רשות ההגבלים: משרד התמ"ת מיטיב עם יצרניות הברזל - שלא כמקובל - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות ההגבלים: משרד התמ"ת מיטיב עם יצרניות הברזל - שלא כמקובל

שר התמ"ת החליט לקבוע היטל על יצוא גרוטאות מישראל, שלטענתו פוגע ביצרניות הברזל. ברשות ההגבלים טוענים שלא קיים מחסור בגרוטאות, ומוסיפים כי ההיטל יפגע בציבור

תגובות

>> משרד האוצר החל בבדיקת עמדתו בעניין בקשת יצרניות הברזל הישראליות, חד אסף ויהודה פלדות, לקבוע היטל על יצוא גרוטאות, שמשמשות חומר גלם עבורן. להטלת ההיטל נדרשים אישורים של שרי האוצר והתמ"ת.

בשבוע שעבר הודיע שר התמ"ת, שלום שמחון, כי החליט להטיל היטל על יצוא גרוטאות מישראל. ההחלטה התבססה על נימוק לפיו קיים מחסור בגרוטאות בארץ, ולכן היצוא יפגע בשתי יצרניות הברזל הישראליות. עם זאת, בדיקה שערכה רשות ההגבלים העסקיים והועברה לשמחון טרם החלטתו קבעה, כי אין מחסור בגרוטאות.

לאחר בדיקת יחידת ההיטלים במשרד התמ"ת ועיון בעמדת רשות ההגבלים, החליט שמחון להיענות לבקשות שתי יצרניות הברזל הישראליות ולהטיל היטל ביטחה על יצוא גרוטאות ברזל בשיעור של 35 דולר לטונה - למשך שנה. לקראת סוף חצי השנה הראשונה להיטל יבחן משרד התמ"ת אם נדרש להמשיך בו. ההיטל לא יחול על יצוא למדינות האיחוד האירופי ומדינות אפט"א (איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושווייץ), אולם יחול על היצוא לטורקיה, ממנה מגיע לאחר מכן ברזל לבנייה, שמתחרה במוצרים של חוד אסף ויהודה פלדות.

בהודעה שפירסם בשבוע שעבר משרד התמ"ת נמסר כי מהנתונים שהוצגו במשרד עולה, כי נוצר מחסור בגרוטאות ברזל שהן חומר הגלם למפעלים חד אסף ויהודה פלדות המייצרים ברזל לבניין, וכי מחסור זה מהווה איום ממשי על קיומם. עם זאת, במכתב שנשלח מהכלכלן הראשי של רשות הגבלים, שלומי פריזט, לשמחון ב-4 ביולי והגיע לידי TheMarker נכתב במפורש כי "הטענה לפיה אין מספיק גרוטאות לייצור המקומי אין לה יסוד עובדתי. במשק הישראלי אין מחסור בגרוטאות, וקיים עודף היצע של גרוטאות המיוצא לחו"ל. היצרנים יכולים לרכוש כל כמות שדרושה להם מייצור מקומי במחיר הנגזר ממחיר המתכות העולמי, כלומר במחיר תחרותי בשוק הבינלאומי, שהוא גם המחיר בו נמכרת תוצרתם הסופית. ההצדקה הראשונית להטלת היטל היצוא היתה הגנה על רמת הרווחיות של היצרניות המקומיות מול השוק העולמי, אולם רמת מחירי הגרוטאות חזרה לרמתה מלפני המשבר, ואף עלתה לרמות מחירים גבוהות יותר".

עוד כתב פריזט לשמחון כי עמדת רשות ההגבלים היא שהטלת מס יצוא על גרוטאות היא "שימוש ברגולציה במטרה להיטיב את התנאים המסחריים של יצרניות הברזל, שלא בתנאי מסחר מקובלים. ההיטל צפוי לבטא הפעלת כוח שוק ברכש גרוטאות כנגד אספני ויצואני הגרוטאות, שמשמעותו צמצום היקפי איסוף פסולת הגרוטאות. במצב זה צפויה פגיעה ברווחת הציבור".

היצרניות המקומיות שביקשו את ההיטל הציגו לשר את תופעת גניבת המתכות שמוסיפה לקשיים עמם מתמודדים המפעלים המקומיים. לגישתן, ההחלטה להטיל היטל על יצוא גרוטאות ברזל תסייע בידי רשויות החוק לצמצם את היקף גניבת המתכות בכלל וגניבות הרכב בפרט. מתנגדי ההיטל טוענים מנגד כי אין כל קשר בין תופעת גניבת המתכות, המיוחסת למתכות יקרות, ובין גרוטאות הברזל המשמשות חומר גלם לתעשייה המקומית. בנוסף, ככל הידוע, החלטת שמחון אינה מתייחסת למתכות אחרות, אלא לגרוטאות ברזל בלבד.

ממשרד התמ"ת נמסר כי בימים אלה מתגבש פתרון לתופעות גניבת המתכות, בין היתר באמצעות הסדרה ורישוי של ענף היצוא מישראל. עוד נמסר כי "השר קיבל את ההחלטה לאחר שהובאו בפניו עמדות כל הגורמים הרלוונטיים, בכלל זה עמדת הממונה על ההגבלים. ההחלטה התקבלה רק לאחר ששקל את כל ההיבטים והעמדות המקצועיות. בתקופה של חצי שנה אנו מעריכים כי לא תהיה פגיעה של ממש בתחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#