מונעים השתלטות זרה על נכסים ישראליים: בכנסת ובממשלה מקדמים גוף פיקוח - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מונעים השתלטות זרה על נכסים ישראליים: בכנסת ובממשלה מקדמים גוף פיקוח

הקבינט דן לפני כשלושה שבועות בצורך להקים מנגנון לפיקוח על השקעות זרות ■ הצעת חוק בנושא, של ח"כ עמר בר לב, נבחנת על ידי המטה לביטחון לאומי ותגיע לכנסת בשבוע הבא ■ העיכוב בטיפול בנושא עד כה - בגלל חשש מעימות עם מעצמות זרות

4תגובות
שי ג'ינפינג, נשיא סין
AFP

חברי הכנסת יצטרכו לתת את דעתם בשבוע הבא לאחת הסוגיות הנפיצות בסחר החוץ הישראלי - היכן ניצבת הממשלה בכל הנוגע למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, ועמדתה בנוגע להשקעות המגיעות לישראל מהמעצמות המאתגרות את מעמדה של ארה"ב בעולם, כמו סין ורוסיה.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, עידכן ביולי את ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי במשרד ראש הממשלה מתקיימים דיונים על הקמת מנגנון שיפקח על ההשקעות של גופים זרים בנכסים ישראליים. שמחון עוסק בנושא כבר כשנתיים, והעיכוב בקידומו נובע מהחשש מההשלכות על יחסיה הרגישים של ישראל עם מעצמות זרות.

פרופ' אבי שמחון
תומר אפלבאום

אף שלא דווח על התקדמות בנושא, הוא ממשיך להטריד את שרי הממשלה. רק לפני שלושה שבועות העלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את נושא הקמת המנגנון הזה בדיון של הקבינט המדיני-ביטחוני - ללא תוצאות. בתקופה האחרונה הוזכרה הסוגיה בדיון ועדת המשנה לענייני מודיעין של הכנסת.

עתה מקדם ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני), חבר בוועדת החוץ והביטחון, הצעת חוק שמגדירה את התנאים בהם יפעל גוף זה. ההצעה נבחנת בימים אלה על ידי ראש המטה לבטחון לאומי, מאיר בן שבת, ובשבוע הבא תובא לועדת השרים לענייני חקיקה.

לפי ההצעה תוקם ועדה שתפקידה לפקח על עסקות בהן משקיעים זרים משקיעים בחברה ישראלית, רוכשים אותה או מתמזגים עמה. החברות הישראליות שיצטרכו לקבל את אישור הוועדה הן חברות טכנולוגיה מהותיות; חברות הקשורות בפרויקטים של תשתיות לאומיות; וכאלה המחזיקות בסיסי נתונים משמעותיים הנוגעים לאזרחי המדינה – כמו חברות הקשורות למוסדות פיננסיים ישראליים או לתעשייה הבטחונית.

כאשר תובא עסקה לאישור הוועדה – היא תצטרך לסיים את בדיקתה תוך 30 יום, ותמסור למבקש האישור הודעה מנומקת על החלטתה בתום 15 ימים נוספים. הוועדה תוכל לאשר את העסקה או לתת למגיש הבקשה ארכה של 60 יום כדי לתקנה כך שתעמוד בדרישות. אחת לחצי שנה יוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דו"ח הכולל פירוט של החקירות וההחלטות.

לפי ההצעה של בר לב, הוועדה תכלול את שר האוצר, שר הביטחון, השר לביטחון פנים, שר החוץ, שרת המשפטים וראש הרשות להגנת הסייבר - או נציגים מטעמם. יו"ר הועדה יהיה שר האוצר או נציגו, וסגן היו"ר יהיה שר הביטחון או נציגו.

מעורבות סינית במשק הישראלי

לא רק הסינים

"הרעיון שלפיו בראש ההוועדה יעמוד שר האוצר או נציגו - ולא נציג של מערכת הביטחון - הוא קריטי - שכן החלק החשוב בהצעה הוא השמירה על האיזון בין פיקוח על השוק לבין חופש העיסוק", אמר בר לב.

ח"כ בר לב הדגיש כי "ההצעה לא מיועדת להגביל רק השקעות של גופים סיניים. נכון שכיום אנו רואים מציאות בה גופים בבעלות סינית בונים לנו שני נמלים, באשדוד ובחיפה, ורכבת קלה בתל אביב. גופים סינים גם ניסו לרכוש את חברת הביטוח הפניקס - ונתקלו בהתנגדות של השב"כ. אבל גם אם חברה רוסית תרצה לרכוש חברת סייבר, או חברה טכנולוגית משמעותית כמו צ'ק פוינט - צריך יהיה לבדוק זאת. גם השקעה שנעשית בחברה ישראלית דרך חברת קש בלוקסמבורג היא נושא שיש לבדוק אותו, לא כל שכן חברה פרטית שמאחוריה יכולים לעמוד גורמים ממדינות ערב. הרגישות הנוגעת לחברות ביטחוניות וחברות תשתית ביטחונית ידועה, אך יש להתייחס גם לחברות מים וחשמל, בנקים וחברות ביטוח".

ח"כ עמר בר-לב
אמיל סלמן

כיום אין גוף מרכזי שבוחן השקעות זרות בישראל. כשמדובר במוסדות פיננסיים, הממונה על שוק ההון והמפקחת על הבנקים הם אלה שאמורים לבחון את המשקיע הזר. הם עושים זאת על בסיס שיקולים של יציבות פיננסית, אך עשויים להוסיף על כך גם שיקולים ביטחוניים, בהיעדר גוף אחר שיעשה זאת - כמו במקרה של הפניקס. כשמדובר בחברות ביטחוניות הרי שמי שמבצע את הבחינה הוא סיב"ט - האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון. האחרון יכול להזהיר חברה כי במידה שתירכש על ידי גוף זר - תאבד את רשיון היצוא שלה. מלבד זאת, לחברות המוכרות את מרכולתן למשרד הביטחון יש הסכמי סודיות פרטניים עם המשרד.

אם הצעת חוק תעבור, ישראל תתיישר עם המגמה של מספר מדינות מערביות המקדמות חקיקה בנושא זה. בבריטניה מקודמת הצעת חוק שנועד להדק את הפיקוח על השתלטויות של חברות זרות על נכסים מקומיים. הקונגרס האמריקאי מקדם את הרחבת סמכויותיו של גוף החוקר עסקות בינלאומיות שמסכנות את הביטחון הלאומי של המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#