מאמצים להגדלת שוק העבודה: הממשלה הגדילה את מספר התקנים לערבים וחרדים בשירות הלאומי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאמצים להגדלת שוק העבודה: הממשלה הגדילה את מספר התקנים לערבים וחרדים בשירות הלאומי

מספר התקנים לחרדים הוכפל, ומספר התקנים לערבים הוגדל ב-42%; התוכנית, שאושרה אתמול, כוללת לראשונה הפניית מתנדבים לשירות במשטרה, במכבי האש ובמגן דוד אדום

6תגובות

>> הממשלה אישרה אתמול להגדיל באופן דרמטי את מספר התקנים למתנדבים בשירות אזרחי-לאומי בעבור חרדים וערבים - במסגרת המאמצים להגדיל את ההשתלבות של שתי האוכלוסיות בשוק העבודה.

מתנדבות ערביות במסגרת שירות לאומי בבית החולים בנהריה
ירון קמינסקי

מספר התקנים המוקצים לערבים יוגדל ב-42% - מ-2,300 השנה ל-3,280 ב-2013; מספר התקנים המוקצים לחרדים יוכפל מ-1,200 השנה ל-2,400 ב-2015. בשני המקרים הכוונה היא כי במקביל להתנדבות יקבלו המתנדבים גם מעטפת של הכשרות מקצועיות, לימודי עברית (לערבים) וגם הכוונה תעסוקתית והכוונה ללימודים גבוהים - כדי להעניק להם כישורים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה. המעטפת תותאם באופן אישי לכל מתנדב.

לפני כשנה מינתה הממשלה צוות לבחינת הרחבת השירות האזרחי-לאומי בקרב חרדים וערבים. הצוות, בראשות ראש מינהלת השירות האזרחי, שר שלום ג'רבי, וראש אגף התקציבים באוצר, אודי ניסן, ובהשתתפות המנכ"לים של משרדי החינוך, הרווחה, הפנים, ביטחון הפנים והאזרחים הוותיקים, סיים באחרונה את עבודתו והגיש את המלצותיו לממשלה.

ההמלצה העיקרית של הצוות היתה הגדלה ניכרת במספר התקנים. משמעות ההגדלה היא תוספת תקציב, מאחר שכל מתנדב כזה מקבל תמורה חודשית. במקרה של החרדים מדובר בתמורה גבוהה, בשל הצורך שלהם לפרנס משפחות. הגידול המתוכנן בתקציב הוא של 26 מיליון שקל בשנה עד 2014. תקציב זה אינו כולל את המעטפת התעסוקתית, שעדיין לא נבנתה.

נוסף על תוספת התקנים, פיתחה מינהלת השירות האזרחי גם מסלולי התנדבות חדשים: התנדבות ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וכן בשירותי ביטחון וחירום (המשטרה, שירות בתי הסוהר, מכבי האש ומגן דוד אדום). פיתוח המסלולים החדשים נדרש מפני שעד כה לא היה ניתן להגדיל את מספר המתנדבים מפני שלא נמצא שימוש למתנדבים נוספים.

יתרה מכך, מסלולי ההתנדבות החדשים אמורים להיות כאלה שמאפשרים פיתוח קריירה - ההנחה היא שלפחות חלק מהמתנדבים במכבי האש, למשל, עשויים להמשיך ולעבוד במקום לאחר סיום ההתנדבות.

עיקר התנדבות החרדים - לרווחה בקהילה

בעבור החרדים, הפיתוח של מסלולי ההתנדבות בשירותי הביטחון הוא קריטי, משום שלפי החלטת הממשלה, התנדבות לשירות אזרחי-ביטחוני מאפשרת לחרדים להשתחרר מחובת השירות הצבאי (ומהאיסור על יציאה לעבודה) החל מגיל 22. מסלולי ההתנדבות האחרים פתוחים עבור החרדים רק מגיל 26, וזאת מכוח חוק טל והשחרור משירות צבאי.

עם זאת, עיקר ההתנדבות של החרדים נשארת במסלולי רווחה בקהילה - שמתוכם חלק משמעותי יופנה לטיפול בקשישים. על החרדים נאסר להתנדב בתחומי החינוך, מתוך חשש כי ההתנדבות תיעשה בישיבות ותהיה פיקטיבית. מאותה הסיבה, הצוות המליץ על הגברה ניכרת של הפיקוח על מסלולי ההתנדבות - ביצוע ביקורות תקופתיות של מינהלת השירות האזרחי בגופים המפעילים את מסלולי ההתנדבות (עמותות שזכו במכרזים), לרבות דרישה לשימוש בשעון נוכחות על ידי המתנדבים.

אצל הערבים, מרבית מסלולי ההתנדבות הם בתחום החינוך - סיוע לבתי ספר במגזר הערבי.

הצוות ציין את בעיית שיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה של גברים חרדים ונשים ערביות - בעיה חברתית-כלכלית המאיימת על עתידה של ישראל, בעיקר לנוכח העובדה ש-50% מהילדים בכיתה א' כיום הם חרדים וערבים. "אי לכך, שילובם של חרדים ובני מיעוטים בשוק העבודה הוא אחד האתגרים המהותיים ביותר של המשק בעשורים הקרובים", כותב הצוות.

החסמים העיקריים המונעים מהגברים החרדים מלהשתלב בשוק העבודה הם חוק טל, הקושר בין השירות הצבאי לבין הזכות לצאת לעבוד, תפישת העולם המעדיפה לימודים בישיבה על פני עבודה, כדאיות נמוכה לצאת לעבוד בשל השכר הנמוך המצפה לגבר החרדי ביחס להטבות הרבות שהוא מקבל מהמדינה כתלמיד ישיבה, וכן היעדר השכלה - שאינו מאפשר לחרדי להשתלב בעבודה מכניסה. רק ל-9.5% מהגברים החרדים יש תעודת בגרות, 40% מהם אינם דוברי אנגלית (לעומת 17% בקרב החילונים) ועוד 40% דוברים אנגלית ברמה נמוכה, ורק ל-25% מהם יש מחשב המחובר לאינטרנט.

עם זאת, ניתוח של הצוות העלה כי הגברים החרדים משתלבים בשוק העבודה בשלבים מאוחרים יותר בחייהם - כאשר המגבלה של חוק טל מוסרת, וכאשר לחצי הפרנסה של משפחות גדולות מאלצים אותם לצאת לעבוד.

למעשה, הגברים החרדים הם קבוצת האוכלוסייה היחידה ששיעור התעסוקה שלה עולה עם הגיל - ובגיל 65 שיעור התעסוקה במגזר זהה לזה של גברים חילוניים.

להערכת הצוות, שירות אזרחי יסייע בהסרת החסמים המונעים מגברים חרדים מלצאת לעבוד, בכך שההתנדבות מבטלת את האיסור לצאת לעבוד (בגלל השירות הצבאי), ובכך ש"השירות האזרחי מקנה למרבית המתנדבים כישורים מקצועיים וניסיון תעסוקתי בסיסי. הכוונת מתנדבים לתחומי שירות בעלי ערך תעסוקתי גבוה ויצירת מערך הכוונה תעסוקתית במהלך השירות, עתידים לשפר את טיב הכישורים התעסוקתיים של המתנדבים". בנוסף, יקבלו המתנדבים החרדים הכוונות בנוגע לאפשרות ללימודים והכשרות מקצועיות מסובסדות עם תום השירות האזרחי.

13 אלף אקדמאים ערבים לא מועסקים

בקרב הערבים, עיקר ההתנדבות היא של בנות - 1,400 בנות בסוף 2010 לעומת 157 בנים. מאחר שעיקר בעיית האי-השתתפות בשוק העבודה נמצאת אצל הנשים הערביות, הרי שבכך השירות האזרחי הערבי מאפשר לטפל בחסמים המונעים מנשים ערביות מלצאת לעבוד.

החסמים אצל נשים ערביות מזוהים כנישואין ואמהות בגיל צעיר - חסם שמונע מהן לצאת מתחומי הכפר, היעדר תחבורה ציבורית המאפשרת להגיע לריכוזי תעסוקה, אי ידיעת עברית, וכן אפליית מעסיקים.

העדויות לאפליה הן האבטלה החמורה של אקדמאים ערבים (13 אלף אקדמאים ערבים לא מועסקים) וכן בדיקות שנעשו העלו כי עובד ערבי, בעל נתונים זהים לעובד יהודי, ישתכר 15%-20% פחות. חסם נוסף הוא אי ידיעה לגבי אפשרויות לימודים ותעסוקה, שמביאה לכך ש-25% מהצעירים הערבים ו-52% מהצעירות הערביות אינם עובדים ואינם לומדים בגילאי 18-22.

ההערכה היא כי השירות האזרחי יכול לסייע להסרת החסמים בכך שיסייע להכווין את הצעירות הערביות לגבי אפשרויות לימודים ותעסוקה. כמו כן, במהלך השירות האזרחי יש כוונה להעניק לצעירות קורסים בעברית, וכן להקנות להן במידת האפשר ניסיון וכישורים תעסוקתיים. וכמובן, עצם השירות האזרחי עשוי להקטין את האפליה של מעסיקים יהודים נגד הערבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#