צדק חברתי חייב לעבור גם במגזר הערבי - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צדק חברתי חייב לעבור גם במגזר הערבי

מוחמד דראושה, מנכ"ל משותף ביוזמות קרן אברהם, קורא למנהיגי המחאה לכלול במסמך הדרישות מהממשלה גם את צורכי המגזר הערבי. את הפתרון לבעיות הכלכליות של ערביי ישראל, הוא אומר, יש למצוא במסגרת אג'נדה כלל אזרחית

8תגובות

>> היעדרותו הכמעט מוחלטת של המגזר הערבי מהשתתפות במחאת הדיור באה לידי ביטוי גם בזהות חברי הצוות החברתי-כלכלי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שהוקם כדי לטפל בדרישות המפגינים, ואינו כולל מומחים ערבים. מוחמד דראושה טען, במכתב ששלח לפרופ' טרכטנברג, כי אי הכללת מומחה ערבי סותרת את החלטת הממשלה, הקובעת ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה.

"אי אפשר לעשות צדק חברתי ולהשאיר 20% מהציבור מופלה", הוא אומר בראיון ל-TheMarker. דראושה הוא מנכ"ל משותף של יוזמות קרן אברהם, והוביל שולחן בתחום שוק העבודה בכנס ישראל 2021.

נראה שמחאת האוהלים לא פופולרית בקרב המגזר הערבי. האם זה לא מפתיע שלמרות המצוקה הכלכלית-חברתית הרבה קרב ערביי ישראל, הם לא הצטרפו למחאה?

"המגזר הערבי מעורב במחאה, אולם בהיקף מינימלי. הוקמו אוהלים בטייבה, בנצרת, בבאקה אל ערביה ובכניסה לחריש. יש עוד כמה מאהלים יותר קטנים שפעילים במקומות שונים בשעות הערב, אחרי שבירת צום הרמדאן. אולם הצעירים הערבים לא הצטרפו. החברה הערבית הסתכלה מהצד על המחאה, ולא החליטה אם זה רלוונטי או קשור אליה.

הסיבה העיקרית היא שבחברה הערבית מרגישים הדרה פוליטית וחברתית. זה תהליך שהחל בעקבות אירועי אוקטובר 2000. באותה תקופה התחיל סוג של החרמה הדדית של הציבור הערבי את היהודי ולהיפך. היו התבטאויות של יהודים שנפסיק לאכול חומוס אצל הערבים, כי לא מגיע להם הכסף שלנו. גם הערבים הפסיקו להגיע לקניונים היהודים.

"היתה פגיעה תעסוקתית בעובדים ערבים אצל מעסיקים יהודים, והחמיר התהליך של יבוא עובדים זרים, שבא בעיקר על חשבון העובדים הערבים שאיישו עד אז את רוב התפקידים בתחום החקלאות, הבניין והשירותים. אז, כשחיפשנו עזרה, נוצרה הרגשה שהמחאה החברתית של הערבים לא פוגשת את זו של היהודים, והרבה אנשים בחברה היהודית עמדו בצד. אז גם אנחנו לא מתחברים עכשיו. אנחנו גם מעריכים שכאשר יגיעו פתרונות, הם לא יספרו אותנו".

היו ציפיות שמנהיגי המחאה יתייחסו למצוקת ערביי ישראל?

"אני עדיין מצפה. לא שמעתי שום מסר מדפני ליף או איציק שמולי. המילה ערבי לא יצאה מהפה שלהם. אני אשמח אם מישהו יתקן אותי, אבל לא הייתה שום הושטת יד מצד מארגני המחאה לזמן את החברה הערבית. לא הייתה התייחסות - לא לטוב ולא לרע - אבל היו אמירות בסגנון כולנו יהודים, או קריאות לשמור את זה אזרחי פוליטי ויהודי, שיצרו חומת אש שגרמה לכך שהערבים לא מעורבים במחאה וחבל, כי כך מפספסים 20% מהאוכלוסייה, שיכלו להיות זריקת עידוד למחאה.

אתה מרגיש תחושת החמצה?

"לטעמי זה פספוס אחד גדול, כי האוכלוסייה כן מזדהה עם המחאה. הרי המקור של הכאב במחאה הוא של אנשים שלא יכולים לסגור את החודש. העלויות הן אותן עלויות. פחית קוקה קולה באכסאל, היישוב בו אני מתגורר עולה כמו פחית קוקה קולה בתל אביב. אבל ההכנסות הן לא אותן הכנסות: אנחנו 8% מהכלכלה הישראלית, אבל הכלכלה הערבית ישראלית מתנהגת כמו כלכלת משנה, כמו כלכלה ברמאללה, מזרח ירושלים או ירדן.

אזרח ערבי שעובד בקושי מגיע ל-70% יכולת השתכרות מאזרח יהודי מקביל. קיימת בעיית חוסר תעסוקת אצל נשים ועוד. 50% מהאוכלוסייה הערבית נמצאת מתחת לקו העוני. אחוזי האבטלה הם כמעט פי שתיים וחצי מהאבטלה בחברה היהודית. אצלנו בעיות הדיור הן לא זמניות, אלא ממושכות. הן מתחילות בהיעדר תוכניות מתאר, בכוונת מכוון לא לייצר תוכניות מתאר לערבים, כדי להקטין את מרחב המחייה שלהם.

אבל גם אם לא שמו לב לכלל השיקולים בחברה הישראלית, אני לא בא אליהם בטענות. להיפך, אני מעריך את הרגש האזרחי והספונטניות, והרי גם המגזר הערבי לא הצטרף מיוזמתו. אבל עכשיו, ככל שמתקדמים לבגרות והבשלה של המחאה לקראת הצגת בקשות סדורות עם יועצים כלכליים, ואם מדברים על סדר יום חדש, והמונחים שמכוונים אותו הוא צדק חברתי - אז אי אפשר לעשות צדק חברתי ולהשאיר 20% מהציבור מופלה, כי אז זה יהיה צדק יהודי לבורגנים בתל אביב, גם אם זה יקנה למוחים ולציבור ולממשלה שנתיים שלוש של שקט".

כיצד ניתן לקשור את המחאה לפתרון ארוך טווח למצוקות החברה הערבית?

"הבעיה של החברה הערבית לא תענה אם היא לא תחובר לאג'נדה כלל אזרחית. אחת הבעיות המרכזית של החברה הערבית היא ההפנמה שהבעיות שלה הן רק של הערבים. הנחה כזו מובילה לפתרונות כמו הקמת רשות פיתוח של מגזר המיעוטים, שאמורה להביא כספים חדשים וייעודיים, והתקציב שלה - 800 מיליון שקל - אמור לכאורה לסגור את הפינה הזו, כאילו שבכך הממשלה מצאה פתרון.

אבל זה לא מספיק, ורק נותן הרגשה שהבעיות של המגזר הערבי טופלו. אני רוצה שוויון, ושהשיקולים יהיו כלכליים: אם מגיע לאום אל פחם לקבל סיוע בהקמת מפעלים, דיור והשקעות - אז מגיע לה לפי קריטריונים מקצועיים כלכליים נטו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#