מחאת הרופאים: בסוף המרכז מנצח את הפריפריה - מדורים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחאת הרופאים: בסוף המרכז מנצח את הפריפריה

7תגובות

>> ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, הוא אדם יוצא דופן. בתחילת השביתה הוא אמר לי שהוא "נולד למאבק הזה, של שינוי פני הרפואה בישראל". "נולד למאבק"? זה נשמע לי מופרז, ובאופן טבעי התייחסתי לדבריו בציניות מסוימת. הרי ברוב המכריע של סכסוכי העבודה במשק, המניע האמיתי הוא תוספת שכר.

ואולם החודשים שחלפו לימדו אותי שאידלמן התכוון ברצינות למה שאמר. הוא דיבר על מערכת הבריאות המתמוטטת, המחסור במיטות, המחסור ברופאים ועל ימי האשפוז המעטים מדי, המסכנים את בריאות המטופלים. כאשר שאלתי אותו איך הממשלה תעמוד בדרישותיו העצומות שעולות ממון רב, הוא ענה שהפתרון הוא הגדלת תקציב הבריאות, כי "בריאות חשובה יותר מביטחון". לדבריו, מערכת הבריאות הלא הטובה גורמת למותם של יותר אנשים מאשר אירועי ביטחון.

האמת היא שאידלמן הפריז קצת. מערכת הבריאות שלנו אינה במצב של התמוטטות. מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, אומר: "על פי כל קריטריון של השוואה בינלאומית - כמו תמותת תינוקות, תוחלת חיים ואיזון סוכרת - מערכת הבריאות שלנו לא מתמוטטת, היא מספקת שירות סביר". ואמנם, משלחות רבות באות מרחבי תבל כדי ללמוד איך מערכת הבריאות שלנו מצליחה לספק שירות סביר לכל האוכלוסייה, כולל לאלה שאינם משלמים פרוטה, מבצע שמדינות עשירות יותר מתקשות לבצע.

הסכם שכמעט נחתם

בכל מקרה, לאחר 120 ימי עיצומים, הגיע אידלמן לטיוטת הסכם עם האוצר. מדובר ב-17 עמודים שכבר נוסחו על ידי היועצים המשפטיים של שני הצדדים, והם מטפלים בדיוק במה שרצה אידלמן, בחוליי המערכת: פריפריה ומקצועות במצוקה.

לפי ההסכם, ייפתחו מאות תקנים חדשים למתמחים, בעיקר בפריפריה. כמו כן, יוקצו מאות מיטות חדשות, גם כן בעיקר בפריפריה. רופאים שיעברו מהמרכז לפריפריה יקבלו מענקים גדולים של 250-500 אלף שקל. מקצועות שבמצוקה, כמו טיפול נמרץ ילדים, רפואה פנימית או הרדמה, יקבלו תוספת שכר גבוהה יותר מהממוצע, כי במקצועות אלה אין פרקטיקה פרטית שבה ניתן להרוויח.

כמו כן, הוסכם על הגבלת מספר התורנויות של המתמחים לשמונה בחודש, כאשר רופאים מומחים יחלו גם הם לתת ארבע תורנויות בחודש, כדי שלא יהיה מצב שבו החל ב-15:00 אין רופא מומחה בבית חולים, והחולה נתון לחסדיו של מתמחה. ראוי לדעת שבמצב הנוכחי אין רופא מומחה בבית החולים מיום חמישי ב-15:00 ועד יום ראשון בבוקר. כלומר, לא כדאי להתאשפז בבית חולים בסוף השבוע. זה יותר מדי מסוכן.

הוסכם גם על שעון נוכחות לרופאים, כדי שניתן יהיה לפקח על שעות העבודה, כמו שמקובל בכל מקצוע אחר בשירות הציבורי.

בנוסף, הוסכם על תוספת שכר של 40%-45% שתחולק על פני תשע שנים. אך כאן טמון העוקץ, כי לא כולם יקבלו תוספת שכר זהה. אלה שבפריפריה ובמקצועות במצוקה יקבלו 20% יותר, אך אלה שבמרכז יקבלו 20% פחות, וזה הרתיח את הרופאים במרכז, הן את המתמחים והן את המומחים והבכירים.

זה קרה ביום רביעי שעבר, ממש לפני חתימת ההסכם, כאשר המתמחים התמרדו, ואחריהם גם המומחים ומנהלי בתי החולים במרכז. באותו רגע הבין אילן לוין, הממונה על השכר, שאין לו הסכם.

אידלמן הבין שעוד רגע כל הארגון שלו יתפרק - כי המומחים רצו להקים ארגון נפרד והמומחים במרכז ביקרו אותו בחריפות - ולכן החליט לשנות כיוון. הוא הודיע שהוא לא חותם על ההסכם שעליו עמד לחתום, אלא מאמץ את כל דרישות המתמחים: תוספת שכר של 50% לשכר השעתי, הגבלת מספר התורנויות לשש ולא לשמונה, ותוספת של 1,000 תקנים. כמו כן הוא כבר לא מסכים לשעון נוכחות, וגם לא לחיוב המומחים לבצע תורנויות.

אידלמן ביצע פליק-פלאק מרשים לאחור, כדי להציל את תפקידו כיו"ר התאחדות הרופאים. הוא שכח מהאידיאולוגיה שלו ומהרצון שלו לרפא את הפריפריה. עכשיו, כדי לזכות חזרה באמון הרופאים, הוא פתח בשביתת רעב ובצעדה לירושלים, וזאת לאחר 129 ימים ארוכים של השבתות ועיצומים.

מדוע שעון נוכחות

למרבה הצער, התפתחה אצלנו פרקטיקה פסולה, שלפיה חלק מהרופאים המומחים עוסקים ברפואה פרטית גם בשעות שבהן הם אמורים להיות בבתי החולים הציבוריים. לחלקם יש מרפאות פרטיות, לאחרים עבודה נוספת בבתי חולים פרטיים, ויש כאלה המשמשים רופאים בקהילה או רופאים עצמאים. זו הסיבה להתנגדות החריפה של רוב הרופאים המומחים והבכירים להחתמת שעון נוכחות.

על כך אומר אידלמן שמנהל בית חולים צריך לממש את סמכותו, ולהעמיד לדין משמעתי כל רופא שעוזב את משמרתו לפני הזמן. אבל הוא יודע שזה בלתי אפשרי. רק שעון נוכחות יתקן את העיוות הזה.

לא כמו עוזרת בית

המתמחים אומרים שהם מרוויחים פחות מעוזרת בית, כלומר 40 שקל לשעה בלבד, והתקשורת אוהבת לצטט את הנתון האבסורדי הזה.

רופא מתמחה שעובד חודש שלם בלי אף תורנות, משתכר כ-11 אלף שקל (8,000 שכר שוטף ו-3,000 תוספות שונות). אלא שהמתמחים חייבים לעשות תורנויות כדי ללמוד את העבודה. על יום עבודה רגיל מקבל המתמחה 320 שקל (8 כפול 40 שקל). תמורת תורנות רגילה שמתחילה ב-16:00 ונמשכת 16 שעות, הוא מקבל ארבעה ימי עבודה, כלומר 1,280 שקל. על תורנות ביום שישי מקבל המתמחה חמישה ימי עבודה, כלומר 1,600 שקל. על תורנות בשבת הוא מקבל שישה וחצי ימי עבודה, כלומר 2,080 שקל. כלומר, מתמחה שמבצע שש תורנויות בחודש מרוויח כ-17 אלף שקל בחודש. ברוטו כמובן.

בתום ההתמחות, שנמשכת לרוב ארבע-חמש שנים, נהפך המתמחה לרופא מומחה. ברגע זה הוא מפסיק לעשות תורנויות ומתחיל לעשות כוננויות. אז שכרו עולה ל-24 אלף שקל בחודש בממוצע, כאשר שכרו של רופא בכיר מגיע ל-32 אלף שקל.

אבל יש לזכור שברגע שאתה רופא מומחה, קל וחומר כאשר אתה רופא בכיר או מנהל מחלקה, אתה יכול לפתוח פרקטיקה פרטית, לעבוד ב"תאגיד הבריאות" שבתוך בית החולים, לשמש יועץ, או לעבוד בקופות החולים כעבודה נוספת.

אז נכון שצריך להעלות את שכר הרופאים, אך אי אפשר לטעון שהם מרוויחים 40 שקל לשעה, פחות מעוזרת בית.

מעוניינים ברפואה פרטית

על פיצוץ המשא ומתן אמר השבוע סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן מש"ס, שהוא נדהם מכך שההסתדרות הרפואית חזרה בה מכל ההבנות שהושגו עמה לשיפור מערכת הבריאות הציבורית.

"סיכמנו עם הרופאים על פתרון בעיית הפריפריה, המתמחים והמקצועות במצוקה - והם חזרו בהם", אמר כהן. "מנהיגות נבחנת בקבלת הכרעות ברגעי משבר. אוזלת ידה של הנהגת הרופאים הביאה לכך שבסופו של יום מי שקובע בהסתדרות הרפואית הם מנהלי בתי החולים החזקים במרכז, המעוניינים ברפואה פרטית. אני נדהם מחזרתה של ההסתדרות הרפואית מכל ההבנות שהושגו עמה לשיפור מערכת הבריאות הציבורית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#