראל סולידרית ושוויונית יותר ומשגשגת לא פחות".

בחרנו להציב שאלות זהות לארבעה אנשי אקדמיה בכירים: שניים שהשתתפו בפגישה עם אנשי המחאה, גוטוויין וזעירא, ושניים שחתמו על המודעה, פרופ' לאה אחדות ופרופ' אבי בן בסט.

פרופ' דני גוטוויין

מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה ידוע בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית-חברתית שלו, כולל פעילות נמרצת נגד מדיניות ההפרטה של הממשלה

"היעד הראשון הוא להגדיר מהי מדינת הרווחה הישראלית החדשה"

>> מהם היעדים הכי הדחופים של המחאה?

"היעד הראשון הוא למצב מסגרת שתגדיר מהי מדינת הרווחה הישראלית החדשה ותציב בפניה יעדים ברי מימוש בתחום המדיניות הכלכלית. יעדים אלה כוללים את הקטנת היקף המיסוי העקיף בישראל והגדלת היקף המיסוי הישיר, הגדלת שכר המינימום ל-7,000 שקל בחודש כמו שכר השוטרים והסוהרים, שהוסכם עליו השבוע, חינוך חינם מהגיל הרך עד לאוניברסיטה, הגדלת ההוצאה הציבורית לבריאות ולחינוך כמקובל במדינות OECD והשוואת רמת הבריאות בפריפריה לרמתה במרכז.

"המחאה הציגה עד כה חזון ולא יעדים מתוך שיקול נכון שמטרתם היא לשנות את כיוון המדיניות החברתית-כלכלית ולא להיכנס לדיון פרטני מדי, שימסמס את הסיפור. ברור לכולם שהשינוי לא יתרחש בן לילה וייקח זמן רב, אך יש לראות את התחלת סיבוב ההגה, שכן נדרשת פניית פרסה במדיניות החברתית-כלכלית, משחיקת מדינת הרווחה לשיקומה, משחיקת המס, בעיקר על בעלי ההכנסות הגבוהות, להעלאתו כדי לשקם את הסולידריות החברתית". מה דעתך על ועדת טרכטנברג?

"הוועדה נראית כגוף מוזר. לא ברור מה משקל הוועדה ומה משקל השרים בקבלת ההחלטות. יש כאן תערובת לא רגילה. הוועדה תיבחן ביכולתה ובנכונותה לפרוץ את קווי המתאר של המדיניות החברתית-כלכלית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הטילו על ועדת מומחים את מה שהדרג הפוליטי צריך להחליט, לשנות מדיניות. הוועדה תצטרך להוכיח שהיא אכן פועלת לשינוי מדיניות ולא למסמוס המחאה". מה צריכים להיות יעדי תנועת המחאה לטווח הארוך?

"ברור שהמחאה, 300 אלף המפגינים, היא השדרה המרכזית של החברה הישראלית. המעמד הבינוני מוחה נגד הניסיון למחוק אותו. תנועת המחאה צריכה לדרוש את שיקום מדינת הרווחה, ואת ביטול תהליכי השחיקה של מעמד הביניים. המחאה חייבת להתפשט למעמדות הנמוכים, לפריפריה, לאוכלוסייה הערבית, ולהתמודד עם המצוקות החריפות יותר שקיימות במגזרים אלה. יש קשר בין שחיקת מעמדות הביניים לניוון המעמדות הנמוכים".

פרופ' אבי בן-בסט

מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז ללימודים אקדמיים והמכון לדמוקרטיה

סלמן אמיל

"הנושא החשוב ביותר הוא הגדלת ההוצאה לתלמיד לחינוך"

>> מה היעדים הכי דחופים של המחאה?

"הנושא החשוב ביותר הוא הגדלת ההוצאה לתלמיד לחינוך. לפי נתוני ה-OECD ההוצאה בישראל לבריאות לאוכלוסיית בני ה-65 ויותר היא מהגבוהות בעולם. מאידך, בהוצאה הלאומית לתלמיד אנחנו במקום נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD. ברשויות באשכול הגבוה ביותר ההוצאה לחינוך לתלמיד פי 2.5 גבוהה יותר מרשויות שבאשכול הנמוך ביותר. הממשלה צריכה לסייע לרשויות לבטל פער זה.

"בטווח היעדים הדחופים הייתי כולל גם את נושא היציאה לעבודה. יש לתמרץ יציאה לעבודה של מי שאינם עובדים, כדי לצמצם את אי השוויון הכלכלי. כדי לצמצם את העוני בקרב משפחות עובדות יש להגדיל מאוד את מענקי מס הכנסה שלילי. חייבים לשמור על יעד הגירעון בתקציב, 3% תוצר השנה, 2% ב-2012 כי יציבות כלכלית היא הבסיס. ניתן להגדיל סעיפים בצד ההוצאה, בצורה זהירה, תוך הגדלה מקבילה בהכנסה ממסים.

"בנושא המסים, יש להקטין את משקל המסים העקיפים בהכנסות המדינה, ולהגדיל את המסים הישירים. מסים עקיפים מגדילים את אי השוויון בחברה. צריך גם להעלות את מס החברות מ-24% ל-27%-28%. הגיע הזמן גם שנצטרף למדינות המתוקנות ונטיל מס על ירושות, כפי שוועדה שבראשה עמדתי הציעה ב-2000, מסכומים של יותר מ-4 מיליון שקל". מה דעתך על וועדת טרכטנברג?

"אני מעריך שבשיחות שטרכטנברג ניהל עם נתניהו הובהרו לו הגבולות שהוועדה יכולה לנוע בהם. אם הם רחבים נקבל נייר עבודה ראוי". מה צריכים להיות היעדים לטווח ארוך?

"הוועדה צריכה לגבש תוכנית הדרגתית, מחייבת לשלוש שנים שהממשלה תאמץ אותה. התוכנית צריכה לקבוע מה יבוצע בשנה הראשונה, בשנייה ובשלישית.

"בנוסף, חלק גדול מהבעיות שלנו הן בעיות מבניות של מונופולים ופירמידות. בנושא המונופולים, הרשות להגבלים עסקים פועלת לפי פילוסופיה פאסיבית. צריך לשנות את החוק ולעבור לגישה אקטיבית".

פרופ' לאה אחדות

מהמרכז האקדמי רופין, חברה בצוות התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, ולשעבר סמנכ"לית למחקר ולתכנון במוסד לביטוח לאומי

אדרי לימור

"המיסוי צריך להיות פרוגרסיבי יותר. מי שיש לו - ישלם יותר"

>> פרופ' לאה אחדות סבורה כי הטווח הקצר והארוך מתחברים בסופו של דבר. לדעתה, צריך לגבש תוכנית חמש-שנתית, על בסיס בדיקה מוקדמת של הצרכים והמקורות והיכולת לגשר ביניהם.

"שכחנו במשך עשור את מדינת הרווחה", אומרת אחדות. "המדינה צריכה להסכים לקחת על עצמה שוב את האחריות לנושאים כמו חינוך, בריאות, רווחה, איכות סביבה וקצבאות. זה צריך להיות מגובה בנכונות הציבור, כולל בתחום המסים. ההחלטה הראשונה שהממשלה צריכה לקבל היא לבטל את המתווה ארוך השנים של ראש הממשלה ושר האוצר להורדת מסים. יש לי תחושה שיקפיאו את המתווה לשנה ואחרי כן ימהרו לחזור אליו.

אחדות המשיכה כי "צריך לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב לטובת הנושאים החברתיים, גם על ידי הכבדת נטל המס על בעלי ההכנסה הגבוהה ועל ההון. המיסוי צריך להיות פרוגרסיבי יותר. מי שיש לו ישלם יותר".

לדבריה, גם בשוק העבודה הממשלה יכולה להתקדם, אם תאכוף את החוקים שהיא חוקקה, כמו חוק שכר מינימום. "הממשלה הוכיחה בעבר כי כשהיא רוצה היא יודעת לאכוף", היא אומרת. "מס הכנסה שלילי יכול להיות מכשיר חשוב אם יהיה נדיב יותר. הדגם האמריקאי הרבה יותר נדיב מהישראלי. הוא גם מכסה הרבה יותר אוכלוסיות".

עם זאת, אחדות מדגישה כי, "חזון המפגינים מעודד. הוא קורא למדינה לחזור להיות מדינת רווחה. התהליך צריך להיות הדרגתי". אחדות אינה מתלהבת מועדת טרכטנברג. "אני מקווה שהם יגיעו לפריצת דרך, אבל קשה לי לראות את זה. אני לא רואה אותם מגבשים תקציב אחר ל-2012, והרי תקציב 2012 בנוי על המשך הירידה בהוצאות המממשלה ביחס לתוצר".

"מערכת הבטחת ההכנסה, ביטוח האבטלה על הרצפה. אנחנו עלובים בנדיבות שלנו. תיקונים קוסמטיים לא יעזרו. צריך שלממשלה יהיה אכפת מהאזרחים שלה. ועדת טרכטנברג אולי תוריד את המע"מ, תקבע מדרגת מס הכנסה על עשירים, תשיג עוד כסף למס הכנסה שלילי - אבל זה לא החזון של אנשי המחאה ושל האנשים שרוצים מדינה אחרת".

פרופ' יוסי זעירא

אלי טסמה

מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה בין אנשי האקדמיה שנפגשו שלשום עם אנשי המחאה בתל אביב

"ועדת טרכטנברג היא ניסיון עצוב למחזר את הבעיות"

 

>> מה היעדים הדחופים יותר של מפגיני האוהלים?

"איני יכול לענות על שאלה כזו כי איני חלק מן ההנהגה של המחאה ואין לי כל ייפוי כוח לדבר בשמה. אני יכול לומר רק מה אני מבין כמתבונן ואוהד. המחאה הציגה עד כה חזון ולא יעדים מתוך שיקול נכון, שמטרתו לשנות את כיוון המדיניות החברתית-כלכלית ולא להיכנס לדיון פרטני מדי, שימסמס את הסיפור. לפיכך, ניתן לומר כי היעדים הדחופים הם צעדים שיעידו כי הממשלה אכן משנה את מדיניותה באופן מהותי.

"ברור לכולם שהשינוי לא יתרחש בן לילה וייקח זמן רב, אך יש לראות את התחלת סיבוב ההגה, שכן נדרשת פניית פרסה במדיניות החברתית-כלכלית, משחיקת מדינת הרווחה לשיקומה, משחיקת המס בעיקר על בעלי ההכנסות הגבוהות להעלתו - כדי לשקם את הסולידריות החברתית בישראל". מה אתה חושב על ועדת טרכטנברג?

"על הוועדה עצמה אין לי מה לומר, אך יש לי מה לומר על עצם מינויה. אחד המסרים הבולטים של גל המחאה הוא כי קביעת המדיניות הכלכלית-חברתית צריכה לחזור לציבור ולא להישאר מוסתרת ובלתי שקופה בחסות טיעוני שווא מקצועיים. לכן, הקמת ועדת מומחים לדון בדרישות המחאה מנוגדת באופן קוטבי לרוח המחאה. תנועת המחאה תובעת שינוי מדיניות. זו תביעה המופנית לממשלה. במקום לדון בה בשקיפות ובגלוי חוזרת הממשלה לסורה ומנסה להפוך את הסוגיה למקצועית. לכן הוועדה הממשלתית אינה יכולה להיות הפתרון, כי היא ניסיון עצוב למחזר את הבעיה".

מה ניתן להשיג לטווח הארוך?

"העתיד לא ידוע לנו. איני יודע מה ניתן להשיג, אך ברור כי כל מה שיושג יצריך הרבה מאוד סבלנות ומאבק ארוך וממושך. ככל שנמשיך ונתגייס למאבק על שינוי פניה של החברה הישראלית - כן יגדלו הישגיו. הדבר בידינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#